ביקורת ספרותית על על הדבש ועל העוקץ - נעמי שמר, סיפור חיים מאת מוטי זעירא
ספר מעולה

---

ציון כללי – 5

תוכן- 5
מקצב – 3
תובנות – 5

הרבה כתבו על ספר זה, וכל אחד מנקודת מבטו ובעיקר השקפת עולמו.
נעמי שמר, היא קונצנזוס לאומי, כמעט בכל שיריה. המיוחד בהם הוא כי משהו מתנגן בלב מיד עם שמיעתם.
אצלי יצרו שיריה, הדים ובני הדים הן מהמבט הלאומי, ובלי להתבייש בערך שנקרא מולדת, כמו הקשר והיכולת לשבץ מקורות מהתנ"ך ומהיהדות, או ממקורות חיצוניים.
השיר "ירושלים של זהב" לוקח סיפור אגדה של רבי עקיבא ואשתו ברוריה בעודם עניים, ובו הוא מבטיח לה עדי, " ירושלים של זהב" לכשיתבססו.
בשיר , נעמי שמר, הופכת את העדי לירושלים עצמה.

הקשר למקורות חזק מאוד ביצירותיה. נעמי שמר היתה אישה אימפולסיבית בעלת מנגנון יצירה מיוחד., הנושא, (לחן ומנגינה ברוב המקרים, או לחן בלבד), היה מקנן בה עד להבשלתו ואז היה פורץ ממנה במין גייזר לוהט.
כל מה שהיתה צריכה הוא זרז בדמות, אירוע, תודעה ותובנה.

כזה הוא השיר "על הדבש ועל העוקץ", שנכתב לנחם חברה ששכלה את בעלה, וקיבל, מאוחר יותר, משמעות לאומית פוליטית.
בשיר זה מתחבא, בנוסף לקישורים למקורות, גם קשר למיתולוגיה היונית רומית בקטע " .. על האח המבוערת..", שמתקשר לדימוי האש באח והאלה הסטיה שומרת הבית .

הספר יוצר קשר נפלא בין יצירותיה של נעמי לקורות חייה. לפעמים זעירא מכניס קישור והסבר מפתיע . למשל בשיר "לילה בחוף אכזיב" יש משפט שאומר .."גשם שמחק את עקבותיך יודע שהיית כאן לבדך" ובהמשך..". היית נעצבת ויפה.".
הסיפור מתאר אירועים בתקופת חייה "שבין הבעלים שלה", שבהם היא ואחרים היו נוסעים לאכזיב ו..חוגגים.
נעמי שמר נותרה בכמה מקרים לבד, והשיר מתאר לילה שכזה.

נחזור למקורות ולאקטואליה, מתברר כי החינוך שקבלה בבית הספר כלל "הדתה חמורה ובלתי נסבלת": לימוד בעל פה של פרקים בתנ"ך, פירושי רש"י, אגדות ומדרשים.

כשהגיעו במסעם כתלמידי כיתה י"א וראו לראשונה את מפרץ אילת, אומר המחנך .."וארשתיך לי לעולם..".
מי שלא יודע , פסוק זה לקוח מירמיהו.
ןהנה מתברר כי ההדתה הזאת לא הפכה אותם לחרדים שמפגינים מול לשכת הגיוס, אלא לאנשי רוח , לוחמים ובעיקר אוהבי המולדת.

ועכשיו למשהו שלמדתי.
רחל כתבה " מה יפו פרחים בחורף על הכרך.." ונעמי גם היא הכניסה את הפריחה על הכרך לשיר.
כשבדקתי זאת חשבתי שזאת טעות דפוס.
שיניתי לעצמי ל "מה יפו פרחים בחורף על הקרח.." והמצאתי רציונל איך הפרחים המצוינים בשיר גדלים על קרח.

מתברר כי בין דגניה לבית ירח יש גבעה בשם "כרך", עליה היו ילדי בית הספר עולים ולומדים טבע. שמחתי על התיקון בידע שלי.
הספר פרטני, ובמקומות מסוימים היתה תחושה כי הכותב, זעירא, הכניס כל שביב מידע שהגיע לידיו.
הדבר גרם לפגימה בקצב הסיפור. עם זאת סך הכל עולה על פגם זה.

ולבסוף, נושא מטריד שקשור למושבה כינרת ואינו מופיע בשיריה של נעמי שמר ובהיסטוריה של כינרת,והם התימנים.
בספר מצוין כי בתחילתה שוועה "כנרת" לכוח אדם שימלא את מקום הנוטשים.
התימנים שבאו באמונה שלימה של ישוב הארץ , שוכנו בבית המשאבה.
לילם שם לווה בדפיקות ה"מוטור", ילדה נפלה ונהרגה בבית זה והתחלואה שלהם כתוצאה מיבוש ביצות או עבודה בהקמת תחנת הכוח בנהרים, לא זכתה לסיוע, למעט עזרה של הרצפלד כשהגיע למקום.
כשביקשו חלקת אדמה במקום אחר בכנרת , נאמר להם כי אין מקום. הם הקימו את כפר מרמורק שהפך לשכונה של רחובות.
מתיהם קבורים בבית הקברות בכינרת ליד ה"חלוצים" .
וגם לאחר ש "המדינה פרצה", וילדיהם בקשו להנציח את קיומם באזור בשלט, נענו בשלילה על ידי חברי כנרת, עד להתערבותו הרכה של השופט שמגר .
נעמי, לא היתה בזמן מגורי התימנים, אבל קברותיהם היו גם היו.

ההסבר שלי, כי למרות שאביה היה ממנהיגי הישוב, נעמי גדלה בחממה מוגנת. הפריצה של חומה זאת היתה במלחמת השחרור, בו השתתפה בהגנה על ישובי עמק הירדן, ושם התקבעה השקפת עולמה הפוליטית.

נושא נוסף שבו אין נעמי שמר נוגעת הוא חוויה ומעשה האהבה הפיזי. יש בשיריה קטעים רומנטיים, חיזור וערגה, אבל לא ערגה פיזית כמו שלאה גולדברג כתבה.. " באת אלי את עיני לפקוח, וגופך הוא חלון וראי ....ונתתי לי שם לכל ריס וציפורן, ולכל שערה בבשר החשוף..".או ביאליק בשירו "יש לי גן".
האם זה מקרה, אין כותב הספר מסביר.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על על הדבש ועל העוקץ - נעמי שמר, סיפור חיים