ביקורת ספרותית על הכול על חירות מאת נגה מרון
ספר מעולה

---

למעשה כבר קראתי את ספריה של נגה מרון בסדרה הזו לפני שנים, שהייתי בת 14-15, כאשר קיבלתי אותם בשבוע הספר העברי בעירי ב''חיפה'' באותם הימים בהם שבוע הספר היה בקניון הקסטרא, שכבר כיום אינו פועל. מעולם לא הקדשתי לכתוב עליהם ביקורת כי לא חשבתי שאתקל בהם שוב. ואכן הגיע יום השואה ויום הזיכרון ונתקלתי בספר הזה בספריה, חשבתי לעצמי שזאת הזדמנות פז לקרוא ספר כזה במיוחד בימי העצמאות, בהם השתוקקתי לקרוא דברים על קום המדינה. לאלו שאינם בקיאים, או אינם קראו את סדרת ספריה אסביר בקצרה. נערה צעירה בשם לימור מוצאת אצל סבתא כשנפטרה יומנים בהם כתבה את ספריה בתקופת קום המדינה, הסבתא מורישה לה את יומניה בכדי שתקרא אותם ותלמד מהם להבא, הקריאה ביומניה של סבתה עוזרת ללימור שבאותו הזמן היא נערה שמועדת לגיל ההתבגרות, עוזרת לה לעבור את חוויותיה האישיות אך גם בלימודיה לבגרות בהיסטוריה, היא נהפכת בעקבות הקריאה ביומנה לעיתונאית היסטורית בבית ספריה, בזכות יומניה הסודיים. בתוך היומן נשזרים חייה של סבתה וחייה שלה, סיפורי האהבה של סבתא עם חבר ילדות בשם עמוס לעומת ידידי מאהבבים שפרצו לחייה, לעומת לימור ואהבתה ליואל הרכושנית או לאיתמר שידיד בית ספריה שעוזר לה בלימודיה בהיסטוריה. ואכן הכול מתרכז בשני איזורים אלו, זה מה שנפלא בספריה. סיפורים האישיים, לעומת סיפורים ההיסטורים של המדינה במקביל לסיפורים האישיים של סבתאה גם מוזכרים אירועים היסטורים למשל:קום המדינה, כ''ט בנובמבר, מלחמת העולם השנייה וזה מה שנפלא בסדרת הספרים הזאת, ובסופרת שמטביעה את החותם גם על הקשרים האישיים, אך גם מזכירה אירועים היסטורים חשובים. את הספר הזה סיימתי מהר מאוד, איני יודעת מדוע? כנראה נסחפתי בכתיבתה של נוגה הפלאית, ואלו שלמעשה לא יאמינו שהסופרת למעשה חיה באותה תקופה ונושמת את חיי קום המדינה כבר משנות ילדותה, מה שמדהים שהיא מצליחה לקלוע לרגשותיה של נערת תיכון לעומת רגשות של נערה אחרת שכיום היא כבר בוגרת והיא למעשה סבתה שהלכה לעולמה, הספר היה מאוד מיוחד לי כי בתקופה האחרונה סבתי נפטרה, והספר עזר לי מאוד להתמודד מאוד עם הצער הזה שלא הספקתי לדבר איתה על עברה, כי לא הייתה לה היכולת בידה לספר על סבלות השואה שעברה באירופה, אני מניחה שהספר הזה יספר לי לפחות את מאורעות ההיסטוריות הקודמות, ואת הספר הבא בסדרה זו אקרא בשקיקה רבה

» ביקורות נוספות של אורי החמודה
» ביקורות נוספות על הכול על חירות