ספר טוב הרבה יותר טוב מהסרט. מספר על ילדה מפונקת שנסע לדודה שלה עקבות שאמה הלכה לעולמה הספר עצמו יפה יותר בהמשך

קשה לתאר את סוד הגן הנעלם, כאילו ההגדרה פשוט נעלמה והמפתח נאבד באחד העצים..

זה מחזיר אותי לתקופה, שהייתי רצה כל הזמן מחפשת מקומות סודיים ואוצרות סמויים שיכולים להימצא.

זה אחד הספרים שאני עדיין רואה את הדמויות שבו באנשים אמיתיים.. בלתי יאומן!

כשהייתי ילדה קטנה, בערך בגיל של מרי, הייתי בדיוק כמוה - עצבנית, כועסת, זעופה, עקשנית, רזה, ומפונקת.
כשהגעתי לגיל 12 אמא שלי המקסימה, לקחה אותי לשיחה של ״אם ובת״ ואמרה לי שעכשיו כשהגעתי לגיל המצוות אני צריכה להיות ילדה טובה, מנומסת וצנועה שעוזרת למבוגרים ממנה.
ואני, מהאופי הטבעי שלי, הייתי מרדנית שעושה מה שבא לה, ברחתי לפארק שעשועים קרוב לבית שלי, התחבאתי לי בין שיחים גדולים שנראו לי כמו ג׳ונגל קטן משלי. ישבתי שם והרגשתי כל כך חופשיה והרחתי את הצמחים והרגשתי את האדמה הלחה ובלי להשים לב נשארתי שם במשך חצי יום כמעט. כשחזרתי הביתה, הייתי רגועה והרגשתי צורך להקשיב לאמא, ובכלל להיות ילדה טובה.
היום כשאני בוגרת מספיק כדי לדעת מתי להיות עקשנית ומרדנית ומתי לא, גיליתי בגיל מאוד מאוחר שהטבע מאוד מרגיע ומרענן אותי.
עד היום אני מגיעה למסקנות רבות מאוד כשאני משקה עציצים וכשאני מטיילת בהרים בארצות אחרות או סתם יוצאת לטייל קצת בחוץ.

ספר מקסים שמאוד הזכיר לי את הילדות שלי.
שווה ללמוד ממנו איך לחיות בצורה טובה יותר את החיים.

ספר קלאסיקה חוצה גבולות. הספר מתאר את שעובר על ילדה יתומה וילד קטן בעת שהם מגלים גן סודי בקרבת ביתם. לאחר מכן מתגלה הטרגדיה הנוראית הקשורה לגן ועל שום מה הוא ננעל. ספר מומלץ לכל חובבי האגדות.

אמנם אני עוד לא סיימתי את הספר ואני באמצעו, אבל 'סוד הגן הנעלם' הזכיר לי בדיוק למה אני אוהבת לקרוא.
ספר קלאסיקה מדהים שמגולל את סיפורם של מרי, דיקון וקולין, וגם אם אני איני פעוטה עוד, הספר בהחלט עשה את העבודה.
קראו לי ילדה קטנה, אבל אני נותנת ל'סוד הגן הנעלם' חמישה כוכבים מתוך חמישה, כי אני באמת נהינת ממנו, ועבר הרבה זמן מאז הפעם האחרונה שבאמת נהינתי מספר.

ספר בסדר - לא ליפול מהרגליים. קצת יותר מדי תיאורי נוף לטעמי, דמויות שטחיות ועלילה טובה שאם הייתה נכתבת היום לבטח הייתה מותחת ומסעירה יותר.
ואולי זה מה שאוהבים ביצירה הזו, את החן והתמימות והפשטות של הדברים.
- נ.ב. לא קראתי את הגרסה הספציפית הזו של עיבוד לצעירים אלא את זו של הוצאת יסוד (1994) המונה 280 עמ'.
מעניין לאן נעלמו 64 עמודים בין שתי ההוצאות השונות.. לעורכי מודן הפתרונים.

קראתי את הספר בתור ילד. אני זוכר שהייתי משועמם והתחלתי לקרא את הספר כמעט בכוח כי לא היה משהוא אחר.
אם כל עמוד שהפכתי הייתי מוקסם יותר ויותר.
היום אני זוכר רק במעורפל על מה הספר אבל עד היום נשאר לי טעם טוב ממנו. אחרי הרבה שנים.

הספר הזה הוא אחד הספרים המדהימים שעובדו לצעירים ואחרי כמה עמודים אתה ממשיך ולא יכול להפסיק בקיצור אני ממליצה לכם לקרוא

הספר פורסם לפני יותר מ-100 שנים, וממש נהניתי לקרוא אותו שוב (הפעם הקודמת היתה לפני 25 שנה בערך... ;)).
העלילה מתוארת בצורה ציורית ומקסימה. ימים בהם עוד לא היו טלוויזיה ואינטרנט, קשה להאמין...
ממליצה מאוד במיוחד לילדים בתחילת גיל העשרה ולאלו שעדיין נהנים לדמיין ולחלום.