אז המשכתי לקרוא את עלילותיו של גילגמש, וזה ממש טוב! הסיפור ממשיך בעלילה רצופה לאורך כל הספרים, וכמו שהיה בפסרים הקודמים גילגמש כותב כאילו זה יומן שבו הוא מספר בעצמו את מה שקרה לו, וזו נקודת מבט מעניינת על הסיפורים שלו. הפעם הוא יוצא למסע נוסף עם אנכידו כדי למצוא את הגורים/גוזלים של האריה/נשר שעזר לו בספר הקודם. הוא יוצא למסע חיפושים והרפתקאות כדי למצוא אותם ולשחרר אותם ועל הדרך פוגש בכל מיני דמויות בעולם המקסים של מסופוטמיה העתיקה.
שירלי גרץ כותבת נהדר, יש לה חן וקסם מתאים לילדים ולמבוגרים, ולמרות שהסיפור מקבל הרבה אלמנטים מעולם המבוגרים, וברור שהם היה נכתב למבוגרים הוא היה נכתב אחרת, עדיין יש בו נגיעות של פנטזיה אפלה, תפלצים, כשפים אפלים וגם דברים שהיו יכולים בכתיבה פחות תמימה להיות נחשבים לרומנטיקה, וזה נקרא מצוין גם בעיניים של מבוגר.
חבל לי רק על זה שהוא כל כך קצר, אבל יש עוד כרך, אז אני משער שבקרוב אגיע אליו ונראה מה יהיו עלילותיו.
תהנו...

ספר ההמשך של עלילות גילגמש הצעיר ממשיך את הסיפור המופלא והמגניב של גילגמש ואנכידו. הם ממשיכים את ההרפתקאה שלהם בגן המכושף כשהם עדיין לא יצאו ממנו. בעצם אם זה היה ספר למבוגרים כנראה שהיינו עדיין באותו הכרך, אבל החלוקה בין הכרך הראשון לשני היא כזו שמתאימה לילדים וזה דווקא לא כל כך נורא בהתחשב בזה שהיו לי אותם ביחד.
גרץ ממשיכה עם כתיבה נהדרת, עם מתח ואקשן שמתאים גם לקהל בוגר יותר, ועם זאת שומרת על כתיבה נעימה שמתאימה גם לילדים. הספר אמנם נכתב עם פונט גדול וניקוד, אבל באמת זה לא מפריע לקריאה. הסיפור ממשיך יפה והעלילה ממשיכה להתקדם, וגם הדמויות ממשיכות להתמלא ולאט נחשפים יותר לתכונות הגבורה של גיגלמש ולחוכמה שלו.
הפעם גילגמש ואנכידו מגיעים גם לשאול, ונאלצים להתמודד עם כל מיני שדים ואלים שמופקדים על השאול, וזה נקרא נהדר.
נראה לי שאם היה על זה סרט עשיו היטב, הייתי לגמרי רוצה לצפות בו.
תהנו...

רכשתי את הסדרה לא מזמן בשביל מתנה לילדים, ולכבוד חודש אדר נתתי להם מתנה לשבת, והוא קרץ לי לקרוא אותו בעצמי. בתור קורא פנטזיה היה נראה לי מעניין, ובתור אחד שיש לו הרבה זמן פנוי בסופ"שים לקרוא, הקדשתי לספר הזה חצי שעה כיפית ונעימה.
הסיפור עוקב אחרי גילגמש הצעיר, ההוא הגיבור מהתרבות המסופוטמית הקדומה שלא מסופר על ילדותו כל כך, ובספר הזה שירלי גרץ שחוקרת את התרבות ההיא מספרת על הרפתקאות ילדותו. הספר נכתב לילדים, וכתוב בפונט גדול ועם ניקוד, אבל הסיפורים שלו לגמרי מרתקים תחת ידיה של גרץ.
הסיפור מלא בהרפתקאות, ואמנם אין הרבה תיאורים כי זה לילדים, אבל בין השורות בהחלט אפשר לדמיין את הסביבה בתוך המעט שכן מתואר. ההרפתקאות היו יכולות להיות גם כתובות למבוגרים ואז הן היו מדממות, מפחידות, מצמררות ולגמרי אפיות, אבל מצאתי שגם כשזה לא כך (כאמור, לילדים) זה עדיין מרגיש נכון. יש הרבה דמיון לדמויות מיתולוגיות אחרות כמו הרקולס מהמיתולוגיה היוונית-רומית שנלחם במפלצות ויוצא להרפתקאות, או ת'ור בן אודין מהמיתלוגיה הנורדית וזה ממש מגניב לקרוא מיתולוגיה גם מהצד השני של העולם הקדום המוכר.
היה כיף לצלול לזמן קצר אל מסופוטמיה הקדומה, ערש התרבות, להרפתקאות מופלאות ולגמרי ממשיך לקרוא גם את הבאים בסדרה.
תהנו...