הביקורת נכתבה ביום שלישי, 12 בדצמבר, 2017
ע"י סקאוט
ע"י סקאוט
נער דתי שדעותיו אחרות משל חבריו מגונה ומנודה, מושא ללעג בקרב קרוביו.
נערה צעירה ממתינה ברוב קשב וציפייה לקריאה אשר תורה לה להתייצב, להתייצב ולתרום את חלקה.
נערה נוספת מהגרת למדינה אחרת, למגינת ליבה.
מה המשותף לכל אחד מן הנערים? האם באמת ישנו מכנה משותף?
ספר זה מחולק למספר חלקים, כל חלק מכיל סיפורים ושירים התואמים את נושא הספר שהוא חגי ישראל, לדוגמא: פורים, שבועות, ל"ג בעומר ואפילו יום העצמאות.
הספר למעשה מאגד יחדיו את מיטב הסופרים והמשוררים של העם היהודי: לאה גולדברג, שלום עליכם, י"ל פרץ, רחל המשוררת, נתן אלתרמן, נתן יונתן ועוד.
כל סיפור מציג מזווית מיוחדת וייחודית את החג המדובר.
סיפור חביב עלי הוא סיפורה של דבורה עומר המתמקד בחג הפורים. כיצד דבורה בתור ילדה חפצה להיות מלכה ולכן עשתה את מירב המאמצים להשיג את התחפושת המושלמת, שבסוף היתה בעוכריה, לא כפי שציפתה.
סיפור אחר שמאוד אהבתי הוא הסיפור "שעורה" שמתאר נער צעיר כשהוא חוגג את ליל הסדר עם משפחתו מוצא גרגר שעורה במרק העוף הכשר, מעתה והלאה לא ימצא מזור לנפשו, עד הסוף המיוחל.
סיפור נוסף שהתחבב עלי ואני מניחה שאתם מכירים אותו כי ייצא סרט עליו, הוא הסיפור " הצדיק הכפרי" המתמקד בנער כפרי שלמרות הפצרותיהם של הוריו ונסיונותיהם ללמדו תורה, לחוד או ביחד עם מורהו, המאמצים מעלים חרס.
למרות אי יכולתו של הנער להתפלל כמו שאר חבריו, הוא מוצא לעצמו דרך ייחודית להביע את תפילתו האישית ואת יריאתו מהאל- השריקה. כל פעם שהוא מרגיש צורך להתפלל הוא שורק, דבר שלא מוצא חן בעיני הסובבים אותו בבית הכנסת. לסיפור זה יש גם מוסר השכל והוא שאין דרך אחת להתפלל מכיוון שכולנו בני אדם שונים וכל אחד יש לו דרך משלו להביע את רגשותיו כלפי אלוהים.
חשוב לי לומר שאני מאוד מסכימה ותומכת במסר שהסיפור הספציפי הזה מעביר. לכל אדם באשר הוא נתונה בידו ההחלטה אם לסגל אמונה או לא וכיצד הוא בוחר את הדרך להביעה. יתרה מכך, במידה וכולנו היינו דומים אלה לאלה העולם היה לטעמי מעט משעמם, היופי הוא שיש מגוון אנשים אשר יוצרים מגוון דעות. אדם שחושב אחרת ממך הוא איננו שונה אלא מיוחד ואת עובדה זו לא כל בני האדם בעולמנו השכילו להבין, וזה מצער.
בנוסף לסיפורים, הספר גם מכיל שירים. כמו למשל שיר של לאה גולדברג העוסק בשנה החדשה, או שיר של לאה נאור העוסק בתחפושות.
לצד התרכזות הסיפורים בחגי ישראל, אנחנו למדים על ההיסטוריה שלנו, של ארץ ישראל ושל היהודים שחיו בגולה. אנו נחשפים אל המנהגים של פעם, כיצד חגגו את החגים דאז, לפני 30 שנה או אפילו 100 שנה. כך שלדעתי זה בונוס גדול של הספר, החשיפה להיסטוריה הרחבה של עמנו.
דוגמא לסיפור כזה הוא הסיפור "האתרוג המכוער" הגיבור הראשי בסיפור הוא עולה חדש מרוסיה שמסתיר בתוך קופסא אתרוג מכוער למדי. חבריו לכיתה, שרואים את האתרוג, מתחילים להקניטו.
בסופו של דבר מגיע אביו של הנער והוא מספר להם אודות האתרוג, כיצד ברוסיה הסובייטית לא היה מקובל לחגוג חגים עקב המשטר המחמיר וכיצד הייתה כמיהת סבו של הנער רבה לאתרוג משלו, ולבסוף הגיעה השעה שיקבל אתרוג, וכך היה.
בסוף הסיפור הילדים מבינים כי למרות היותו של האתרוג מכוער הוא רב חשיבות למשפחתו של הילד ורואים את האתרוג בעין אחרת, לפתע הוא נדמה להם כאתרוג יפה ומהודר.
סיפור נוסף שאהבתי לקוח מהסיפורים שקשורים ליום העצמאות. הסיפור מתאר נערה בכיתה ח' בשם נעמי שממתינה לאורך כל הסיפור, בדריכות ובמתינות, להודעה שתגיע אליה בעזרת אחד מצעירי בית הספר, וכל תכליתה גיוסה ל"הגנה". הסיפור מציג בפנינו טיפה בים ממה שעבר על צעירים רבים לפני קום המדינה, הצפייה להתגייס, להיות חלק ולתרום את חלקך. הפטריוטיות הרבה שהייתה מנת חלקם של רבים, ולו ילדים שטרם סיימו את גיל ההתבגרות.
זהו אחד הסיפורים שנותנים לנו טעימה מהחיים לפני קום המדינה, כיצד ילדים קטנים ובני נוער רבים סיכנו את חייהם עבור המדינה, כיצד גם הם היו חלק מהמערכה אף על פי שהיו צעירים. אנחנו נחשפים אל הקולקטביות של הלחימה, של הרצון במדינה ולאחר מכן בשמירה על המדינה הצעירה שנולדה וזה אחד המאפיינים שיפים בספר הזה ובכלל בספרים מסוג זה, שנופל האסימון שכולם היו מעורבים בשמירה על אדמתנו, מקטון ועד גדול. וכאשר אתה מבין זאת, הדבר מקשה עליך לא להתרגש ולחוש גאווה שהנך חלק מן העם הזה, מהמדינה הזאת.
עוד סיפור שמהווה חלק מאסופת הסיפורים העוסקים ביום העצמאות מתמקד בחיילים הנלחמים באחת ממלחמות ישראל, ובנער שמנסה להוכיח את תרומתו אף על פי גילו הצעיר, והסוף, סוף הסיפור העצוב והקודר שמתאר את גורלו של הנער.
סיפור אחר ששמו " החנוכיה שדלקה" עוסק דווקא בחנוכה. הסיפור מתואר מנקודת מבטה של ילדה שחוגגת עם משפחתה את חג החנוכה, ודקות לאחר הדלקת הנרות, שומעת היא קול מזמר הבוקע מתוך החנוכייה, קול זה גורם לה להבין שהחנוכיה שלה היא יוצאת דופן והשירים שהיא משמיעה גורמים לחג להיות עוד יותר שמח ומלבב.
בפרקים הבאים [ הסיפור אומנם קצר, אבל מחולק לפרקים] אנחנו מגלים שהמשפחה עברה לגור באמריקה בעקבות גחמתו של האב. השהייה בארץ זרה ונוכריה לא מיטיבה עם בני המשפחה והם נקלעים למצב כספי לא טוב, ולא מספיק, החנוכייה לא רק שלא מזמרת, הנרות לא נדלקים, כמה שבני המשפחה לא מנסים להדליקם.
לאחר זמן מה, נמאס לאב מהחיים בארץ זרה והוא מחליט שהגיעה העת שמשפחתו תשוב לארץ, ועם שובם, שבה להאיר ולזמר גם החנוכייה והכול בא על מקומו בשלום.
ספר חינוכי, מהנה, חכם ואף מרגש. מומלץ בחום!
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
תודה יקירה (:
|
|
אורי החמודה
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
מקסים
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, ריץ! אני תמיד שמחה לעורר נוסטלגיה טובה (:
|
|
רץ
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
הביקורת שלך כרגיל מקסימה באופן שבו היא מספרת מורשת ישנה שלי כילד שמע חלק מהסיפורים האלה.
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
שמתי.
וקורה שבן אדם שוכח, אני לא עשויה מברזל ואני לא רובוט.
|
|
פואנטה℗
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
וואללה? הנוכחות המאסיבית שלך
כאן מוכיחה בדיוק ההפך.
אני אמרתי שאין מה להוסיף משהו שכבר קיים אבל את עסוקה בלהתנגח איתי אז איך תשימי לב? |
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
פואנטה, לאנשים יש חיים. אני לא יושבת כל היום על יד המחשב. גלית העירה וזה מספיק לי.
|
|
פואנטה℗
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
גלית, אל תצחיקי.
פעמיים כתבתי על הכריכה. הנה היא כאן: https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=20331 |
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
גלית- אני מוסיפה.
|
|
גלית
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
את רואה פואנטה - אם את מסבירה לאט אני מבינה.
ת'כלס - מה שיעל הר.
ואני עדיין ממתינה לכריכה. |
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
יעל יקרה, אני מקבלת את הסברך בלב שלם ואת צודקת, להבא אני אקפיד לנסח ביקורת שתהיה לשביעות רצוני במאה אחוז.
כלל לא נעלבתי מכיוון שהסברת בצורה יפה ונעימה, ולא השתמשת בציניות.
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
סקאוט - סליחה על ההתערבות. אבל
נראה לי שהשיטה למחוק ביקורות היא שיטה פסולה. לכל הפחות היא "מלכלכת" את המרחב הציבורי, ועל הדרך היא מזלזלת ומעליבה את האנשים שהתייחסו לביקורת שנמחקה. בנוסף אחרי המחיקה יש גם פניה ל"הנהלה" למחוק את המסגרת שנשארה. אני לא מגינה עליהם - הם לא זקוקים להגנה - אבל אני יכולה למנות לפחות 10 דברים שהם צריכים לעשות לפני מחיקת מה שנשאר מביקורת של מי שהחליטה מפעם לפעם למחוק את הביקורת שלה מסיבות כאלה ואחרות. יש אפשרויות אחרות: 1) לעבור על הביקורת לפני שליחתה, ולודא שהיא מה שהתכוונת 2) לערוך את הביקורת - כמו שאת יודעת אפשר להפוך אותה על פיה ולשנות בה הכל.אמנם היא לא תופיע שוב בדף הראשי, אבל היא תהיה לרוחך. יש פה כללים. הם לא כתובים בשום מקום, ומחייבים רק בשם ההגינות. ומי שאינו מציית לכללים חשוף לכעס של אחרים עליו. בדיוק כמו שאת כועסת על מי שמעלה "ביקורות" לצורך מכירת ספרים, או על מי שכותב בביקורת משפט קצר וסתום. מקווה שתקבלי את זה כמו שנכתב - לא לפגוע בך, להסביר את הכעס. ואין צורך לומר שביטאתי רק את דעתי. |
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
בסדר, פואנטה. מה שתגידי.
|
|
פואנטה℗
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
כבר לא ציניות? אני לא עומדת בקצב ההידרדרות של
התנהגותי המחפירה.
תזמיני משטרה. |
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
ופואנטה, להתנסח בצורה כזאת זו כבר לא ציניות, זו פגיעה.
לפני שכותבים בצורה מסוימת יש לחשוב אם הצד השני לא יפגע.
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
כן, פואנטה. כבר שמתי לב לזאת. אבל לא היה טוב יותר אילו היית מסבירה את הדברים כפי שהסברת לגלית?
ככה הייתי מבינה אותך מלכתחילה.
|
|
פואנטה℗
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
רציתי להירשם לקורס סינית מדוברת
אבל לא היה מקום אז נרשמתי לקורס צינית מדוברת, נוטפת ומעצבנת.
סיימתי בהצטיינות. תתמודדי. |
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
טוב, פואנטה. כנראה שהבנתי אותך לא נכון. כשאת מסבירה זאת כך, זה הגיוני.
|
|
פואנטה℗
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
גלית, אני אסביר:
לפני חודש וחצי סקאוט כתבה ביקורת על הספר הזה, כולל תמונת הכריכה. זה מופיע כאן: https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=103580 עכשיו היא פרסמה ביקורת שנייה על אותו ספר (שמופיע בכפילות ובשם אבנר כץ). סקאוט אומרת שהפרסום הכפול לא נעשה 'במכוון או בכוונה רעה'. מכאן ניתן להבין שהיא פשוט שכחה שכבר פרסמה ביקורת על הספר הזה וכבר לא זכרה איך הוא נראה (קורה. זה היה לפני חודש וחצי, לכי תזכרי...). הצעתי לה לפרסם ביקורת גם בדף הכפול השלישי. |
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
העלתי? לא. זה היה ככה. פשוט שכחתי לשנותה.
וגלית, העניין הוא לא הטענה של פואנטה, העניין הוא הניסוח שהיא בחרה בו והמקום שהיא בחרה לנסח זאת. אם היא הייתה כותבת לי בפרטי ובניסוח אחר, זה היה לגיטימי.
|
|
גלית
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
ובכן,
האם את העלית את הכריכה החומה? אם כן אז הטענה נכונה.
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
ממה שאני הבנתי, היא התכוונה שאני עושה כפילויות ושיש מצב שאעשה בשלישית.
ולפי מה שהרגשתי, הביקורת שלה כלפי נטפה ציניות. והרגשתי כאילו עשיתי משהו לא בסדר, כלומר, שאני עשיתי זאת במכוון או בכוונה רעה. [וזה ממש לא נכון]
זה לפחות מה שהבנתי. |
|
גלית
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
ואני דווקא לא הבנתי כלום ממה שפואנטה כתבה ומהרמיזות שרמזה
אולי אני קצת אטית היום , מישהו מוכן להאיר את עיני?
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
ועוד דבר אחד: פואנטה, מדוע לא לומר את אשר בליבך בפרטי? מדוע לרשום את הדברים נוטפי הציניות בפהרסיה?
אם היה לך מה לומר לי, היית יכולה בפרטי. כך שלא רק הציניות היא פוגעת אלא ההשפלה הפומבית.
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
ופואנטה, זה מאוד מעליב הציניות הנוטפת מדברייך. האם פגעתי במישהו כאן באתר?
יש כאן כותבים רבים שחוטאים יותר ממני, האמיני לי, עדיף שתבזבזי את האנרגיה עליהם. כותבים שמרשים לעצמם לפרסם מילה אחת וחושבים שזו ביקורת לתפארת מדינת ישראל. אני לפחות ביקורתית כלפי עצמי וכלפי הכתיבה שלי ויודעת לעשות הערכות בהתאם.
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
גלית, את צודקת אעשה זאת.
פואנטה, הסיבה כלל איננה חשאית. הסיבה קשורה לכך שלא הייתי שבעת רצון מהביקורת הקודמת אודות הספר ולכן מחקתי אותה ושיניתי בה דברים רבים. ביקשתי מן ההנהלה למחוק את הביקורת הריקה כבר לפני שבועות אבל הם טרם נענו לבקשתי.
פואנטה, במקום להיטפל אלי, לדעתי יש לא מעט משתמשים שנוהגים גרוע יותר ממני, כמו לכתוב מילה אחת בביקורת שלהם ולפרסמה או כפילויות כאלה ואחרות. |
|
פואנטה℗
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
גלית, מדוע להיתפס לזוטות
ולחתור למחתרות?
סקאוט כבר כתבה ביקורת על ניחוח הדסים של יונה טפר לפני חודש וחצי. הייתי מזמינה אותך לקרוא אבל היא מחקה אותה מסיבה עלומה וחשאית (עדיין, את יכולה להתרשם מהכריכה הצבעונית): https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=103580 עכשיו יש ביקורת על הספר של אבנר כץ שהוא בעצם אייר את הספר של יונה טפר אבל מה זה חשוב? סקאוט, בהזדמנות תכתבי גם ביקורת על הספר הזה: טפר/כץ זה שילוב מנצח! כך אפשר לתפוס שלוש ציפורים במכה אחת (או במקרה הזה, לתפוס את אותה ציפור בשלוש מכות נפרדות): https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=233702 |
|
גלית
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
חבל לציין זאת בהערות - אף אחד לא יראה זאת בעוד שבוע שבועיים
יכולת פשוט לערוך את הספר. (כולל כריכה)
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
אתה צודק, נקודה יפה הזכרת כאן. אני אישית לקחתי את הספר משתי סיבות:
1. כל כך הרבה כותבים משכמם ומעלה מופיעים בספר הזה.
2. למרות שאינני דתייה, תמיד עניינו אותי חגי ישראל ועניין אותי לראות כיצד כל חג מתבטא על ידם, על ידי הכותבים השונים. עבורי, החלק האהוב בספר הוא החלק העוסק בחיים לפני קום המדינה ובשנים לאחר הקמתה. |
|
דז'נייב האב
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
ראשית, יש דרך להתבטא. אני מסכים שתפילה זה דבר עצמאי, לא רוצה את דרך ההצגה. אגב, בהקשר זה יש את הסיפור הסאטירי של התלמיד מישיבת <הכנס שם של ישיבה רוחנית כאן> שביום כיפור עמד לפני בוראו ואמר - "ריבונו של עולם, אני לא יודע לרקוד, ואני לא יודע לשיר, ואני לא יודע לנגן, אני יודע רק להתפלל!" ואז הוא התפלל, ומסופר שתפילה זו עשתה רעש גדול בשמיים.
שנית, אני שומע את הסיפורים האלה מלא. כל שנה מחדש. אנשים מתרגשים מזה כאילו זה רעיון חדשני ומופלא, ואפילו לא חושבים על מה שזה אומר. בנוסף לכך, כמה מהסיפורים המופלאים הללו באמת בעל מקור דתי אמין? לסיכום, כבר עדיף לקרוא ספרים על פטריוטיות אם רוצים השראה. |
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
דז׳נייב- תודה על תגובתך! אני מניחה שיש אמת בדברייך אבל דעתי אינה אובייקטיבית מכיוון שלא הכרתי את רבים מהסיפורים עד כה חוץ מהסיפור על הנער השורק.
סקרנת אותי, מדוע אתה לא תסכים עם מרביתם?
|
|
דז'נייב האב
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
זה יכול להיות אוסף סיפורים מופלא, אבל אני מניח שאת רוב הסיפורים כבר שמעתי בגרסאות שונות - ואני ככל הנראה לא יאהב אותם. נראה מהביקורת שזה אוסף סיפורים מוכר, שאני לא מסכים עם רובם, אבל אולי אני טועה.
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
ושכחתי לציין שמי שאיגדה את הספר זו יונה טפר ולא אבנר כץ.
|
8 הקוראים שאהבו את הביקורת