כשמדברים על 'חידושים ארכיאולוגים' זה נשמע כמו דבר והיפוכו, אבל החידושים האלה מלמדים אותנו על היסטוריה שלא הכרנו, ומשנים את התפיסה שלנו לגבי נושאים שונים שהיו ואינם. וכשהנושא הוא התנ"ך כל חידוש שכזה מאיר באור שונה את הכתוב.
בספר הזה מפגיש פרופ' ישראל קנואל את כתוב בתנ"ך עם ממצאים שנתגלו די לאחרונה, וזה בהתייחס גם לממצאים שהיו ידועים עוד קודם, אך מפחד קדושת התנ"ך והאל רבים סירבו לראות את מה שנמצא 'מתחת לעיניים.'
כך למשל ב'שירת דבורה' מופיע הפסוק: "ה', בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום", ואם כך מיהו באמת ה', ולמה ישראל דבקים באמונה בו. והאם עם ישראל היה הראשון להאמין באל מופשט, כזה שאוסר על עבודת אלילים - ובכן, נראה שלא.
ומה באמת עשו בני ישראל במצרים? האם הם היו עבדים או שהיו נוכרים שניסו להתבסס בארץ לא להם. איך זה ש"חמושים עלו בני ישראל ממצרים" אם הם היו עבדים.
ועל כך ועל עוד נושאים מספרים קטעים כתובים שנמצאו בקברי הפרעונים, וגם קטעים שנרשמו על פפירוס, ולאט - לאט מצליחים להבין אותם טוב יותר. גם בזכות העובדה שחוקרים רבים מוכנים להודות שדברים שהיו ידועים עד כה לא ממש נאמנים להיסטוריה, ואם מתגלה משהו חדש אסור לפסול אותו, ובעיקר לבטל אותו, אלא יש לחקור אותו כנדבך חדש ולגלות מה באמת קרה.
ואם כך, מה באמת קרה בתקופת השופטים? מסתבר שהאמונה באל אחד היתה חזקה בתקופה זו הרבה יותר מהאמונה באל האחד בתקופות המלוכה. כי למרות בית המקדש, כל אותן נשים זרות שהגיעו לארמונות המלוכה הביאו איתן גם את האלילים שלהן. והמלכים, באופן כללי, הרסו את החיים הפשוטים ואת המצוות הפשוטות.
ולא רק, נחשפתי בספר הזה להרבה תובנות שלא היו ידועות לי קודם, ואני שייכת לאלה שמתעניינים מאוד בהיסטוריה אותה מספר התנ"ך.
בסיפא אוסיף שברור לי שיש מתנגדים למה שכתבתי כאן. אבל אין לי שום כוונה להתווכח על מה שנכתב בספר, ובטח לא על מה היתה כוונת התורה.
אשמח לענות על שאלות - אם יהיו - בנוגע לספר עצמו.

נמצאתי אותו באיזו ספריית רחוב ונראה לי מעניין ללמוד איך נולד התנ"ך אבל הספר מה זה משעמם ומתפלסף. יכול להיות שאי אפשר לכתוב ספר על מי כתב את התנ"ך בל ילשעמם ולהתפלסף אבל בשבילי זה היה יותר מדי ולא שרדתי יותר מפרק ראשון. ממה שכן קראתי אז יש השפעה בבלית גדולה. אבל תשובה לא קיבלתי.

זה ספר של שיחה בין המראיין לבין הפרופסור ונראה שהמראיין עשה עבודת הכנה ושהפרופסור מאוד מלומד. אבל אין תכלס ואיבדתי סבלנות. זאת אומרת שזה כנראה ספר ברמה אקדמית ולא מונגש לקורא הרגיל.
זה לא בשבילי. יש סיפורי תנ"ך מעניינים אבל הספר הזה לא לא. אפשר להסתפק בפירוש קאסוטו.

מה שכן, אם כותבים בגוגל "מי כתב" אז ההשלמההאוטומטית מיד נותנת "את התנ"ך" וכנראה שזו שאלה פופולרית. וזה מה שכתוב:
הגישה המסורתית הגישה המסורתית, כפי שהיא מתבטאת בקרב מאמינים רבים, רואה בתנ"ך טקסט מקודש שנכתב על ידי אנשים רמי-מעלה המופיעים בתנ"ך עצמו. כך על פי הגישה התורה נכתבה על ידי משה, מזמורים רבים בספר תהילים מיוחסים לדוד המלך ואילו שיר השירים, כמו גם ספרות החכמה של משלי וקהלת, נכתבו על ידי שלמה המלך, שנודע בהיותו "החכם באדם".

למי שמתעניין בנושאי התפתחותה של הדת היהודית וחקר התנ"ך, זהו עוד ספר בנושא. הספר ערוך כסידרת שיחות עם קורא, והוא קולח וקל לקריאה. לדעתי החשיבות של ספרים בנושאי התפתחותה של הדת היהודית היא בעיקר לחילונים, שמתקשים להפריד בין ספרי הקודש והאמונה לבין העניין האקדמי לגבי התהוותה של היהדות. התנ"ך מספר לנו סיפור, והעניין מתחיל כשמנסים להבין את הסיפור שמאחורי הסיפור: מי כתב את היצירה העצומה הזו? מתי היא נכתבה? מתי נערכה? מה מהסיפור אמיתי ומה מיתי? מהם האירועים ההיסטוריים שברקע הסיפורים? מה מכל הסיפור העצמי (תולדות ישראל ויהודה) ניתן לאימות בעזרת מימצאים ארכיאולוגיים? ומה ניתן לשלילה מוחלטת לאור מימצאים ארכיאולוגיים (יש כאלה)?

כשבאים כך, מתוך סקרנות אקדמית ומתוך חרדת קודש לנושא - הספרות החדשה שהתפרסמה בשנים האחרונות הופכת להיות דרמה, ספרי מתח. להבין את התזות המתגבשות וסותרות זו-את-זו לגבי תקופת האבות, יציאת מצרים, כיבוש הארץ, תקופת הממלכות (רמז: רוב מה שלמדנו בביה"ס כהיסטוריה הכתובה בתנ"ך לא ממש קרה) - זה ממש מרתק. שלא לדבר על דמותו המתפתחת והמשנה אופי ואפילו שם של אלוהי ישראל. בספר של קנוהל (כמו גם בספרים נוספים בנושא) אנחנו מעמתים סיפור מקודש מול מימצאים חדשים של הארכיאולוגיה, כל זאת תוך ניסיון ליישב סתירות ולא לפסול. התוצאה היא הבנה לגבי עצם עריכת התנ"ך - מה עשו העורכים ומדוע, ובאיזו מידה אנחנו יכולים לבטל החלטות עורכים כדי להבין מה היה כתוב בחומר המקורי.

שווה בהחלט קריאה

"איך נולד התנ"ך" מאת ישראל קנוהל הוצאת דביר 380 עמודים.
פרופסור ישראל קנוהל (1952) הינו חוקר מקרא והיסטוריון ישראלי המכהן בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים . ספריו משלבים בין הממצאים המדעיים והארכיאולוגיים עם ההיסטוריה התנ"כית. קנוהל הוא אדם דתי ומאמין שמשלב את ביקורת המקרא עם האמונה היהודית מסורתית.
הספר הזה נולד כתוצאה מהודעת דוא"ל שקיבל הפרופסור מיהודי בשם שמואל שיר שכתב לו שהוא קורא בשקיקה את ספריו והם הובילו אותו דווקא לשבר אמוני. הם נפגשו וביוזמת שמואל הם החליטו להקליט את המפגשים הבאים ולהביאם בצורת שאלות ותשובות לכדי ספר זה.
מסיבה זאת הספר כתוב וערוך בצורה מאוד נוחה לקריאה שוטפת בשל העובדה שהיא מתנהלת כדו-שיח שאתה כקורא מיוצג על-ידי שמואל ופרופסור קנוהל עונה ומרחיב וכך מתפרשת היריעה אט אט והיא מכוונת לקורא הסקרן שיש לו שאלות רבות והוא זוכה לקבל מענה בהדרגתיות וכך נחשפת התמונה במלואה מבלי לשקוע במידע שמציף בבת אחת וכך גם אין את התחושה של אובדן בתוך ים האינפורמציה.
המחבר מציג את המקורות לתקופה המקראית ומתייחס גם לתנ"ך אך גם לכתבים שנמצאו על גבי חרסים, מצבות וכד'. הוא מנסה לתת מענה ליכולת האורינית בתקופת המקרא עם דגש על תקופת האבות .
באחת השיחות המענינות מניח המחבר את היסודות של התיאוריה שלו על יעקוב ויעקבאל והן למעשה מהוות את היסודות ואת ראשית ההתהוות של עם ישראל. כמו-כן, המחבר מטפל בכל הדמויות החשובת כגון יוסף, משה וכד' וכן בתקופות החשובות כגון השופטים, המלוכה והנביאים.
לסיכום, למעשה הספר "איך נולד התנ"ך?" כרוך בעצם בסיפור "איך נולד עם ישראל" שטופל גם בספר אחר שלו בשם "מאין באנו" ולכן ציפיתי מהספר כיוון יותר מעמיק בכתיבת התנ"ך כחקר מקרא בשילוב של מדע ואמונה אך לצערי החזרה על החומר המוכר היה רב מידי. עם זאת, כתיבה מחדש בצורת העריכה החדשה של שאלה ותשובה היתה מאוד מרעננת ואינפורמטיבית.
לעניות דעתי, הספר אינו מהווה תשובה מוחצת לשילוב המדע והארכיאולוגיה וההיסטוריה החילונית לבין הדת והאמונה בהיבט של מהות התנ"ך ודרך היווצרותה אך ספר זה מניח את היסודות לרצון והצורך העז לשלב בין שני העולמות על מנת ששתי הדעות יוכלו לדור בסמיכה בשלום בתודעתו של האדם המאמין המודרני. שילוב זה יחד עם סגנון כתיבה מרענן ונגיש עם אסמכתאות חיצוניות המפגינות את הידע הרב של המחבר נפגע רק בשל החזרה על הרעיון ובחירת שם כותר מטעה במקצת.
8 מתוך 10 בסולם עמנואל
מתוך דף הפייסבוק שלי "ספריית ספרי העיון של עמנואל"
https://www.facebook.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%A2%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9C-726210284136817

ספר עיון מעמיק בנושא של ביקורת המקרא.
הספר בנוי משאלות ותשובות בין הסופר קנוהל לשמואל שיר.
בהקדמה לספר כותב קנוהל שהספר נולד מיוזמתו של שמואל שיר ולאור מכתבו ושאלתו:"..קורא את הספרים שלך בשקיקה,אולם הדבר מביא אותי לשבר אמוני,אני מרגיש שכל מה שגדלתי עליו מתנפץ לרסיסים...".אכן גם אני הרגשתי וחשבתי כך לאחר קריאתי בספר "השם" וגם לאחר קריאתי בספר הזה.ציפיתי שבספר הזה ינתנו תשובות עניניות לשאלה,אך רק התרחב הפער בין המסקנות שלו והפירושים המקוריים לבין האמונה ונשארתי עם שאלות רבות והרבה בלבול.
לקנוהל יש ידע רחב ומעמיק בארכיאולוגי,היסטוריה של העת העתיקה ומצרים במיוחד וזה בא לידי ביטוי בספר.במיוחד מעניינת התיאוריה שלו לגבי זהותו של יוסף במצרים.
ההנחה הבסיסית של קנוהל שהתורה כפי שמוכרת לנו,יש לה בסיס סיפורי עתיק שעליו נעשתה עריכה מגמתית (יהודאית ,משבט יהודה)בתקופה מאוחרת יותר.
רעיון בספר שהתחברתי אליו,שבספר שופטים שחוזרים בו המשפטים:"בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה",שיכול היה בעצם להתחבר רק בתקופת המלכים(משבט יהודה) המאוחרת לתקופת השופטים.
לדעתי חסר בספר לוח התקופות הכרונולוגי של ההיסטוריה העתיקה,אשר יכול להועיל לקורא הממוצע שלא כל כך בקיא בתקופה ההיסטורית של המאות לפני הספירה..
הקריאה בספר מאתגרת,כמו קריאת עבודת מחקר.יש בספר רעיונות רבים מעניינים ומקוריים אשר לדעתי צריכים עוד בירור.זאת קריאה אחרת,מורחבת של האירועים שהתרחשו בזמן העתיק וכתובים בתנ"ך.