ביקורת ספרותית על פרנקנשטיין בבגדאד מאת אחמד סעדאווי
ספר טוב

---

הספר מספר את קורותיו התמוהות והמסתוריות של בריה-משונה: "מה-שמו" או "זה-שאין-לו-שם". זהו פרנקטנשטיין מודרני בבגדאד בה שוררת אנרכיה עם הכיבוש האמריקאי של שנת 2005. בני עדות, כתות דתיות ולאומים שונים נלחמים זה בזה על השליטה בעיר ובמדינה. 'מה-שמו' הוא יציר כפיו המקרי של סוחר רהיטים עני ושיכור בשכונת עוני של העיר בגדאד, שהונפש ונהיה ליצור חיי לאחר שנשמתו של שומר צעיר ואלמוני אכלסה את גופו, המורכב מאיבריהם העזובים של קורבנות הפיגועים הפזורים בעיר המדממת.

הסיפור עוטה אווירה אלגורית די מהר ומכוון להיות מעין רומן פילוסופי על מלחמה, אמונה, נקמה, צדק ועוד ועוד במדינה רוויית אלימות, נקם ואנדרלמוסיה. העלילה מתחקה אחר קורותיהם של העלובים והעניים ביותר כמו גם אחר דמויות מן האליטה הצבאית והאינלקטואלית של בגדאד. הסופר מנסה לשרטט פסיפס צבעוני של עיר עשירה בריחות, בצבעים, בטעמים, במראות ובאוכלוסיות שונות ומגוונות.

קראתי את הספר בהנאה והוא אכן גרם לי כקורא להרהר בשאלות הקיומיות שהוא מבקש להעלות בדבר האחריות על האלימות במצב של מלחמת הכל בכל.
אך, יותר מכל, נהניתי מהצלילה לתוך עולם קרוב-רחוק, עולמם של דמויות וסיפורים בעיראק של (כמעט) ימינו. בדומה לכל ספר המתורגם מן השפה הערבית ועוסק בחברה האנושית של מדינה ערבית במזרח התיכון, אני חש שקריאה בו מעשירה את המבט שלי כקורא ישראלי על החברות הללו, אותן אני נוטה לא פעם לתפוס כמקשה אחת אחידה - ולא כך היא.

מעבר לכך, התאכזבתי מעט מן הספר. הכריכה מכריזה "רומן פנטסטי ברוח גבריאל גרסיה מארקס (איזו יומרה אמיצה!!) המתרחש בבגדאד של ימינו"
לא מצאתי בו את הגאונות הצרופה, החיות שאין שנייה לה והדמיון הססגוני של גרסיה מארקס... ניכר כי זהו רומן ביכורים, שמבקש להיות אלגורי, שמבקש להיות ססגוני ומלא חיות, ששואף להיות 'רומן פילוסופי גדול' - שואף ומבקש אך לא מממש..

קריאה מהנה, אשמח לקרוא ספרים נוספים של סעדאווי כאשר יתורגמו לעברית - אך לא מדובר ברומן ברמה של קלאסיקה מודרנית.. .

» ביקורות נוספות של omripoll
» ביקורות נוספות על פרנקנשטיין בבגדאד