מאד אוהבת את עמיה ליבליך ואת היכולת שלה להפנות זרקור על נושאים חשובים בחברה שלנו ובכלל. הספר הזה שריתק אותי מאד בהתחלה הפך לקראת האמצע להיות פשוט - אין לי דרך אחרת לאמר זאת - די משעמםץ עוד סיפור ועוד סיפור ותחושה שהדברים חוזרים על עצמם ולא הולכים לשום מקוםץ מודה באשמה, לא סיימתי לקרוא אותו אבל הצצתי לסוף ולא ראיתי שמשהו השתנה.

ספר עיון חשוב , במיוחד לעוסקים במגדר ובסוציולוגיה של המשפחה . אבל בעצם כולנו צריכים כבר להבין שיש המון נשים שחיות במסגרות משפחתיות אלטרנטיביות שלא תמיד מתקבלות בברכה בחברה שלנו.
זהו ספר רגיש וחכם על נשים המתארות בגילוי לב את המחיר היקר שהן משלמות על היותן הקשת הרחבה של ביטויי המשפחה החדשה בישראל.
ספר מחכים ומרגש על הזהות המשפחתית של כולנו.

בפרק הראשון , עד כה אני נהנת מכל קטע קריאה, הספר מביא סיפורים של נשים לפי המצב החברתי שלהן , רווקותף אמהות חד הוריות , אלמנות גרושות ,הכתיבה זורמת ומרגיש מאוד מרתק לקרוא. הוא כתוב מאוד בצורה אמפיתית לנשים שראיינו , בהחלט ממליצה לקרוא אותו

פר מפתיע ומעניין. פרופ' עמיה ליבליך סוקרת וחוקרת בספרה סיפורי נשים במשפחות מסוגים שונים בישראל. בספר 7 שערים כשכל שער מציין סוג אחר של משפחה השונה מהמשפחה הקונבנציונאלית שבבסיסה אשה וגבר (עם או בלי ילדים). מבט סוציולוגי חברתי על דגמים שונים של משפחות כשבכל ער יש מס' סיפורים - ראיונות אישיים עם נשים שחיות בדגם משפחתי שונה.
כתוב בחן, מתאר מצבי חיים ונסיבות בשפה ברורה. ומציג וחושף פנים אחרים בחברה הישראלית והכל מנקודת מבט וממוקד האשה שבמשפחה.

- וידויים של נשים שונות. לא עניינו אותי. די לקרוא דוגמה אחת או שתיים (נחום ז.).