ביקורת ספרותית על צחות בדיחותא דקידושין - קומדיה מאת יהודה סומו [1592-1527] מאת יהודה סומו (בוב)

צחות בדיחותא דקידושין - קומדיה מאת יהודה סומו [1592-1527] - יהודה סומו

ביקורת ספרותית על צחות בדיחותא דקידושין - קומדיה מאת יהודה סומו [1592-1527] מאת יהודה סומו
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

הביקורת נכתבה ביום שני, 12 במרץ, 2018
ע"י בוב

צחות בדיחותא דקידושין - יהודה סומו.

לפני זמן לא רב, נחשפתי לגמרי במקרה, לספרות חולין עברית שנכתבה לפני תקופת התחייה שהבולט בעוררותה הוא אליעזר בן יהודה. הספר היה 'עלילות האביר אמדיש די גאולה' והוא למעשה התרגום העברי הראשון (1541)לרומן. הדבר העלה בי שאלות רבות. הראשונה הייתה, מהו אם כך הרומן העברי הראשון? 'אהבת ציון' מאת אברהם מאפו(1850). וכך, שאלה גילגלה שאלה, ולאט לאט התחלתי להחשף לעולם הספרות העברית החילונית שקדם לפעמים במאות שנים לתחייתה החוזרת של העברית כשפת יום יום. זהו עולם מרתק שרבים לא מודעים אליו, אשר מוכיח כי העברית לא עצרה לרגע מלפעום והצליחה לשמור על גחלת בוערת באש התמיד.
יהודה סומו (1527-1592) היה יהודי איטלקי ממאנטובה שחי בתקופה של תור זהב ליהדות האזור. הפריחה של הקהילה היהודית הוציאה אנשי אמנות ורוח שיצירותיהם ידועות ומהדהדות עד היום. אחד מהם הוא שלמה די רוסי, מלחין שכתב מזמורים רבים בעברית מתוך המקורות ומוסיקה לקהילה היהודית לעריכת תפילות.
יהודה סומו, איש תיאטרון כתב בערך ב 1550 את 'צחות בדיחותא דקידושין' שהוא המחזה העברי הראשון או לפחות הקדום ביותר בשפה העברית ששרד. ידוע שהיו עוד מחזות שהוא כתב בעברית, אך הן הושמדו לעד בשריפה הגדולה של 1904 בספריית טורינו.
מעבר למחזות, כתב סומו חיבור חשוב מאוד בשם "שיחות בענין ההצגות על הבמה" שנחשב עד היום פורץ דרך וחלקים ממנו יושמו רק מאות בשנים אחריו, החל מחיתוך דיבור של שחקנים, תנועות, הבעה, תלבושות ותפאורה כדי ליצור אווירה ומצב רוח בקרב הקהל.
שפתו של סומו לא פשוטה לקריאה, אבל גם לא בילתי אפשרית. למעשה זה אחד החלקים המרתקים ביותר עבורי, שכן המחזה עצמו כמחזה, העונה להגדרה של קומדיה, הוא לא מן המוצלחים ביותר שקראתי.
מלבד המחזה יש בספר עוד שלושה נספחים.
האחד: 'שתי שיחות בין תינוק אומנת והורים', מין דוגמאות ראשונות של ספרות לנוער בשפה העברית.
השני: 'מראות הצובאות', הוא מאמר על אומנות הכתיבה הבנוי מפתגמים מעוררי מחשבה שכנראה נכתבו לתלמידיו.
אתן דוגמא קטנה לפתגם שכזה: "גדול כח הכתב והמכתב הנעשה כהוגן וכשורה, יען כי לא בלבד יכבד את בעליו הן בעודם חיים, כי אך אחרי מותם יגדיל כבודם ויאדיר שמם וזכרם לטובה ולברכה, לתהילה, לשם ולתפארת".
השלישי: שיר בשם 'מגן נשים' שהיה חלק מפולמוס ארוך שנים שהחל בשיר של עמנואל הרומי לגבי טבען של הנשים. סומו צודד בהן וכתב שיר שחציו בעברית וחציו באיטלקית, כששורה כך ואחרת כך, אותו הקדיש לחנה מריאיטי מב"ת אשת המפואר כמ"ה ראובן סלם יצ"ו.
יש לי ספרים נוספים ברישמה של סיפורת חולין עברית שלפני תקופת התחייה, אך במידה ויש לכם עוד מקורות לספרות חולין עברית שכזו, אשמח לקבל את ידיעותכם והמלצותיכם.

משאיר קישור ליצירה של שלמה רוסי לפויט אדון עולם:

https://www.youtube.com/watch?v=lOmUEOpC6QA

13 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של בוב
» ביקורות נוספות על צחות בדיחותא דקידושין - קומדיה מאת יהודה סומו [1592-1527]

טוקבקים

+ הוסף תגובה

בוב	בוב (לפני 7 שנים ו-7 חודשים) תודה רבה חני. השפה אכן שונה מאוד בצורת הניסוח ובחירת המילים. זה ללא ספק החלק המעניין ביותר בקריאת המחזה.
חני	חני (לפני 7 שנים ו-7 חודשים) סקירה מרגשת בוב .לשפה של פעם יש איכויות משלה. מאוד אוהבת להקשיב לטעמים שבצלילים מפעם. יש שם משהו אחר מרגש.
בוב	בוב (לפני 7 שנים ו-7 חודשים) תודה רץ.
בוב	בוב (לפני 7 שנים ו-7 חודשים) Pulp_Fiction , מבין בדיוק על מה אתה מדבר. הסבירות גבוהה היא שלא הייתי כותב על המחזה אם הוא לא היה מהווה נקודת ציון היסטורית בספרות העברית, שכן המחזה לכשעצמו בינוני ביותר.
בוב	בוב (לפני 7 שנים ו-7 חודשים) בת- יה, תודה. אני חב את תודתי למציאת הספר לספרייה העירונית. אין כמעט כתב הנחסר ממדפיהם, ואם יש שכזה הם מבררים אם הוא קיים באחת מהשלוחות שלהן בעיר. ואם בכל זאת אין, לפעמים הם מזמינים אותו ברכישה הבאה עבורי.
רץ	רץ (לפני 7 שנים ו-7 חודשים) מעניין מאוד
Pulp_Fiction	Pulp_Fiction (לפני 7 שנים ו-7 חודשים) תודה על הסקירה הספרותית - היסטורית המרתקת. בעבר ניסיתי לקרוא בחומרים מעין אלה ,אך מצאתי כי זה, איך אומרים - לא כוס התה שלי. קשה לי להתחבר לחד -המימדיות של הדמויות והפרימיטיביות של העלילות.
בת-יה	בת-יה (לפני 7 שנים ו-7 חודשים) תודה. נשמע מעניין מאוד. למצוא את הספר זה כבר סיפור אחר -:)
עמיחי	עמיחי (לפני 7 שנים ו-7 חודשים) אהבת ספרות. :-)
בוב	בוב (לפני 7 שנים ו-7 חודשים) עמיחי, אתה גדול! את 'האביר, השד והבתולה' אני מכיר וכבר מצאתי בספריה. מתכנן לקוראו בקרוב. דרך אגב הוא מכיל בתוכו את התרגום של הספר הראשון ל'עלילות האביר אמאדיש די גאולה' שכבר קראתי את תרגומו העברי וההיסטורי לארבעת ספריו. אני חייב לשאול, מאיפה יש לך את הידע בתחום הספרותי הזה?
עמיחי	עמיחי (לפני 7 שנים ו-7 חודשים) בוב, נזכרתי גם ב"האביר, השד והבתולה". מכיר? (אם לא, חפש כאן באתר).
בוב	בוב (לפני 7 שנים ו-7 חודשים) כן
סקאוט	סקאוט (לפני 7 שנים ו-7 חודשים) בוב- והאם העלילות הללו קשורות זו לזו?
בוב	בוב (לפני 7 שנים ו-7 חודשים) שלוש העלילות האחרות: 1. סיפור עשאל בן עפרון, שאליו רוצים לשדך את הכלה של הגיבור (ידידיה) לאחר שזה יורד מנכסיו אך הוא מאוהב באחותו של זה. 2. סיפור שובל העבד שזוכה בירושה 3. סיפורו של רב חמדן אחד הנבלים במחזה.
בוב	בוב (לפני 7 שנים ו-7 חודשים) עמיחי תודה רבה! לתגובה כמו שלך ייחלתי.
סקאוט	סקאוט (לפני 7 שנים ו-7 חודשים) ומהן שלוש העלילות האחרות?
בוב	בוב (לפני 7 שנים ו-7 חודשים) תודה סקאוט. המחזה משלב בין ארבע עלילות, כאשר המרכזית שבהן עוסקת בזוג אוהבים שרוצה להינשא והכל בהסכמת המשפחות, עד שאביו של החתן נפטר ומוריש את כל רכושו לעבדו האהוב כך שהחתן נשאר חסר כל. בעקבות מהפך זה אם הכלה מתנגדת לשידוך, אולם בצוואת אבי החתן מתגלה סעיף נוסף, שלפיו החתן (הבן) רשאי לבחור פריט אחד מרכוש האב, אי לכך בוחר החתן בעבד. החתן שוב מתעשר כי כל רכושו של העבד עובר אליו וסוף טוב הכל טוב. (לקוח מויקיפדיה)
בוב	בוב (לפני 7 שנים ו-7 חודשים) תודה יפעת.
עמיחי	עמיחי (לפני 7 שנים ו-7 חודשים) איזה יופי. תודה רבה! אני מכיר שני ספרי מחקר מקיפים על הנושא הזה - אחד מאת פרופ' יוסף דן ("הסיפור העברי בימי הביניים"), ואחד מאת פרופ' עלי יסיף ("סיפור העם העברי" או משהו כזה).
סקאוט	סקאוט (לפני 7 שנים ו-7 חודשים) בוב, כתבת נפלא! לא רק אני חושפת עולם ספרות הולך ונאבד אלא גם אתה, בכך שאתה חושף אותנו אל ספרים שכאלה שכל ספר נשמע נהדר מקודמו. רק הייתי שמחה לדעת על מה המחזה, אפילו בקצרה.
יפעת	יפעת (לפני 7 שנים ו-7 חודשים) תודה על החשיפה לתחום המרתק הזה. מעריצה את נחישותך :)
בוב	בוב (לפני 7 שנים ו-7 חודשים) תודה אנקה.
בוב	בוב (לפני 7 שנים ו-7 חודשים) תודה כרמליטה.
אנקה	אנקה (לפני 7 שנים ו-7 חודשים) סקירה מעניינת.
כרמלה	כרמלה (לפני 7 שנים ו-7 חודשים) סקירה מרתקת. תודה בוב.