קוראים יקרים,
הידעתם שהרכבת הארוכה בעולם נמצאת בסיביר!
אורכה הוא כ-4000 ק''מ והיא חוצה את סיביר מנקודת המעבר בין רוסיה האסייתית (סיביר) לרוסיה האירופאית,
ועד לעיר וולדיסטוק.
הספר היה מרתק, בעיקר בעניין היריות וזה שמדובר על חבל ארץ מושלג, סיביר.
הספר לדעתי, יכול להיות ספר הכנה לנסיעה לסיביר, מאוד מעניין ומאוד ערכי.
ממליץ לכם מאוד!!
אתם צריכים להבין שלדעתי צריכים להציב סאונות בכל מבנה (כמו בלפלנד, או יותר נכון, פינלנד)
מומלץ!!

ספר טוב וקרחוני. האו מספר על אזור באנף שבמערב קנדה, ועל הרי הרוקי הקנדיים. נוסף על כך,
הוא מספר על דובי גריזלי המפורסמים, אשר לא כדאי לפספס בספר.
הרכבל שמדברים עליו בספר הוא הרכבל שבהרי Sulphur, שהם חלק מרכס הרי הרוקי שהוזכרו.
קנדה היא המדינה היחידה בעולם שבה יש שתי שפות רשמיות: אנגלית וצרפתית. בפרובינציית קוויבק מדברים צרפתית, ובשאר
הפרובינציות מדברים צרפתית.
ממליץ בחום!

הספר מואיל דעות רבות: במרכז יבשת אירופה, בארץ השוקולד
בבירה ברן ועוד. שוויץ היא המדינה היחידה שבה המחוזות הם קנטונים.
תודה רבה לעברית שעשו לי את ההזמנה תוך חמשה ימים.
מירב שדה לביא השקיעה בפרטים הקטנים יתר על המידה.
מכאן, לאוזנם השניה, אני ממליץ לכם לקרוא את הספר,
אך לא לרפרף או לעיין בספר.

ספר מדהים לילדים שרק התחילו לקרוא.
עלילה יחסית מושכת ובזכות הספר הזה התחלתי לקרוא ספרים.
לדעתי מומלץ לילדים בכיתה ב-ג

בספר זה מסופר על שני ילדים שנסחפים להרפתקה בעקבות מחשב
שפגשו איש מוזר שמכנה את שמו לאביר.
הם נלחמים נגד הרשעים וצריכים לעבור משימות מסוכנות שיכולות לעלות להם ביוקר על חייהם.

קוראים להם:הילדה-אביגיל,והילד-תום .
הם טסו לאיסלנד למשימה שקוראים לה עינו הכחולה של השטן.
הם נלחמו נגד הכת של יונהס ואביגיל הילדה נחטפה.
והאביר העביר
לה דרך הראש מה היא צריכה לעשות,
אני מאוד אהבתי את הספר שמספר על המדינות השונות
ובסוף הספר תראו תמיד שיש כמה מילים

באותה שפה של הספר לדוגמא מיצרים (מיצרית)
וזה מתרגם לך לעברית וככה אתה יכול ללמוד
מילים במיצרית
כמו שאני למדתי איטלקית כמה מילים,
אני ממליצה לקרוא כי גם לומדים מהספר וגם יש בו הרבה מתח
ואני מקווה שתהנו:)

ספר ילדותי.
אבל שאין מה ליקרוא אז הוא נחמד.

בהתחלה הספר מאד משעמם אבל אח"כ הוא ממש מעניין וקליל
אהבתי בסוף את רשימת המילים
לדעתי , הספר מתאים לילדים בני 8-12

את הספר הזה אישית , הכי פחות אהבתי יותר מדי מתח ..
אני לא יכולה לקרוא ספרים כל כך מותחים וזאת הסיבה שקראתי את כל משימה עולמית - מהסיבה שזה מעניין אבל לא כל כך מותח
וזה להפתעתי היה מותח מאוד .. אז לכל מי שאוהב מתח זה הספר בשבילו (; פחות בשבילי ..

עמדתי ליד דלפק ההשאלה, ולידי עמדה הבת של השכנים, גדולה בשנתיים מהבכור שלי.
הצצתי בערימת הספרים שלה ומיד גיליתי שיש לנו ספר משותף בערימות הספרים שלנו - משימה עולמית מספר 2.
הספריה בדיוק קנתה עותק נוסף, ולא במקרה. נראה שהסדרה הזו פופולרית מאוד בקרב ילדי כיתות א-ד (לפחות, וע"פ המדגם הבלתי מייצג שלי).

זו בעצם ביקורת על הסדרה, ולא על הספר הספציפי.
אין צורך בביקורת על כל ספר וספר, קראת אחד - קראת את כולם, בשינויים קלים.
לפני הכל - חייבים להצדיע לגלילה רון פדר עמית. הגברת היא פס ייצור לספרים שפולט בקצב מסחרר לא ספרים אלא סדרות שלמות.
נראה שהיא בוחרת נושא ובמקום לכתוב עליו ספר מפתחת אותו מיד לסדרת ספרים, שהופכים במהירות לסוג של רבי מכר בגזרת הילדים.

במנהרת הזמן זה היה חביב.
שני ילדים חוזרים בזמן דרך מנהרת זמן סודית, ומטבע הדברים - לומדים על העבר, כל פעם לפי התקופה אליה הם חוזרים.
דידקטי משהו, אבל באופן חינני. אחרי הכל, אם אתה חוזר בזמן - סביר שתלמד על התקופה אליה הגעת, תרצה או לא תרצה.

במשימה עולמית - העסק טיפה יותר מורכב. אם אתה נשלח למלא משימות בשלל מדינות בעולם, לא בהכרח תלמד עליהן יותר מדי.
המגמה הדידקטית פה קצת מודבקת והרבה פחות חיננית.
קודם כל - סיפור המסגרת מופרך להפליא. שני ילדים נשלחים למשימות הצלה ברחבי העולם.
בידי ה"אביר" השולח אותם למשימות מצויים שפע של המצאות מופלאות כמו שיקוי נגד פגיעה המגן על השותה מכל רע (למה אי אפשר פשוט לרסס אותו על כולם, בעצם? זה ימנע את הצורך בפעולות הצלה...), תרסיס מקפיא זמן, שיקוי לשינוי צורה, שלטי מוח משוכללים, יכולת השפעה מרחוק על מדפסות פשוטות להדפיס מוצרים נצרכים ושאר ניסים ונפלאות המעוררים את הרושם שהאביר למד בהוגוורטס.
נשאלת השאלה, למה אדם שבידיו כוחות כה עצומים נדרש לעזרתם של שני ילדים במשימות החילוץ וההצלה שלו?
לא ברור.
גם העילה ללימוד על הארצות אליהן מגיעים הילדים - מודבקת לעלילה בכוח.
אם הגעתם לארץ זרה בתחפושת ולפניכם משימת הצלה מסמרת שיער - האם תצליחו להתרכז וללמוד על הדת המרכזית השולטת בארץ ועל סוג השלטון שלה?
לא סביר, נכון?
האם הקוראים הנשאבים לעלילות המותחות (והמופרכות. כבר אמרתי?) מצליחים לקחת את פסק הזמן הנדרש כדי לדחוס כמה עובדות יבשות על המדינות עליהם הם קוראים או שהם מדלגים במהירות ועוברים להמשך המותח?
לא בטוחה.
הספרים כתובים בשפה רזה ויומיומית, הקצב של העלילה מהיר, הספרים נקראים במהירות וללא מאמץ, ונראה שכל אלו סותרים את הפעולה הלימודית שהספרים לכאורה מכוונים אליה.

למרות זאת, התרשמתי שהילדים הפרטיים שלי כן קולטים פה ושם עובדות על ארצות, תרבויות ודתות שונות, וכמובן שהם נהנים מאוד מהעלילות המותחות.
אז בעיני זו סדרה קצת מעצבנת וקצת טיפשית, אבל אין ספק שאני לא קהל היעד שלה...
וקהל היעד מצביע, תשאלו את הספרניות אצלנו בספריה.