ביקורת ספרותית על התפילה - תשוקת האדם לאלוהים מאת אברהם יהושע השל
ספר מעולה

---

הספר מבקש להתמודד עם הקושי והשחיקה הנפשית בעמידה יום יומית מול גודש טקסטים שנערמו להם במשך מאות שנים ב"סידור" ה"תפילה". הספר מציג את האוקסימורון "סידור" ו"תפילה" ללא כחל וסרק. עיקר כוחו של הספר שהוא מכיל את הקשיים האנושיים ולא מהסס להעלות שאלות נוקבות על היתכנות תפילה מהלב (ולא רק תפילה מהפה) בריטואל כה אינטנסיבי - שלוש פעמים ביום - כל יום - אותו טקסט. הספר יוצא נגד פתרונות קסם שהוצעו ע"י זרמים שונים ביהדות אך ספר זה כמו כל שאר הספרים לא עושה את האבחנה הראויה בין היותו ספר "רוחני" לבין היותו ספר "אימון אישי". רב מעורר השראה ככל שיהיה קצרה ידו כאשר מדובר בהנעה לפעולה מעשית ולא רק גיבוש עמדה תיאורטית. אדם שרוצה להיות בריא/עשיר/רזה ומבין שזה חשוב להיות בריא/עשיר/רזה לא בהכרח ישנה את מנהגיו והרגליו רק בגלל שרוחו התפעמה מהתובנות שקרא. לצאת החוצה באור ראשון כשהקור חודר לעצמות והעיניים עדיין נעצמות במקום להתכרבל עוד כמה דקות יקרות במיטה כלל איננה שאלה תיאולוגית! חבל שהספר/מחבר לא עושה אבחנה זו. מכל מקום, למי שרוצה להתפלל לה' ולא לעצמו ולא לאל זר - חייב לקרוא את הספר כדי לנקש מליבו הנחות יסוד שגויות ביחס לתפילה. ספר מתוק. עשיר בתובנות. ספר חובה לכל אדם שמתפלל אחת לאיזה זמן וחש תשוקה להיות קרוב למי שאמר/רצה והיה העולם.. למי שמבקש ממך את קרבתך. את הושטת ידך לחילוצו מבדידותו!

» ביקורות נוספות של יאיר ב
» ביקורות נוספות על התפילה - תשוקת האדם לאלוהים