ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 27 באפריל, 2017
ע"י בוב
ע"י בוב
me
'מטמורפוזות' (תמורות) היא החשובה ביצירותיו של אובידיוס (43 לפנה"ס - 17 לספירה).
הכתיבה בנוייה כשירה אפית בעלת 15 ספרים המכילים ברצף כרונולוגי סיפורים מן המיתולוגיה היוונית והמשכה במיתולוגיה הרומית. היצירה הזו משלימה עבורי נדבך קריטי בהבנה של העולם המורכב ועמוס הדמויות הזה. היא מתחילה מבריאת העולם וכוללת את האלים העתיקים (כגון גאיה אלת האדמה )שקדמו לאלים כגון יופיטר (זאוס בשמו הרומי). למעשה המיתולוגיה מחולקת לארבעה עידנים: הזהב, הכסף, הברונזה והברזל. הקו המקשר בין כל הסיפורים הוא שינויי הצורה שעוברים הגיבורים כשהם הופכים לחיות, סלעים, מים ואף לאלים. הידע של אובידיוס ברזי הדת והסיפורים היה פנומנלי והיכולת לסדר את גודש מצבור האגדות הללו בקו רציף ומקושר הוא לא פחות מפנטסטי. היצירה מסתיימת באודה ליוליוס קיסר לאחר הירצחו וחלק מן הסיפורים מקורם באובידיוס בלבד. על התרגום לכתבים המקוריים שנשלמו במאה השמינית לספירה אחראי שלמה דיקמן ז"ל שזכה על התרגום הזה לשנת 1962 בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת. הוא גם זכה בפרס ישראל ב1965 אך למרבה הצער נפטר וקיבל את הפרס כחודשיים לאחר מותו. שלמה דיקמן הוא יליד פולין. אדם משכיל בעל תואר בלימודים קלאסים באונ' וורשה. בהקדמה שלו לתרגום הוא כותב שבמהלך מנוסתו במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא נדר נדר שאם הוא שורד את המלחמה הוא יתרגם את המטמורפוזות של אובידיוס לשפת עמו, לעברית. הוא מודה לאלוהיו על שאיפשר לו לעשות כן, ואת ההקדשה הוא ניסח כך: "לבני אשר אהבתי לעמינדב"
עמינדב דיקמן ברוות הימים הפך למתרגם וד"ר לספרות.
עכשיו, לאחר שהשלמתי את הפיסה המהותית הזו בתצרף האדיר של ערש התרבות המערבית, אני מוצא את עצמי חושב מהם המטמורפוזות שאני עברתי בחיי? יש לא מעט, לכן אבחר את המהותית מכולם, היא נעוצה בשלב מוקדם מאוד של חיי, כל כך מוקדם למעשה שראשיתה מהווה את מה שאני מגדיר הזיכרון האפיזודי הראשון שלי. הייתי כבן 3 וטיפסתי על המיטה. נפלתי. קיבלתי מכה בראש. נגשתי לאמא שלי, היא נבהלה וצעקה: :"מה קרה לך???" אני מביט מטה ורואה דם זולג בנדיבות מראשי לרצפה. מתחיל לבכות. פתחתי את הראש והיו צריכים להביא ואותי לבית חולים לצורך תפרים. מאותה נקודה היסטורית בחיי דם הפחיד אותי. פוביה. אני לא יודע להסביר את התהליך ומה קרה ברוות השנים, אבל תחושת הפחד הפכה לריגוש ובסופו של דבר גם לתחום עיסוק. דבר מאוד דומה התרחש גם עם פוביה שהייתה לי מגבהים.
לסיכום, יצירה אדירה בתרגום מופת. מאמץ ההתמודדות עם הטקסט רק מגביר את ההנאה.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
רץ
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
יופי קלאסיקה במיטבה
|
|
|
בוב
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
Pulp_Fiction- תודה רבה. כבר סימנתי לעצמי את הספר הבא בנושא.
|
|
|
בוב
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
בת יה- אם עוררתי בך את זה החשק, יעודי בכתיבת הביקורת הושלם.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
יפה בוב..לאט אבל בטוח צלחת את היצירה הקשה הזו ואף כתבת ביקורת מצוינת. שאפו.
תמיד סיקרן אותי התהליך של המטמורפוזה במיתולוגיה עצמה משלב של אנימיזם לסאגות מורכבות.תודה.
|
|
|
בת-יה
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
עשית לי חשק לקרוא... תודה.
|
|
|
בוב
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
yaelhar- התחושה המרתיעה מפני התמודדות קריאה כזו תמיד קיימת.
זה לא משנה שהתמודדתי עם האיליאדה והאודיסאה של הומרוס ואיניאס של ורגיליוס בעבר. תמיד יש חשש מסויים להתחיל יצירה שמצריכה גם מאמץ. הוא מתפוגג לאחר כמה עמודים כשמתחילים להתחבר לשפה וצורת הכתיבה. בסופו של דבר התוכן והסיפורים מרתקים ומושכים. זו לא משימה שנועדה לסימון V. השפה כתובה בצורה כמעט תנ"כית והמגוון הרחב והעשיר של השפה העברית פורץ מכל משפט ומילה. אתן דוגמה קטנה:
אחד הסיפורים הוא על המלך מינוס מכרתים. לפני הכתרתו הוא ביקש שהאלים יתנו לו אות כדי לדעת מי יירש את המלוכה, הוא או אחיו. נפטון שלח לו פר לבן שהוא אמור היה להקריבו אך מינוס כל כך התפעל ממראה הפר שהוא שמרו לעצמו וזבח פר רגיל. נפטון מאוד כעס על כך וכעונש הוא גרם לאישתו פסיפאה לשכב עם הפר. היא הרתה לו ונולד לה מינוטאורוס. יצור כלאיים אוכל אדם שחציו העליון פר וחציו התחתון אדם. מינוס ביקש מדדלוס לבנות את הלברינת (מבוך עצום ומסובך שאי אפשר לצאת משם) כדי לכלוא שם את המינואטורס. את ההקדמה הזו נתתי רק כדי להציג את דרכו הגיאונית של שלמה דיקמן בתרגומו ליצירה. במקום להשתמש במילה מבוך הוא בחר במושג 'עקמון הבלבלת' הדוגמא הזו היא רק טיפה בים. אל תתני לחשש להרתיע אותך. אין לי ספק שהוא היחיד שמונע ממך את הצליחה לא רק של מספר שורות, אלא של הספר כולו. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
יפה שהצלחת לקרוא את זה.
אין לי ספק שלא הייתי מצליחה לצלוח אפילו מספר שורות... |
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
