התוודעתי למשפחה ולטרגדיה הזו במות אלירז ז"ל, שהיה הסמג"ד שלי באותו הזמן בגדוד 12. הייתי בלוויה ובאזכרות, והיה מדהים כל פעם מחדש להיפגש עם החוזק הנפשי והעוצמות של מרים פרץ. הספר הזה חיבר לי עוד כמה קצוות וגרם לי (ולו קצת) להבין מאיפה הכוחות האלה מגיעים.
להצדיע למשפחה הזו.

ספר טוב. בתור חייל שסיים מסלול לא מזמן התחברתי מאוד לספר, ובעיקר לתיאורי הקרבות ולהשפעה שלהם על חיילים צעירים בפלוגת מסלול. אני חושב שלפחות בתיאוריה, הספר הכין אותי למצבים שלא בדיוק הכרתי שאולי אצטרך להתמודד איתם ביום מן הימים.
קראתי את רוב רובו של הספר ברצף, במהלך שהות של 48 שעות בפילבוקס על הגדר של רצועת עזה, מה שגם הוסיף קצת לחווית הקריאה שלי..

ספר מעולה, נהניתי מכל רגע.
מה גם שקראתי את הספר בעיצומו של השירות הצבאי שלי בגולני, מה שבהחלט הוסיף לחוויה. יכולתי להשוות בקלות הרבה אלמנטים ותכונות שהכרתי אצל אנשים ומפקדים בצבא למה שקראתי במלכוד 22.
מאוחר יותר גיליתי שכמעט כל המפל"ג (מפקדה פלוגתית) שלנו קורא את הספר הזה, החל ממפקד הפלוגה ועד החובש הפלוגתי.
ללא ספק, ספר חובה.

לדעתי השלישי טוב יותר מהשניים הקודמים.

קצת מצחיק שדווקא שלוש בנות הגיבו על הספר ואהבו אותו, כי אתן לא אמורות להכיר את הרקע שעליו נכתב הספר.
מלבד פה ושם תיאורים מייגעים מדי, ואולי הקצנה של הדמויות - באופן כללי הספר מתאר די במדויק את חייהם של בני הישיבות (בני"שים). נוסיף את זה לעובדה שהוא הראשון שכותב על זה (עד כמה שידוע לי לפחות) - ומבחינתי זה הספיק ל5 כוכבים.