ביקורת ספרותית על בת המלך : (אגדת שלושה וארבעה) מאת חיים נחמן ביאליק
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 12 באוקטובר, 2017
ע"י shila1973


אני אוהבת אגדות וסיפורי מעשיות. זאת סוגה שמבחינתי ניתן לכנותה פנטזיה מבלי להכליל את הארי פוטר ועדת מרעיו.
הז'אנר הנ"ל פורה מאוד בשנים האחרונות ומוציא תחת חסותו: בתי ספר לקוסמים, אילוף דרקונים וערפדים שעסוקים בסקס חצי מהזמן (בחצי השני הם ישנים). אין לי עניין בסיפורים דמיוניים, פיות ושדים אלא אם כן הם מסמלים מציאות מסוימת, רק אם הדמויות משמשות דימוי לרוע מוחלט או הטוב השלם ולכן אגדות האחים גרים, על אף היותן חשוכות רוב הזמן ובעלות תוכן אפל, גותי כמעט, הנושא בחובו: התעללות, פדופיליה ומוות אכזרי, מדברות אלי ובכאוס שהן מציגות ישנה מציאות שאותה קל יותר לעכל מאשר כמה קופים מעופפים, נסיכות מפונקות ואבירים על הסוס הלבן.
בתי, שאמצה לעצמה טעם דומה לשלי מביאה מספריית בית הספר ספרים קודרים עם קיצים פסימיים כי היא חושבת שסוף טוב הוא קצת משעמם.

לאחרונה, החלה לקרוא סדרת סיפורי קומיקס נהדרים שאליהם מתוספים איורים בלתי נשכחים, מפחידים משהו של הדמויות הידועות: עוץ לי-גוץ לי הלא הוא ראמפל-סטיל-סקין, השדון הנורא שעזר לבת הטוחן לטוות זהב, עמי ותמי בגרסת לילה מאוחרת, המוצאים שלדי ילדים בחצר האחורית של בית המכשפה ומסתבר להם בדיעבד שאמם החורגת היא-היא המנוולת שכלאה אותם מלכתחילה בבית הממתקים ומגדלית הידועה כ-רפונזל הכלואה במגדל גבוה אך במקום שהנסיך המיועד יציל אותה, היא גואלת אותו מייסוריו, מחזירה לו את מאור עיניו (הוא מאבד את אישוניו כשנופל מהמצודה לתוך שיח קוצים אימתני לאחר שחתכה האם המרשעת את צמתה של רפונזל) ואף יולדת לו זוג תאומים, בן ובת.
סיפורה של מגדלית נחשב בעיני לאחד הטובים באגדות גרים משום שקיימת בו חמלה רבה ואומץ, לאו דווקא של הנסיך אלא יותר של הנערה הכלואה ובזכות תושייתה ובעיקר סבלנותה הרבה, היא חוזרת כמו מלכה לתוככי הציוויליזציה כאילו מעולם לא נעדרה ממנה.
בשיטוטי אחר סיפוריים ייחודיים מצאתי לגמרי במקרה אגדה נהדרת שכותבה מוכר ואהוד לא פחות, חיים נחמן ביאליק שעד לא מזמן התוודעתי לסיפוריו הקצרים באתר האינטרנט החשוב "פרויקט בן יהודה" (benyehuda.org) ואשר כתב מעין גרסה קסומה משלו למגדלית, ספר בשם: אגדת שלושה וארבעה. העלילה מתמקדת בהתערבות שערך שלמה המלך באחד מנשפיו הנהדרים. הוא הזמין את מיטב האצולה, השרים והמלכים ממזרח ומערב "לראות את-חכם המלכים בהדרו ולהתכבד בכבודו".
ואמנם, לאחר שהלעיטו לתוכם מזון רב ומשובח ושימחו לבבותיהם ביין מתוק ועשיר, הזמין אותם המלך לחצרו, תחת גפני התאנה לדון בדברי חכמה ושנינה. הוא שוחח עמם על דרכי האלוהים הנפלאות והנסתרות המכוונות את העולם והוסיף כי האישה הינה מתת אלוהים גם היא, וניתנת לגבר כגמול למעלליו אם טובה היא או רעה.

אני יודעת איך זה נשמע ואף כי זזתי בכיסאי בחוסר נוחות ותהיתי על חוכמתו של זה האחרון (ההכרעה בדבר "גזרו את התינוק לשניים" עדיין מהדהדת במוחי) המסקנה שהסקתי בתום הסיפור הייתה שונה ודעתי על מלכנו חיובית וטובה.

מלך צור גיחך על דבריו של שלמה מתחת לשפמו וענה בסרקזם שהוא בספק אם אמנם האישה מיד האלוהים. הוא אישית מכיר מלך אחד עם אלף נשים בארמונו, האם את כולן סיפק לו בורא עולם? מלך בני עמון הצטרף לעקיצה באומרו כי הגברים בעורמתם מצליחים לפתות נערות תמימות ולגנבן מבית אביהם, הם לא צריכים את אלוהים בשביל זה, עם כל הכבוד ומלך ארם אשר אחז באיבה אישית נגד שלמה רמז אודות אמו, בת שבע, אשתו של אורייה החיתי אשר הייתה פילגשו של דוד ושלמה היה פרי בטנה.
במקום לכרות ראשים ולחטוף עצבים הציע המלך ניסוי: נבצע הגרלה, כך אמר, בין כל בנות המלוכה וזאת שתעלה בגורל, תיכלא במגדל לזמן בלתי מוגבל. נותיר את גורלה בידי הקדוש ברוך הוא ונראה מה יהא עליה. נוצר הרושם שחיי עלמות נאוות ותינוקות רכים לא היו בראש מעיניו של החכם באדם ואף על פי כן, נפל הפור ובתו של מלך ארם נבחרה למשימה. בכיות, געיות ומרמורים מצד אביה לא עזרו, הנערה נלקחה לאי בודד, הושמה במגדל גבוה ונשרו האישי של המלך הביא לה מזון יום יום. את המשך הסיפור אתם וודאי יכולים לנחש וקיצו הפעם טוב ומיטיב אך הנוסח הזה, של ביאליק כל כך מוצלח ומשובח!! הוא מיטיב לתאר את עוקצנותם של האנשים, שנאתם לעומת הטובים שבהם, הפקחים, החכמים ויידועי הסבל וכל זאת הוא עושה בשפתו התנכ"ית, העשירה והזכה.

אמן המילים הנרדפות. אני קוראת ביצירה ולא מאמינה לנוכח אוצר המילים הבלתי נדלה של האיש המופלא הזה. והרי לכם נחש: נחשתן, פתן, מוט חי, עקלתון, פתלתול, מקושקש. משפטים כגון – "להגדיל שמחה ולהאדיר חדוה" על אף מילה אינו חוזר פעמיים והולך וממציא ושולף מהמותן או מהכובע מילים חדשות, עליזות, מפזזות, מכרכרות. חגיגה לעיניים ממש.

השפה אינה קשה, באמת שלא. אין צורך בפירוש רש"י או קאסוטו.
פשוט להתחיל לקרוא והמח כבר יתרגל לשינויים.
והרי גאוניותו של ביאליק מתגלה בתוככי המילים.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
shila1973 (אתמול)
תודה לך אברהם
על דבריך הנדיבים . עם ביאליק אי אפשר ולא ניתן לעצור, כה מרשים הוא ביכולתו לתאר משפטים בחיות מתפרצת שכזאת עד כי נדמה שסיפוריו ושיריו אמיתיים ואתה כאילו מהלך בהם, כמו להיכנס לתוך תמונה זעה.
אברהם (אתמול)
את ברוכת כישרונות.
כל כך יפה ומרתק, את כותבת.

איני רוצה להאריך, רק לומר לך שתמיד את מצליחה
לשים את הדגשים החשובים, גם אם היריעה קצרה.
ובו בזמן מגישה "טעימה" מהשאור שבעיסה, הנותנת טעם של עוד.
תודה לך על ביקורת מצוינת.
shila1973 (אתמול)
אכן, פפריקה!
פַּפְּרִיקָה (שלשום)
ביאליק הוא תענוג צרוף.
shila1973 (שלשום)
תודה לכולכם; חני, מחשבות ומרדכי
ספרים ישנים תמיד מרתקים אותי כל כך!
מרדכי (לפני 3 ימים)
תודה רבה - אחפש את הספר
מחשבות (לפני 3 ימים)
מרתק מאוד מה שכתבת.
חני (דולמוש) (לפני 3 ימים)
שילה אני אוהבת סיפורים ואגדות.
מתמכרת אליהם ואל העולם שהם מביאים.
ביאליק אכן כותב בצורה מסויימת שכל אחד יכול להתחבר. תודה שילה על סקירה נפלאה
ועל הסיפורים של פעם שעיצבו את חיי כולנו..






©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ