“זהו ספר דק, שעיקר חשיבותו בכך שבו מוכח על ידי הרב קוק, שניתן להיות יהודי-דתי ובו בזמן גם צמחוני. אני כותב את השורות הללו וריח העל-האש מחצר בית הכנסת הסמוך לביתי עולה בנחירי. כדי להוכיח את הטענה הזאת מצטט הרב קוק מן התנ"ך* ומסביר שאכילת הבשר לפיו היא פרי תאווה אימפולסיבית אך איננה הלחם עליו יחיה האדם*1. או במילים שלי לֶחֶם איננו לָחְם-لحم(שפירושו בשר בערבית). בהמשך הספר מפשר הרב שאין לפרש את הפסוק”

“הספר שהשפיע הכי הרבה על חיי עד כה. אני מתייחס במיוחד לחלק שנקרא 'מוסר אביך' שהוא המדריך הרוחני הכי עמוק שקראתי אי פעם (וקראתי המון). למרות שלא נגעתי בו אולי 4 שנים אני שב ונזכר בו וברעיונות שבו בכל קריאה של משהו עמוק אחר. הספר הבהיר לי מהו דבר פנימי וחיצוני, מהי ענווה וגאווה, מתי אדם עושה דברים לשם שמיים ומתי לשם הכבוד ומהי גבורה ומהם ביטוייה. הספר אינו קל בכלל ושמעתי שיעור המבאר אותו במשך 4”

“פגשתם פעם ספר בפעם הראשונה וכששאלתם אנשים 'אתה מכיר?' אז הם ענו 'בטח, מי לא מכיר!' ? אז זה ספר שכזה עבורי. ספר די ייחודי בארון הספרים היהודי. מדבר על תהליך של שיפור עצמי יום-יומי. קורא לו חזרה בתשובה. החל מאיזה אוכל אתה אוכל דרך מה אתה חושב ולאן אתה שואף להגיע. לא פשוט להבנה, אך נושא בתוכו הרבה אור. בימים שבהם יש צורך ואנו מוצפים בספרים של תורות העמים האחרים (מהודו ועד ארה"ב) נראה שאין”

“הרב אבינר מנה 4 סיבות לא לקרוא את הספר (עם חלקן התמודד עורך הספר), ברם, בתור מי שקרא את הספר בטרם התוודא לדברי הרב, דומני, כי חרף הדברים שהרב מעלה, יש לראות במצדדים בקריאתו (הרב שרלו, ואחרים) נכונות ללמוד על משנת הרב, גם בטרם התגבשה סופית, כשם שאנו לומדים את כל כתבי הרמב"ם גם אלו שנכתבו בצעירותו. נהניתי מכל רגע. תודה למאדיר ולמו"ל. לצפייה בדברי הרב אבינר http://www.srugim.co.il/68865-%D7%9”

“זהו ספר דק, שעיקר חשיבותו בכך שבו מוכח על ידי הרב קוק, שניתן להיות יהודי-דתי ובו בזמן גם צמחוני. אני כותב את השורות הללו וריח העל-האש מחצר בית הכנסת הסמוך לביתי עולה בנחירי. כדי להוכיח את הטענה הזאת מצטט הרב קוק מן התנ"ך* ומסביר שאכילת הבשר לפיו היא פרי תאווה אימפולסיבית אך איננה הלחם עליו יחיה האדם*1. או במילים שלי לֶחֶם איננו לָחְם-لحم(שפירושו בשר בערבית). בהמשך הספר מפשר הרב שאין לפרש את הפסוק”

“הספר שהשפיע הכי הרבה על חיי עד כה. אני מתייחס במיוחד לחלק שנקרא 'מוסר אביך' שהוא המדריך הרוחני הכי עמוק שקראתי אי פעם (וקראתי המון). למרות שלא נגעתי בו אולי 4 שנים אני שב ונזכר בו וברעיונות שבו בכל קריאה של משהו עמוק אחר. הספר הבהיר לי מהו דבר פנימי וחיצוני, מהי ענווה וגאווה, מתי אדם עושה דברים לשם שמיים ומתי לשם הכבוד ומהי גבורה ומהם ביטוייה. הספר אינו קל בכלל ושמעתי שיעור המבאר אותו במשך 4”

“פגשתם פעם ספר בפעם הראשונה וכששאלתם אנשים 'אתה מכיר?' אז הם ענו 'בטח, מי לא מכיר!' ? אז זה ספר שכזה עבורי. ספר די ייחודי בארון הספרים היהודי. מדבר על תהליך של שיפור עצמי יום-יומי. קורא לו חזרה בתשובה. החל מאיזה אוכל אתה אוכל דרך מה אתה חושב ולאן אתה שואף להגיע. לא פשוט להבנה, אך נושא בתוכו הרבה אור. בימים שבהם יש צורך ואנו מוצפים בספרים של תורות העמים האחרים (מהודו ועד ארה"ב) נראה שאין”

“הרב אבינר מנה 4 סיבות לא לקרוא את הספר (עם חלקן התמודד עורך הספר), ברם, בתור מי שקרא את הספר בטרם התוודא לדברי הרב, דומני, כי חרף הדברים שהרב מעלה, יש לראות במצדדים בקריאתו (הרב שרלו, ואחרים) נכונות ללמוד על משנת הרב, גם בטרם התגבשה סופית, כשם שאנו לומדים את כל כתבי הרמב"ם גם אלו שנכתבו בצעירותו. נהניתי מכל רגע. תודה למאדיר ולמו"ל. לצפייה בדברי הרב אבינר http://www.srugim.co.il/68865-%D7%9”