ביקורת ספרותית על קופסה שחורה (פורמט קטן עם עובד) - ספריה לעם #331 מאת עמוס עוז
הביקורת נכתבה ביום שישי, 30 במרץ, 2018
ע"י תומריקו


בעודי משוטט ב ‘סימניה’ נתקלתי במספר ביקורות על הספר, וזו הייתה תקופה בה סיימתי את ‘כה אמר וינסנט החתול הטיפש’ (ואולי אין חתולים טיפשים, לדברי שונרא), ולא הונחו ספרים חדשים על המדף, אז ניגשתי לחלק של עמוס עוז בספרייה – יש לו כמה ספרים אשר ליוו אותי בתקופות שונות, ונטלתי את הספר הדק והנוח הזה – צורת הספרים של עם עובד היא פשוט המצאה גאונית, הבטתי מעט בכריכה המדברית עם נווה המדבר הממתין לו, העומד לו נינוח וההרים המשתפלים, והתחלתי לקרוא. הספר כתוב כחלופת מכתבים. אני אוהב את הז’אנר של חלופת מכתבים. יש בו משהו מאתגר בחשיפת הדמויות בשמירה על המתח בעלילה ויש בו משהו ישן נושן – חלופת מכתבים, מי שמע היום על כזה דבר?!
אילנה נשואה למישל - להם ילדה אחת משותפת יפעת, גרושה מגדעון – להם יש ילד משותף בועז – ככל הנראה, ויש את רחל אחותה של אילנה ובעלה, ואת עו"ד זקהיים, אביו של גדעון ועוד דמויות שניצתות להם פה ושם. חלופת המכתבים מתחילה מאילנה שכותבת לגדעון לקבלת עזרה, לאחר ניתוק טוטאלי בין השניים. מקווה שהוא יקרא את המכתב ולא ישמיד אותו מייד. מבקשת עזרה לבנה בועז. וכך, גדעון עונה ומשיב בממון – כפיצוי וכעזרה, ואט אט גם כותב לאילנה והרגשות מתחילים להיפרש. אז הייתה - עדיין? - אהבה גדולה בין אילנה וגדעון, שהקורא מתחיל להתוודע אליה ככל שמתקדמת העלילה, ונראה כי אילנה התחתנה בשנית כנחמה, כחיפוש אחר משהו יציב ואחר אך הדברים הרבה יותר מורכבים מכך.
קופסה שחורה היא אוסף של רכיבים היכולים לתעד, להקליט. רישום ותיעוד. אולי מפני מוות. טעות אנוש. לחקור ולבדוק את שקרה לפני המוות (תודה לויקיפדיה שחידדה את העניין. אולי גם בגלל זה עטיפת הספר – נווה מדבר בתוך מדבר?!). ונראה שהתיעוד הולך וגובר, שההתכתבות הולכת וגוברת ונפרשת, וגם הדמויות השונות, בעיקר גדעון שנראה כי לא ישיב בכתב, מתחיל לכתוב ולחשוף את דמותו הוא ואת מחשבותיו ורגשותיו. למעשה חקירת חיי הנישואים, אהבתם ושנאתם של אילנה וגדעון.
בתחילה הסטריאוטיפיות ניכרת: מישל הצרפתי יהודי דתי, מזרחי, אשר רוצה לגאול את הארץ מהערבי על ידי אדמות, איש תאב בצע, איש נקם וגדעון, פרופסור, אישר צבא לשעבר, חילוני, אינו מאמין, ירד מהארץ, אדם שקול ומחושב, השיג הרבה כסף בחייו – בין אם בכוחות עצמו ובין אם בעבודתו, ומישל הוא זה הנוטל את כספו של גדעון לטובת הבן הסורר בועז, להצילו מדרכו הסוררת. אז בהתחלה זה ככה. ומעניין לראות שאצל עוז הדמויות הגבריות יותר רציונאליות – שקולות – מחושבות - לעומת הדמויות הנשיות. וככל שמתקדמת הקריאה בספר הדמויות הינן מורכבות יותר, עגולות ולא שטוחות. אהבה, שנאה, קנאה, בין הדמויות, ניבטת וניכרת. למעשה הספר מגולל את סיפור אהבה – שנאה – קנאה בין הדמויות. וגדעון המאופק והמחושב, מאבד קצת מקור הרוח שבו.
עוז כותב בצורה מופלאה, אי אפשר להניח את הספר מהידיים והתיאורים, את הדמויות, את המסביב, כמו מצע המאפשר הכרה טובה יותר את הדמויות. כתיבה רגישה.
לסיום: השיר הפותח את הספר הוא ‘הבכי’ של נתן אלתרמן (לא מצוטט כל השיר אל חלק ממנו), שיר שנמצא בתוך היצירה ‘שמחת עניים’ - מסגרת היצירה היא עיר הנתונה במצור שאזרחיה עלולים למצוא את מותם, ושיבתו של המת על מנת לשוב ולהתאחד עם אשתו – מתבררת בחלק מן השירים. ונראה שיש שיח בשיר בין אוהב שאינו בין החיים לאהובתו החיה. והאם גדעון איבד את חייו באובדן אהבתו לאילנה? הם גדעון מוצא משמעות באהבה? משמעות מפני המוות? האם מישל מוצא משמעות באהבה יותר כתחליף לגאולת קרקעות? האם אילנה מוצאת משמעות וגאולה?
מומלץ לקריאה.
חג שמח
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מחשבות (לפני 9 חודשים)
כבר הרבה מאוד זמן שלעם עובד אין ספרים טובים במיוחד.
תומריקו (לפני 9 חודשים)
מחשבות, יכול להיות, לא מכיר את כל הספרים שיצאו לעם עובד לאחרונה. אבל מצפה לקרוא את הספר החדש של חיים באר ואת להתראות עכו
תומריקו (לפני 9 חודשים)
תודה! גם לי קצת קשה עם כתיבה סטריאוטיפית אבל כמו שכתבתי הדמויות קצת עגולות ולא שטוחות וזה מניח את הדעת במעט...
Pulp_Fiction (לפני 9 חודשים)
תודה, סקירה מצוינת. זה נראה כמו ספר שאקרא פעם, אף שקצת קשה לי עם כתיבה סטראוטיפית.
מחשבות (לפני 9 חודשים)
למרות הפורמט, עם עובד חסר ספרים משובחים לאחרונה.
תומריקו (לפני 9 חודשים)
תודה חגית. אכן הספרים של עם עובד מאפשרים קריאה בסיטואציות שונות :)
חגית (לפני 9 חודשים)
ביקורת מקסימה.
נהניתי לקרוא אותה.
אף אני מאוד אוהבת את הפורמט של עם עובד, אלו הם הספרים היחידים שאני יכולה לשאת איתי לאן שאני הולכת.

חג שמח.
תומריקו (לפני 9 חודשים)
תודה שונרא! גם ששנינו חלוקים זה בסדר. אני אוהב את הפורמט של עם עובד :) חג שמח
תומריקו (לפני 9 חודשים)
תודה חני. תמיד כיף לקרוא את הפידבקים שלך
שונרא החתול (לפני 9 חודשים)
וגם הפעם אני נאלצת לחלוק על משהו שכתבת, לא מהותי אלא טכני: הספרים של עם עובד
פורמט הספרים של עם עובד (קטנים, צרים וארוכים יחסית) הוא כל כך לא נעים למגע ולקריאה. אין להם הרגשה של ספר-ספר אלא של פנקסון. היתרון הוא שהם נכנסים אפילו לתיק קטן ולא מכבידים יותר מדי ולכן הם ספר סל"ב קלאסי - ספר להמתנה בתור.
ביקורת יפה. עמוס עוז של פעם הוא ה-עמוס עוז.
חג שמח.
חני (לפני 9 חודשים)
תומריקו סקירה נפלאה. "נווה מדבר בתוך מדבר" משפט עם המון משמעויות! חג שמח.נשמע מרתק.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ