ביקורת ספרותית על שקרים \ האמת היא... מאת לנה דיוואני
בזבוז של זמן

---

יום אחד, זה היה בחודש אייר נראה לי, נכנסתי ללובי של מלון בירושלים. היה אביב, שזה תמיד משמח, והרגשתי טוב, היתה לי מצלמה חדשה ודיגיטלית, והייתי בתחילתו של הריון נפלא וסודי. וחוץ מזה תוכננה לי פגישה עם מוציא לאור ועם מתרגם של ספר, וזה היה מרגש ביותר. מה לובשים לפגישה עם מוציא לאור ומתרגם? לא כזה חשוב. אבל איך נזהה זה את זה בתוך כל ההרבה אנשים בלובי? שאלה טובה. אז לקחתי ספר. לקחתי את הספר "הדוד פטרוס והשערת גולדבך" גם כי הנושא המדובר היה מתמטיקה, וגם כי יש לו כריכה בצבע ירוק בולט. מסתבר שזו היתה בחירה מוצלחת מאין כמותה, וממש לא בכוונה. שכן המתרגם שבא לפגישה היה אמיר צוקרמן, שתרגם את הספר על הדוד פטרוס.

מאז עברו המון שנים.ההריון הסתיים בלא כלום, ההריון שאחריו הסתיים בילדה נחמדה שחגגה בת מצווה לא מזמן, המצלמה הדיגיטלית כבר מזמן שבורה ושכוחה, הספר שדובר עליו אז יצא לאור ולא נחל הצלחה מרובה, ורק בלב נותרה לי פינה חמה לאמיר צוקרמן שהוא איש סימפטי מאוד עם אהבה גדולה ליוון.

סתם התחשק לי לספר את הסיפור. לא בגלל זה לקחתי את הספר הזה. לקחתי אותו כי בספריית 24/7 ביישוב שלנו לא היו אפשרויות אחרות שנראו לי מעניינות יותר.אז הסתכלתי על הכריכה, הפכתי אותה כדי לקרוא מה כתוב על הכריכה האחורית, וגיליתי עוד כריכה, הפוכה. הסתייגתי, כי זה גימיק שמוביל בדרך כלל למה שנקרא "ניסיונות ספרותיים" שזו דרך יפה להגיד "אני אכתוב מילים על ספר שלם בלי לספר לך שום סיפור" וכל מיני בלבולי מוח אחרים. אבל כשמצאתי את מה שהיה אמור להיות על הכריכה האחורית לו היתה לספר כריכה כזאת, זה היה נשמע מעניין. הכריכה האחורית, למקרה שתהיתם, נמצאת בדש הפנימי.

טוב. כמסקנה אפשר לומר שמה שנראה כמו גימיק ונשמע כמו גימיק, סביר שהוא גם גימיק בעצמו. קראותי את הסיפור הראשון. כי זה עוד חלק מהניסיונות. נראה כמו רומן אבל למעשה קובץ (או אפילו קובץ כפול) של סיפורים קצרים. ובכן, קראתי את הסיפור הראשון, ולא הצלחתי להמשיך הלאה. אני אפילו לא יכולה לספר על מה הוא, כי במהלך הקריאה הזדגגו לי העיניים. אז חבל.

====
עכשיו, אחרי שפרסמתי, שמתי לב שזו הסקירה ה- 500 שלי באתר. חשבתי שהיא תהיה על ספר יותר מיוחד. לא נורא.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על שקרים \ האמת היא...