ביקורת ספרותית על תמונתו של דוריאן גריי (אור-עם, 1984) מאת אוסקר ויילד
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 22 במרץ, 2017
ע"י דנה


בין שפע הכותרים החדשים שנכנסים אל חיינו מדי שנה, אני אוהבת מדי פעם "לחטוא" באיזו קלאסיקה עתיקת יומין. כבר שנים שאני עוקבת אחר הציטוטים של אוסקר ויילד, שגרמו לי להאמין בגדולתם של המשפטים הקטנים לכאורה. הוא מיד מצא חן בעיני, האוסקר הזה, וידעתי שאהיה חייבת לקרוא את ספריו בעתיד. "תמונתו של דוריאן גריי" היתה בחירה אך טבעית, שכן גם מי שטרם קרא את הספר בוודאי שמע על אותו דוריאן גריי, עלם חן צעיר ויפה תואר שאינו מזדקן לעולם ושומר על נעוריו הנצחיים – אך באיזה מחיר?

הסיפור מוליך אותנו לאטו אל נבכי האצולה הגבוהה באנגליה; השיחות האינטלקטואליות על כוס תה בין ערביים, ידידויות ואהבות שנרקמות במהלך צעידות בגינה, וערבים המוקדשים למחזות של שייקספיר. גיבורי העלילה, עלם החן דוריאן גריי, הלורד הנרי והצייר באזיל הלווארד, מחליפים ביניהם מחשבות והגיגים על החיים לצד פילוסופיות שנונות ואפילו מעט עוקצניות, שמזכירות לנו חיש מהר מיהו מחבר הספר.

באזיל מצייר דיוקן מרהיב של דוריאן, שלוכד את יופיו, נעוריו ותמימותו בצורה מושלמת. ברגע של חוסר מחשבה דוריאן מביע משאלת לב, שדיוקנו המרהיב יהיה זה שיישא על עצמו את סימני חטאיו והתבגרותו, ואילו הוא ישמור על עלומיו לנצח.

המחצית הראשונה של הספר חולפת באווירה די איטית שהולמת את אנגליה של המאה התשע-עשרה, אך בד בבד אנו נחשפים לשינוי שחל בדוריאן, מצעיר נאיבי ונלהב לאדם קר ומרושע, גם אם כלפי חוץ הוא עדיין נראה כמו שה תמים וחינני במיוחד. המחצית השנייה של הסיפור תופסת תאוצה ככל שחטאיו של דוריאן גריי הולכים ומסלימים, ואפילו חזותו הנאה ותמימת המראה אינה יכולה לשטות יותר בסובביו.

את הפרקים האחרונים קראתי במתח צרוף, בנסיון לחזות את צעדיו הבאים של דוריאן גריי, כשהמציאות של חטאיו הולכת וסוגרת עליו. ויילד יצר דמות שנויה במחלוקת, שקשה להבין אם אנחנו אוהבים או שונאים, נמשכים אליה או סולדים ממנה, ואולי המורכבות הזו היא גדולתו של הסיפור על דוריאן גריי.

לאורך הקריאה נתקלתי במשפטים רבים שכמו נורו אליי בחץ ושבתי לקרוא שוב ושוב, מנסה לספוג את המילים לתוכי. הפסקה האחרונה של הספר, שהופכת אותו ספק לספר מתח וספק לפנטזיה, הרטיטה את נשמתי וגרמה ללבי להחמיץ פעימה. מבחינתי היא היתה המבריקה ביותר ברומן, שכן אף על פי שהסיפור תם והושלם, מחשבות חדשות החלו לקנן בקרבי.
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
דני בר (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
גלית- תודה!
גלית (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
דני בר כוונתי שהוא לא נכתב עבור ילדים.
אנחנו במאה העשרים הפכנו אותו למשהו שמתאים לילדים בלבד ומבוגרים לא קוראים.
(כמו שעשינו עם מסעות גוליבר גרגנטואה ופנטגרואל רובינזון קרוזו וכן הלאה)
דנה (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
תודה לכל מי שאמר/ה מילה טובה!
לא מפתיע שדמותו של אוסקר ויילד - כמו גם כתביו - מעוררת דיון ושנויה במחלוקת. בדומה למה שכתבתי על דמותו של דוריאן גריי, אולי בכך טמונים גדולתו וסוד קסמו, שאינם יכולים להישכח מלבנו במשך מאות שנים.
וכמובן תודה על ההמלצות!!
דני בר (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
גלית-
לא הבנתי!
זה עדיין ספר ילדים, גם אם הוא נושא בחובו מסרים חברתיים.
הילדים נהנים מהפשט שבספר, אנחנו הם אלה שמחפשים את הדרש.
רץ (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת מקסימה
גלית (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
דני בר זה לא בדיוק ספר ולא בדיוק ילדים.
זה משל,בקורת חברתית נוקבת כמו רוב כתיבתו.( בדיוק כמו מסעות גוליבר ולמעשה כמו קלאסיקות רבות)
גלית (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
מחשבות יש את פשעו של לורד ארתור סיביל,יש את מ מעמקים ויש את הרוח מטירת קנטרויל, השאר אכן סיפורים קצרים מחזות,שירים ופואמות
דני בר (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
מחשבות- תוכל להציץ בפרופיל של הסופר כאן באתר ותקבל את רשימת כל הספרים והיצירות שלו, וכמו שכתבה תולעת ספרים רובם אכן סיפורים קצרים ומחזות.
לא יודע אם תופתע או לא, אני כן הופתעתי לגלות שהוא כתב את ספר הילדים "הענק וגנו"
תולעת ספרים (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
אני די בטוחה שזה הרומן היחיד שלו... כל השאר סיפורים קצרים או מחזות
Pulp_Fiction (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
תודה, ביקורת יפה.. ברור שסיפור כזה כל כך מאפיין את התקופה הוויקטוריאנית...נעשה ניסיון אומלל לעשות על בסיסו סרט והתוצאה הייתה פשוט נוראית.זה ספר ששומר על ערכו כל עוד קיים בו יסוד של מיסתורין . הוא מצוין.
מורי (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
כן, גלית.
גלית (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
לטעמי זה אחד הגרועים שלו לא אהבתי ולא נגע לי ללב.
מה שכן נגע לי ,עו ד בילדותי הן הנובלות חלום המלך הצעיר ויום הולדתה של האינפנטה.
והכי חיבבתי את "הרוח מטירת קנטרוויל".
גלית (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
מחשבות אתה שואל ברצינות?
מורי (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
יש לו עוד ספרים, דני?
דני בר (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
אחד מספריו הטובים, של אוסקר ווילד, גם אם הוא לא קל, ומורכב, בדיוק כמו הסופר.
יש בו השתקפות גדולה של חיי הסופר עצמו, ודמותו של גריי בספר, נכתבה בהשראה ג'ון גריי, אחד מהנערים הרבים שאתם ניהל אוסקר ווילד, מערכת יחסים.
משה (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
ספר נהדר. ממליץ לקרוא באנגלית, זו ליגה אחרת לגמרי.
האנגלית של ווילד לא כל כך מורכבת כמו זו של דיקנס למשל.
כמו כן ממליץ לבקר בפאב "אוסקר ווילד" בפתח-תקווה, אפשר להנות ממעל ל-20 סוגי בירה מהחבית, מקום יפה ומשפטי המחץ של אוסקר ווילד פזורים על הקירות.
לי יניני (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
ספר נהדר שקראתי לפני הרבה שנים. אהבתי את סקירתך. תודה דנה מסכימה עם משאלה...אכן כן ממליצה לך גם על שני הסופרים שמשאלה הזכירה כאן
MishaEla (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
לפעמים אנשים מסויימים, עדיף שישמרו את
המחשבות
שלהם לעצמם.


דנה, כל הכבוד. תקראי עוד ויילד. הוא מדהיםםםם
וגם אמיל זולא הגאוני. ומופסאן.
MishaEla (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
אין כמו קלאסיקות וספרי בויידם. הן מהוות את המסה העיקרית של ספרייתי
מורי (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
בצעירותי הספר הילך עלי קסם. לפני כשנה לא הבנתי מהו הנוראי הזה. קלאסיקה עבשה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ