ביקורת ספרותית על האסופית [אן מהחווה הירוקה] - אַן שֶרְלִי האסופית #01 מאת לוסי מוד מונטגומרי

---

רבים מחשיבים את סדרת ספרי אן שרלי לספרי רומן משמימים למדי. זוהי טעות. מדובר למעשה בספרי בלשות, הפורשים בפנינו תעלומות בלתי פתירות לאינספור.
הריני כאן, אמתכם הנאמנה, מוכנה ומזומנה לתאר ולפתור חלק מהן. זה קצת ארוך, מקווה שיהיה שווה את הצלילה. נתחיל בראשונה שאותה דווקא לא הצלחתי לפתור:
אן שרלי ותעלומת הספרים החסרים
היכן ראינו כדבר הזה, שהוצאת ספרים מקומית קונה זכויות על ספרים בסדרה- אבל לא את כולם? איך ייתכן שחלק מהספרים לא רק שתורגמו פעמיים, אלא גם על ידי אותה מתרגמת, בשעה ששלושה ספרים מאותה סדרה נפקדים ממדף הספרים העבריים? שימו לב לספר בו היא מסיימת ללמוד בקולג', שנגמר באירוסיה. הספר הבא שתורגם- "בית החלומות של אן"- נפתח בחתונה שלה וברמז קלוש בלבד לעובדה שעברו שלוש שנים בין לבין. שלוש שנים הללו מתוארות בספר שאותו סיימתי לקרוא כרגע- "Anne of Windy Poplars" (אני לא מעזה לתרגם), ועליו רציתי לכתוב את הביקורת, אך מאגר הספרים באתר אכזב. שני ספרים נוספים ממשיכים את חייה לאחר שגרסתם העברית חודלת, כלומר אחרי "אן מהעמק הירוק": "Rainbow Vally" וגם "Rilla of Ingleside".
לא פשוט לקרוא ספר באנגלית של לפני מאה שנה. מספר המילים שלא הופיעו במילון אוקספורד הפתיע אותי, אבל זה היה שווה את זה.
אן שרלי ותעלומת שם הסופרת
ל.מ. הן ראשי תיבות של לוסי מוד. על לא דבר.
אן שרלי והחידה הגיאוגרפית
איפה זה אבונלי, בעצם? כל הסיפור מתהדר באווירה אנגלית מכובדת, מסוג האנשים ששותים תה ומתלבשים בהקפדה ומתנהגים בנימוס מופרז. אבל הם מדברים על אירופה כעל מקום מרוחק שיכול להיות מדהים לנפוש בו ומביא גזירות אופנה משונות. המועמדת הבאה היא אמריקה, כי כמה היא הייתה שונה מאנגליה לפני מאה שנה? (מאוד). אבל לא, גם אפשרות זו נשללת כאשר מספר גברות מכובדות מדברות בבוז תהומי על "ינקי" כזה או אחר. כינוי משונה למדי, שלא מחמיא כהוא זה לבני ארץ חמישים המדינות.
התשובה אולי תפתיע אתכם (אותי היא הפתיעה). אי הנסיך אדוארד, בו גרה אן כל חייה למעשה, הוא חלק מ... קנדה! אכן כן, למעשה זה מסביר הכול. מזג האוויר הקר, הגינונים האנגלים, הנופים המתוארים וגם הסלידה מאמריקאים. כן, ממש הכול. אפילו למה מילים באנגלית קנדית שלפני מאה שנה לא מופיעות במילון אנגלי של העשור האחרון. עם התבטאויות כמו sez (said) וgit במקום get ושהביטוי wouldn't I אומר משהו כמו, ודאי שכן, למה באמת אפשר לצפות ממילון אוקספורד? הייתי צריכה לחכות למוצאי שבת כדי לגלות שbeau פירושו מחזר. לא פחות, גבירותיי ורבותיי. הו אן, לעולם אינך מכזיבה.
אן שרלי ותעלומת הקולג'
עזבו פמינזם, בואו נדבר רגע כלכלה. הספרים מרבים בעדויות על כך שמרילה וגם אן לא ממש עשירות. למעשה זה נראה שלרוב אמנם יש להן מותרות, אך לא יותר מדי. את השנה השלישית של אן בקולג' מממנת ירושה מדודה נשכחת.
והיא הולכת לקולג'. כסף שאנו משלמים לקולג', ממש כמו אוניברסיטה, הוא בעצם השקעה, בהכשרה של עצמנו. אנחנו משלמים עשרות אלפים כדי לקבל את התעודה הזו, כדי שנקבל עבודה טובה ונרוויח משכורת גבוהה במהלך עשרות השנים הבאות. זה משתנה מתואר לתואר: מצד אחד יש פסיכולוגיה שנהיית רווחית רק בתואר השני, ומצד שני יש מחשבים שבכלל לא מצריך תואר כדי להרוויח מלא כסף. בכל אופן, אנחנו רוכשים השכלה אקדמאית על מנת לכסות, בסופו של דבר, את הוצאותיה. זה בניגוד לכסף שאנו מוציאים שלא על מנת להרוויחו בחזרה. בעיקר על אמצעי קיום כמו אוכל ומגורים, אבל גם על בידור.
אן עובדת שלוש שנים כמורה, ובספר נרמז שהמשרה שלה אכן מרוממת בזכות התואר שלה. שלוש שנים. זהו. היא לומדת שלוש שנים בקולג' ואז עובדת שלוש שנים נוספות ולא יום אחד יותר, כי אז היא מתחתנת והופכת להיות רעיה ואם.
אין לי שום דבר נגד זה. כאמור, זוהי לא הצהרה פמיניסטית. רק אצביע על האבסורד: כהוצאה שלא מכסה את עצמה ולא נדרשת עבור קיום, תופס הקולג' בטבלת ההוצאות של אן שרלי הוצאה מסוג בידור. אבסורד נוסף: עקרת בית היא משרה דורשנית ומתישה. קצת פחות, אולי, אם יש לך סוזן בייקר מסוימת שמבשלת ומנקה. זו תעלומה נוספת:
או שרלי ותעלומת עיסוקיה
אין לי שמץ של מושג מה היא עושה מאז שהיא יולדת את בנה הבכור.
אן שרלי ותעלומת ההיריון
תשמעו, היא יולדת שבעה ילדים. הלידה של ארבעה מהם- וולטר, דיאנה, נאן ושרלי- לא מתוארת, אך לידתם של שלושת האחרים- ג'ויס שמתה, ג'ים ומרילה האחרונה- מסופרת בפירוט רב. סליחה, בשום פירוט. המילה היריון לא מוזכרת בכל ספרי אן שרלי. תבדקו. נראה שבאי הנסיך אדוארד הבתים 'ציפו לתינוקות חדשים'. ולאן הייתה 'ציפייה חדשה לקראת האביב', כשהייתה בהיריון עם ג'ויס.
כנראה מדובר בטעמי צניעות. נראה שגם חלק ממכתבי האהבה מצונזרים. אבל זה חלק מהעניין, לא? הביקורת הצינית והמודרנית שלי על ספרי אן שרלי: לא ידברו על בחילות בוקר או בטן תפוחה, אלא על ציפייה חדשה עם האביב. אן שרלי לא מתפנה לשירותים. היא גם לא מזיעה. לפעמים השיער שלה מתפרע, אבל זה כשהיא הולכת בשביל סחוף רוחות או משהו כזה. הרומנטיקה הזו, שאני מוצאת את עצמי משתוקקת אליה לפעמים, היא שקרית, כי העולם מלא בדברים שהם לא 'טרגדיה' או 'מכבידים על הלב' או 'התמודדות לא פשוטה', הם פשוט חרא. מה שמוביל אותנו לתעלומה הבאה:
אן שרלי ותעלומת הקונפליקטים
אני יכולה להתמודד עם היעדר העלילה. במקומה אנחנו מקבלים מלא אנקדוטות מצחיקות וחמודות, כמו האיש שהיה בטוח שאשתו מנסה להרעיל אותו, ומסכם שהיא בסך הכול אישה נהדרת חוץ מהקטע הזה. אבל אין קונפליקטים וזה קצת מעצבן בשלב מסוים. לא הכול דבש, את יודעת, גברת לוסי מוד? אז זהו, שהיא יודעת, לכן היא מכריחה את עצמה להכניס מספר טרגדיות לספר. כמה עמודים לאחר מכן, אנו עוברים לנושא הבא, הקליל והחביב. תבינו, קשה לה. היא מעדיפה לדבר על עוגה ושמלות ועצים יפהיפיים. בכל זאת הצליחה להכניס מוות של תינוקת אחת מתוך שבע. אגב, יחסית לאחוזי תמותת התינוקות באותן שנים, מדובר בנס קטן.
אחרון ודי, מבטיחה.
אן שרלי ותעלומת ההערצה המוגזמת
'נושאת חן בעיני כל רואיה' נאמר במקור על אסתר המלכה כזכור, אבל המשפט הולם יפה את מיס שרלי / גברת בלייט לאורך השנים. תגידו, מה נסגר? כלומר כן, היא חמודה, אבל ההשתפכויות שלה בלתי נסבלות לפעמים. וגם אם לא, חבר'ה, היו אנשים שלא סבלו גם את אמא תרזה. הרעיון שיש מישהו שכל מי שפוגש בו סוגד לו בערך, או קצת סולד ממנו עד שהחומות נשברות ואז הוא סוגד לו בערך, הוא מגוחך. ואן בעצמה די מגוחכת הרבה פעמים.
הספר שקראתי עכשיו מתאר התכתבות בין אן לגילברט. רק בין אן לגילברט. עושה רושם מסוים שגילברט פשוט לא מחזיר לה מכתבים והיא לא מבינה את הרמז. סתם, משתמע שהוא שולח לה מכתבים גם כן, אבל נראה לי שהייתי שמחה לקרוא חלק מהם גם. בין הפירוט שלה לגבי סוגי השקט השונים, ההתלבטות איזו שמלה ללבוש לארוחת ערב אצל האלמנה רמת המעלה ותיאור יחסיהם המורכבים של עוזרת הבית והחתול, הייתי שמחה מדי פעם לקבל הצצה של חיי סטודנט לרפואה.
אבל בעצם, את מי זה מעניין? ספרו לי עוד על החתול.

» ביקורות נוספות של מרים
» ביקורות נוספות על האסופית [אן מהחווה הירוקה] - אַן שֶרְלִי האסופית #01