בלש בינוני לגמרי. מתיימר להיות "מותחן פסיכולוגי מתוחכם" - אבל די מאכזב. עלילה קלושה, גיבורים לא ממש מעניינים. הטכניקה עפ"י כל פרק קצר מסופר ע"י גיבור אחר של העלילה - לי הפריעה - כל פעם הייתי צריך לנחש מי הדובר, מה תפקידו בדיוק וגם הסוף הוא לא ממש נורא מפתיע. זה הספר הראשון שאני קורא של פולה הוקינס ואני מקווה ששאר ספריה טובים יותר.

״אל תוך המים״-פולה הוקינס

הוצאת כתר
361 דף

אחרי שקראתי (וראיתי את הסרט) את ״הבחורה על הרכבת״ שהיה מעולה, ואת הספר ״על אש קטנה״, אני מקוה שזה יהיה מעולה כמו שני הספרים שקראתי.

ג׳וליה, ג׳ולז, אחותה של נל, דניאל אבוט, שטבעה ב״בריכת הטביעה״, מגיעה לעיירה בקפורד, אליה חשבה שלעולם לא תחזור.
אבל אחותה טבעה במקום שהיה מקום שהטביעו בו מכשפות מהעבר ומתאבדות היום, ומכאן, השם שלו.
נל השאירה מאחור בת, בת 15, בשם לינה שכועסת על כולם, שונאת את דודתה, שונאת את האנשים ושונאת בכלל.
הבריכה ״טבעה״ גם את קייטי ויטאקר, שהיתה חברה של לינה יחד עם אחיה ג׳וש. הוריה לואיז ואלק שנאו את נל, כי חשבו שבגללה קייטי טבעה למוות.
כשנודע להם שנל מתה, הם חייכו באושר וג׳וש היה עסוק לאן אמא שלו נעלמה כל הלילה לפני שחזרה הביתה בבוקר הודיעה על מותה של נל.
ג׳וש ולינה שומרים על סוד שקרה עם קייטי. מה הסוד?
גם לורן טאונסנד התאבדה בבריכה כשבנה היה בן 5-6 והיום בנה, שון, הוא שוטר התחנה המקומית, נשוי להלן, אישה אפרורית, היא מנהלת התיכון, ששם לינה ושאר הילדים לומדים, ואביו פטריק, שכבר יצא לפנסיה, היה קצין מצטיין במשטרה, הוא רצה ששון יתחתן עם הלן. אישה טובה. מדוע?
מה פטריק מסתיר? מה לו ולג׳יני השוטרת שמתה כשאחותה ניקי סייג׳, מתקשרת עם המתים, מנסה לספר לכולם שפטריק הוא שד ואף אחד לא מאמין לה.
יש גם את מארק הנדרסון, מורה בביה״ס, בחור מוזר, שמשקר ומלא סודות.
ויש את ארין, שוטרת חדשה בתחנה, סמלת, שלא מבינה עדיין את סודות העיירה.

נל היתה אובססיבית לגבי הבריכה, ראתה רק שחורות ואפלה והפחידה את אחותה ג׳ולז עוד כשהיו ילדות ומשהו גרם לפירוד סופי שג׳ולס לעולם לא השלימה איתה.
היא כתבה על כל אחת שנרצחה כמכשפה וכמתאבדת שקפצה לבריכה.

כל דמות מספרת בגוף ראשון על מחשבותיה ואנו רואים כמה שנאה/סודות יש לכל אחד.

ההתחלה מבולבלת, מי עם מי ולמה לכולם יש שנאה כלפי נל.
אבל חשבתי שרק ההתחלה תהיה מבולבלת, הרי בכל ספר רצח יש הרבה דמויות ואחר כך זה מתאזן. כאן זה המשיך להיות מבלבל. פרק על הווה ופתאום פרק על עבר.
לספר יש פוטנציאל אדיר להיות ספר מתח מעולה…..רק הסופרת שגתה עם כמות האנשים שלכל אחד מהם יש סודות שקשורים למשפחות הנרצחות וזה כבר יוצר עומס, פרקים עמוסים עם דמויות אחרות ולכולם יש קשר לנל אבוט.
להתרכז בספר ובכל דמות שמשתנה מפרק לפרק. את כבר לא יודעת עם איזו דמות את חוזרת אחורה.
הספר בילבל אותי.
תכלס, רק רציתי לדעת מי הרוצח/ת.

בחרתי את הספר לאחר שקראתי אץ הביקורות וכאן טעיתי בגדול. העלילה מפוזרת הצלחתי לקרא 2/3 מהספר ופשוט נכנעתי. רומן פסיכולוגי שלא היה מזיק לו טיפול פסיכולוגי לפשט את התסבוכת שבעלילה. כל המבקרים בבקשה קצרו במילים ואל תתייחסו בעדינות יתר לרומן.

עיירה קטנה ובה נהר זורם עם מקווה מים, נשמע פסטורלי אבל...אותו אגם שמאז ההיסטוריה של המקום בחרו נשים מקומיות לסיים בו את חייהם.
גם נל אבוט נמצאה שם מתה, דוקא היא שעשתה מחקר על אותן נשים וחפרה בעבר.

האם קפצה? האם נפלה? או נדחפה אל מותה?

לנל יש אחות ששנים יש נתק בינהן, נל היפה והמחוזרת בילדותה ואחותה הקטנה ג'ולס השמנמנה והנגררת, אחרי שנים האחות חוזרת אל העיירה לאחר מותה של אחותה, נל השאירה אחריה בת.

מותה של נל מעיר מריבצם סודות וזכרונות שאף אחד לא רוצה לעורר, הסודות קשורים לאותו אגם מים שבו מצאו את מותן נשות העיירה.

כדרכם של עיירות קטנות, כולם מעורבים עם כולם, לכולם אותן זכרונות מנקודות מבט שונות אבל גם סודות, סודות שקבורים עמוק
הן בלב והן באותו אגם, אגם שנל התחילה לחשוף את סיבות מותן.

הרבה דמויות בספר, כל אחת מספרת את עברה את ההווה, את קשריה עם נל עם הסביבה עם התושבים והקשר שלה לסודות העיירה שהיו קבורים עד עתה.

ריבוי הדמויות מאתגר ולאו דוקא מוריד מהספר, מי שיש לו פז"מ של ספרי מתח דוקא מוצא עיניין בריבוי הגרסאות
עד אשר הכל מצטלב לפתרון אחד גדול.

ספר בהחלט מותח אבל לא ממש מורט עצבים, מסקרן וקריא.

אני אהבתי - עכשיו תורכם.

כשהייתי קטנה אני זוכרת כמה אהבתי שלהורים שלי היה מדפים שלמים של ספרים וכשעברתי לדירה משלי החלטתי שגם לי יהיה מדפי ספרים. אבל אט אט המדפים התחילו להתמלא ולא נשאר מקום לדברים אחרים (מה לעשות, דירה קטנה). אז עכשיו לפני שאני קונה ספר אני חושבת פעמיים אם באמת לקנות אותו - האם זה ספר שאני אקרא פעמיים או ספר מצוין שפשוט כיף שיהיה על המדף.
כשראיתי את הספר הזה בחו"ל, התלבטתי. מצד אחד ספר מתח זה לרוב לא ספר לקרוא שוב, אבל מצד שני בחורה על הרכבת היה ספר טוב ולא חשבתי שיתרגמו את הספר הזה כל כך מהר. המחיר היה נמוך אז אמרתי נקנה.
מסקנה - זאת הייתה קניה שגויה.
לא רק שאני לא אקרא את הספר הזה שוב, אני גם לא רוצה שהוא יהיה על המדף שלי. כן, הספר מאוד גרוע.
כמו בבחורה על הרכבת, פולה הוקינס מתארת את העלילה דרך נקודת מבט של כמה אנשים (אם אני לא טועה בספר הראשון מדובר ב3-4). אך במקרה זה הכל מתואר דרך 10 אנשים שונים, וזה יותר מידי. קשה לעקוב אחרי העלילה ורובם לא מוסיפים כמעט כלום. בקלות היא יכלה לוותר על חצי מהם ואולי אפילו היה יותר מעניין אבל ככה פשוט הלכתי לאיבוד, לא התחברתי לספר ובקושי סיימתי אותו.
חבל לי שאחרי הצלחה של ספר לוחצים על הסופר להוציא ספר נוסף כדי שירכב על גל ההצלחה. אני מאמינה שהספר נכתב במהירות ובחוסר השקעה, אחרת אני לא מבינה איך הרמה התדרדרה. והיא ממש התדרדרה.

ההתחלה היתה קשה, יש יותר מידי הרבה דמויות שהסיפור מסופר מנקודת מבטם (ספרתי 10), וזה היה מבלבל. לאחר שהשתלטתי על עודף השמות, העלילה היתה בסדר, לא מבריק כמו הבחורה על הרכבת- אבל לא רע. אם כי הסוף הרגיש מעט אנטי-קליימקטי.
יש לי שאלות בנוגע לסוף, כי הוא לא היה ברור... אבל זה לא המקום לברר אותם.
בכל מקרה, רציתי לעזור לקוראים אחרים שיתקלו בבעיה שאני נתקלתי בה (אני יודעת שאני לא היחידה, זה בעיה עם הספר הזה, עודף דמויות) אז הנה רשימה של הדמויות החשובות: (אין ספוילרים)

ג'ולז (ג'וליה) אבוט- אחות של נל.
נל (דניאל) אבוט- אחות של ג'ולז, מתה לפני שמתחיל הספר.
לינה אבוט- ביתה של נל.
לואיז ויטאקר- אמא של קייטי (שמתה לפני תחילת הספר) וג'וש.
ג'וש ויטאקר- אח של קייטי, ובנם של אלק ולואיז.
קייטי ויטאקר- ביתם של אלק ולואיז, אחות של ג'וש, וחברה הכי טובה של לינה.(מתה לפני שמתחיל הספר)
שון טאונסנד- מפקח משטרה בעיירה בה מתרחשת העלילה.
פטריק טאונסנד- אבא של שון, מפקח לשעבר במשטרה.
הלן טאונסנד- אשתו של שון, כלתו של פטריק, מנהלת בית ספר.
ניקי סייג'- מתקשרת, אחות של ג'יני.
ארין מורגן- בלשית, חוקרת את נסיבות מותה של נל.
מארק הנדרסון- המורה של לינה וקייטי.

דמויות נוספות:
ליבי סיטון- נחשדה בכישוף והוטבעה ב-1679.
קלי- שוטרת.
רובי קאנון- חבר לשעבר של נל (בזמן שהיו נערים)
ג'יני- היתה שוטרת בעבר, אחות של ניקי.
לורן טאונסנד- אשתו המתה של פטריק, ואמא של שון.

למרות הביקורות שקטלו כאן את הספר אני דווקא נהניתי ממנו. הוא כתוב אחרת. מספר הדמויות הרב מאתגר . בעיקר אהבתי את התרגום שעשה שימוש בשפה שאינני רגילה לקרוא בסיפורי מתח.