ביקורת ספרותית על ניחוח הדסים : מבחר סיפורים ושירים לחגים מאת יונה טפר

---

נער דתי שדעותיו אחרות משל חבריו מגונה ומנודה, מושא ללעג בקרב קרוביו.

נערה צעירה ממתינה ברוב קשב וציפייה לקריאה אשר תורה לה להתייצב, להתייצב ולתרום את חלקה.

נערה נוספת מהגרת למדינה אחרת, למגינת ליבה.

מה המשותף לכל אחד מן הנערים? האם באמת ישנו מכנה משותף?


ספר זה מחולק למספר חלקים, כל חלק מכיל סיפורים ושירים התואמים את נושא הספר שהוא חגי ישראל, לדוגמא: פורים, שבועות, ל"ג בעומר ואפילו יום העצמאות.
הספר למעשה מאגד יחדיו את מיטב הסופרים והמשוררים של העם היהודי: לאה גולדברג, שלום עליכם, י"ל פרץ, רחל המשוררת, נתן אלתרמן, נתן יונתן ועוד.
כל סיפור מציג מזווית מיוחדת וייחודית את החג המדובר.

סיפור חביב עלי הוא סיפורה של דבורה עומר המתמקד בחג הפורים. כיצד דבורה בתור ילדה חפצה להיות מלכה ולכן עשתה את מירב המאמצים להשיג את התחפושת המושלמת, שבסוף היתה בעוכריה, לא כפי שציפתה.

סיפור אחר שמאוד אהבתי הוא הסיפור "שעורה" שמתאר נער צעיר כשהוא חוגג את ליל הסדר עם משפחתו מוצא גרגר שעורה במרק העוף הכשר, מעתה והלאה לא ימצא מזור לנפשו, עד הסוף המיוחל.
סיפור נוסף שהתחבב עלי ואני מניחה שאתם מכירים אותו כי ייצא סרט עליו, הוא הסיפור " הצדיק הכפרי" המתמקד בנער כפרי שלמרות הפצרותיהם של הוריו ונסיונותיהם ללמדו תורה, לחוד או ביחד עם מורהו, המאמצים מעלים חרס.
למרות אי יכולתו של הנער להתפלל כמו שאר חבריו, הוא מוצא לעצמו דרך ייחודית להביע את תפילתו האישית ואת יריאתו מהאל- השריקה. כל פעם שהוא מרגיש צורך להתפלל הוא שורק, דבר שלא מוצא חן בעיני הסובבים אותו בבית הכנסת. לסיפור זה יש גם מוסר השכל והוא שאין דרך אחת להתפלל מכיוון שכולנו בני אדם שונים וכל אחד יש לו דרך משלו להביע את רגשותיו כלפי אלוהים.

חשוב לי לומר שאני מאוד מסכימה ותומכת במסר שהסיפור הספציפי הזה מעביר. לכל אדם באשר הוא נתונה בידו ההחלטה אם לסגל אמונה או לא וכיצד הוא בוחר את הדרך להביעה. יתרה מכך, במידה וכולנו היינו דומים אלה לאלה העולם היה לטעמי מעט משעמם, היופי הוא שיש מגוון אנשים אשר יוצרים מגוון דעות. אדם שחושב אחרת ממך הוא איננו שונה אלא מיוחד ואת עובדה זו לא כל בני האדם בעולמנו השכילו להבין, וזה מצער.

בנוסף לסיפורים, הספר גם מכיל שירים. כמו למשל שיר של לאה גולדברג העוסק בשנה החדשה, או שיר של לאה נאור העוסק בתחפושות.

לצד התרכזות הסיפורים בחגי ישראל, אנחנו למדים על ההיסטוריה שלנו, של ארץ ישראל ושל היהודים שחיו בגולה. אנו נחשפים אל המנהגים של פעם, כיצד חגגו את החגים דאז, לפני 30 שנה או אפילו 100 שנה. כך שלדעתי זה בונוס גדול של הספר, החשיפה להיסטוריה הרחבה של עמנו.

דוגמא לסיפור כזה הוא הסיפור "האתרוג המכוער" הגיבור הראשי בסיפור הוא עולה חדש מרוסיה שמסתיר בתוך קופסא אתרוג מכוער למדי. חבריו לכיתה, שרואים את האתרוג, מתחילים להקניטו.
בסופו של דבר מגיע אביו של הנער והוא מספר להם אודות האתרוג, כיצד ברוסיה הסובייטית לא היה מקובל לחגוג חגים עקב המשטר המחמיר וכיצד הייתה כמיהת סבו של הנער רבה לאתרוג משלו, ולבסוף הגיעה השעה שיקבל אתרוג, וכך היה.
בסוף הסיפור הילדים מבינים כי למרות היותו של האתרוג מכוער הוא רב חשיבות למשפחתו של הילד ורואים את האתרוג בעין אחרת, לפתע הוא נדמה להם כאתרוג יפה ומהודר.

סיפור נוסף שאהבתי לקוח מהסיפורים שקשורים ליום העצמאות. הסיפור מתאר נערה בכיתה ח' בשם נעמי שממתינה לאורך כל הסיפור, בדריכות ובמתינות, להודעה שתגיע אליה בעזרת אחד מצעירי בית הספר, וכל תכליתה גיוסה ל"הגנה". הסיפור מציג בפנינו טיפה בים ממה שעבר על צעירים רבים לפני קום המדינה, הצפייה להתגייס, להיות חלק ולתרום את חלקך. הפטריוטיות הרבה שהייתה מנת חלקם של רבים, ולו ילדים שטרם סיימו את גיל ההתבגרות.

זהו אחד הסיפורים שנותנים לנו טעימה מהחיים לפני קום המדינה, כיצד ילדים קטנים ובני נוער רבים סיכנו את חייהם עבור המדינה, כיצד גם הם היו חלק מהמערכה אף על פי שהיו צעירים. אנחנו נחשפים אל הקולקטביות של הלחימה, של הרצון במדינה ולאחר מכן בשמירה על המדינה הצעירה שנולדה וזה אחד המאפיינים שיפים בספר הזה ובכלל בספרים מסוג זה, שנופל האסימון שכולם היו מעורבים בשמירה על אדמתנו, מקטון ועד גדול. וכאשר אתה מבין זאת, הדבר מקשה עליך לא להתרגש ולחוש גאווה שהנך חלק מן העם הזה, מהמדינה הזאת.

עוד סיפור שמהווה חלק מאסופת הסיפורים העוסקים ביום העצמאות מתמקד בחיילים הנלחמים באחת ממלחמות ישראל, ובנער שמנסה להוכיח את תרומתו אף על פי גילו הצעיר, והסוף, סוף הסיפור העצוב והקודר שמתאר את גורלו של הנער.

סיפור אחר ששמו " החנוכיה שדלקה" עוסק דווקא בחנוכה. הסיפור מתואר מנקודת מבטה של ילדה שחוגגת עם משפחתה את חג החנוכה, ודקות לאחר הדלקת הנרות, שומעת היא קול מזמר הבוקע מתוך החנוכייה, קול זה גורם לה להבין שהחנוכיה שלה היא יוצאת דופן והשירים שהיא משמיעה גורמים לחג להיות עוד יותר שמח ומלבב.
בפרקים הבאים [ הסיפור אומנם קצר, אבל מחולק לפרקים] אנחנו מגלים שהמשפחה עברה לגור באמריקה בעקבות גחמתו של האב. השהייה בארץ זרה ונוכריה לא מיטיבה עם בני המשפחה והם נקלעים למצב כספי לא טוב, ולא מספיק, החנוכייה לא רק שלא מזמרת, הנרות לא נדלקים, כמה שבני המשפחה לא מנסים להדליקם.
לאחר זמן מה, נמאס לאב מהחיים בארץ זרה והוא מחליט שהגיעה העת שמשפחתו תשוב לארץ, ועם שובם, שבה להאיר ולזמר גם החנוכייה והכול בא על מקומו בשלום.


ספר חינוכי, מהנה, חכם ואף מרגש. מומלץ בחום!

» ביקורות נוספות של סקאוט
» ביקורות נוספות על ניחוח הדסים : מבחר סיפורים ושירים לחגים