ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 13 באוגוסט, 2017
ע"י זרש קרש
ע"י זרש קרש
גיבור ספרו של סארטר, אנטואן ראוקטן, הנו גבר במיטב חייו שצבר הרפתקאות מסעירות ברחבי העולם ושב לצרפת אל העיירה בובליל נתקף פתאום בחילה נוכח היקום כהוויתו. בחילה המכילה מחד את חוויית יתירותו ביקום ומאידך את הטבע ככוח הממתין להתפרץ ולערטל את המציאות המוכרת לנו אל עבר חוויה מטלטלת-מסויטת הממתינה שם בכל רגע. גם החפצים הדוממים אינם נייטלים במציאות המשתקפת ב"הבחילה" ובעלי נפש וקיום משל עצמם, אשר עד עתה עדיין מצייתים בעצלות לתפקיד לשמו יצרם האומן, אך יבוא יום, לדברי דובר הספר, ויתמרדו אלה בתפקידם המוגדר ויפרצו גבולות של שגרה וחוקי טבע ואז מה נוראה תהיה התמונה הנשקפת.
לצד ראוקטן חושף סארטר צורות קיום נוספות, המחווירות כולן למול האין האינסופי הנשקף מעיניו של מי שבאופן מפוקח מעז להביט בלבן של העין של הקיום האנושי. אחת המעניינות שבדמויות אלו הוא האוטודידקט. האוטודידקט יושב בספריה מידי יום וגומע ידע על פי סדר האלף-בית של שמות המשפחה של המחברים, הוא אדם ידידותי בודד, התאב לידע ומביט באופן הומניסטי בכל נבראיו של הבורא. האוטודידקט מנסה למשוך את ראוקטן, בודד כמותו, אל הפלא מהאדם באשר הוא אדם המתמודד עם הקיום, הקשה מעצם טבעו. אך כלפי האפשרות ההומניסטית מביט ראוקטן בדומה לאופן בו מתבונן הקורא, ובמיוחד הקורא בן זמננו החשוף לים הידע האינסופי מרחבי הגלובוס, כלפי התשוקה לקרוא את כל הספרים כולם ולצבור את הידע האנושי כולו - כלומר מעשה תמים אך חסר תוחלת. ההומניזם אף הוא בעיני סארטר מעין רצון תמים אך שאינו מכיר בעצם הטבע האנושי, שכן: "'לדעתי', אני אומר לאוטודידאקט, 'אי אפשר לשנוא את בני האדם כשם שאי אפשר לאהוב אותם.'
אני ממליצה מאוד על "הבחילה" בעיני זו דרך די מבריקה להעביר רעיון פילוסופי מורכב דרך רומן עלילתי המגולל חייה של דמות ובו זמנית מבהיר כי כל הנתונים כולם בספר מהווים רקמה פילוסופית רחבה ועמוקה המצויה מעבר להם. עם סארטר ניתן בהחלט להתווכח, ואולי אף רצוי. השנה בה מתחיל להכתב היומן של ראוקטן היא 1932, כאזרחי שנות האלפיים נוכל לשייך את הבחילה הממשמשת ובאה לזוועה המתקדמת ומתקרבת בדמות מלחמת העולם השניה שכמו טרפה את חוקי הטבע האנושי וחשפה תהומות אימה נוראים תחתיה. עם זאת, תהיה עמדת הקורא אשר תהא - יש העשרה אינטלקטואלית ונפשית במפגש עם צורת חיים ומבט על מהותם דרך עיניו של סארטר.
14 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
Pulp_Fiction
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
תודה, אהבתי את הסקירה.
|
|
אושר
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
אחד הספרים האהובים עלי
|
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מרתקת וחדה!!
|
14 הקוראים שאהבו את הביקורת