"אוּלַי נַעֲשֶׂה הַפְסָקָה, נִרְאֶה לִי שֶׁאֲנַחְנוּ כְּבֵדִים מִדַּי לְרַעַם", צָעֲקָה גִי בְּאָזְנִי. "אִי אֶפְשָׁר, עוֹד דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה לְפָנֵינוּ. עָלֵינוּ לְהַגִּיעַ בְּהֶקְדֵּם לְהָרֵי הַמַשׁוּ", צָעַקְתִּי חֲזָרָה. הָרוּחַ הִצְלִיפָה בָּנוּ בְּחָזְקָה וְהִרְגַּשְׁתִּי אֶת הַלְּפִיתָה הַחֲזָקָה שֶׁל גִי בְּמָתְנַי. לְפֶתַע רַעַם הִנְמִיךְ. "רַעַם, מָה קוֹרֶה?" צָעַקְתִּי. רַעַם שָׁאַג וְנוֹפֵף בִּכְנָפָיו בְּכוֹחַ אֲבָל לֹא הִצְלִיחַ לְהִתְרוֹמֵם, וַאֲנַחְנוּ צָלַלְנוּ מַטָּה. "גִילְגַמֶשׁ, אֲנַחְנוּ נִתְרַסֵּק!" כָּךְ נִפְתַּחַת הַהַרְפַּתְקָה הָאַחֲרוֹנָה בַּעֲלִילוֹת גִילְגַמֶשׁ הַצָּעִיר! גִילְגַמֶשׁ וְגִי רוֹצִים לְהוֹשִׁיעַ אֶת חֲבֵרָם אֶנְכִּידוּ אַחֲרֵי שֶׁהֻרְעַל מִגִּצִּים שֶׁזָּרַק עֲלֵיהֶם חֻמְבַּבַּה. רַק אִם יַשִּׂיגוּ אֶת צֶמַח הָרַפֵּא־נִי־נָא, אֶנְכִּידוּ יִחְיֶה, אֲבָל הַמִּכְשׁוֹלִים בַּדֶּרֶךְ רַבִּים מְאוֹד. הַאִם יַצְלִיחוּ לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם? הַאִם יַצְלִיחוּ לְהַשִּׂיג אֶת הַצֶּמַח, וְאִם כֵּן, הַאִם יַסְפִּיקוּ לַחֲזֹר בַּזְּמַן לְהַצִּיל אֶת אֶנְכִּידוּ? גִילְגַמֶשׁ הַצָּעִיר נִלְחָם בַּגּוֹרָל הוּא הַסֵּפֶר הָרְבִיעִי בְּסִדְרַת הַסְּפָרִים גִילְגַמֶשׁ הַצָּעִיר הַמְּגוֹלְלִים הַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ בְּאֶרֶץ שׁוּמֵר לִפְנֵי כַּ-5,000 שָׁנָה. כְּמוֹ בַּסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים, גַּם הַסִּפּוּר הַזֶּה מְבֻסָּס עַל דְּמֻיּוֹת מִתּוֹךְ עֲלִילוֹת גִילְגַמֶשׁ, הָאֶפּוֹס הַגָּדוֹל שֶׁל הַמִּיתוֹלוֹגְיָה הַבָּבְלִית. הַסְּפָרִים הָרִאשׁוֹנִים בַּסִּדְרָה זָכוּ לִשְׁבָחִים מִפִּי קוֹרְאִים וּמְבַקְּרֵי סִפְרוּת רַבִּים....

רות המואביה בסדרת המקראיות - סדרה חדשה מבית הוצאת צלטנר, המזמינה את הקוראים והקוראות הצעירים להכיר מקרוב כמה מהנשים המרתקות של ספר הספרים. הסדרה תציג את רות, דבורה, הגר, לאה, מרים - דמויות חזקות וחכמות, שמוצאות דרכים משלהן להתמודד עם סבך של מצבים ואירועים מורכבים. את הספר על רות המואבייה חיברה האשורולוגית שירלי גרץ, מחברת סדרת הספרים גילגמש הצעיר, והוא מלווה באיוריה של לימור שנורמכר....

"בּוֹא, אֶנְכִּידוּ, זוֹ הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁלָּנוּ, נִקַּח אֶת הַקְּשָׁתוֹת שֶׁלָּהֶם וְנִבְרַח", לָחַשְׁתִּי. אֶנְכִּידוּ נִעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ לִשְׁלִילָה וְלָחַשׁ בְּתַקִּיפוּת: "לֹא, לֹא, מָה פִּתְאוֹם? "זֶה רַעְיוֹן לֹא טוֹב!" "זֶה רַעְיוֹן מְצֻיָּן!" הֵשַׁבְתִּי חֲדוּר חֶדְוַת הַרְפַּתְקָאוֹת, "עַל שָׁלָל כָּזֶה אָסוּר לְוַתֵּר. אַל תִּדְאַג, מָה כְּבָר יָכוֹל לִקְרוֹת?" כָּךְ מַתְחִילָה עוֹד הַרְפַּתְקָה סוֹחֶפֶת! גִּילְגָמֶשׁ וְאֶנְכִּידוּ בַּדֶּרֶךְ לָצֵאת מֵהַגַּן הַמְּכֻשָּׁף, אַךְ מִפְגָּש עִם הַכּוּסָרִיכּוּ מֵסִית אוֹתָם מֵהַדֶּרֶךְ. כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ, אֶנְכִּידוּ נֶחְטַף לַשְּׁאוֹל וְגִּילְגָמֶשׁ, אֲכוּל רִגְשׂוֹת אַשְׁמָה, רוֹצֶה לְהַצִּיל אֶת חֲבֵרוֹ. הַאִם יַצְלִיחַ גִּילְגָמֶשׁ לְהַצִּיל אֶת אֶנְכִּידוּ? בּוֹאוּ לְגַלּוֹת אֵילוּ הַרְפַּתְקָאוֹת מְסַמְּרוֹת שֵׂעָר גִּילְגָמֶשׁ וְאֶנְכִּידוּ יֶחְווּ הַפַּעַם. גִּילְגָמֶשׁ הַצָּעִיר וְהַמַּסָּע לַשְּׁאוֹל הוּא הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי בְּסִדְרַת הַסְּפָרִים גִּילְגָמֶשׁ הַצָּעִיר הַמְּגוֹלְלִים הַרְפַּתְקָאוֹת הַמִּתְרַחְשׁוֹת בְּאֶרֶץ שׁוּמֵר לִפְנֵי כְּ-5,000 שָׁנָה. כְּמוֹ בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן, גַּם הַסִּפּוּר הַזֶּה מְבֻסָּס עַל דְּמֻיּוֹת מִתּוֹךְ עֲלִילוֹת גִּילְגָמֶשׁ, הָאֶפּוֹס הַגָּדוֹל שֶׁל הַמִּיתוֹלוֹגְיָה הַבָּבְלִית....

נֶשֶׁר הָאָנְזוּ, מָה קָרָה לְךָ?" זָעַקְתִּי. רַעֲמָתוֹ שֶׁל נֶשֶׁר הָאָנְזוּ הָיְתָה שְׁחֹרָה וְלֹא כְּחֻלָּה וְיָפָה כְּמוֹ שֶׁהִיא בְּדֶרֶךְ כְּלָל. "הַמִּפְלֶצֶת חֻמְבַּבַּה פָּרְצָה לַגַּן הַמְּכֻשָּׁף, חָטְפָה שְׁלוֹשָׁה מִיְּלָדַי וְלָקְחָה אוֹתָם לְיַעַר הָאֲרָזִים", עָנָה נֶשֶׁר הָאָנְזוּ בְּקוֹל צָרוּד. תָּקַעְתִּי אֶת מַרְפְּקִי בְּמָתְנָיו שֶׁל אֶנְכִּידוּ. הוּא קָפַץ בְּבֶהָלָה, הִבִּיט בִּי וְהִנְהֵן. "אֲנִי, אֲנִי וְאֶנְכִּידוּ נַעֲזֹר לְנֶשֶׁר הָאָנְזוּ", הִתְפָּרַצְתִּי. וְכָךְ יוֹצְאִים גִילְגַמֶשׁ וְאֶנְכִּידוּ לְמַסָּע לְהַצָּלַת הַגּוּרְזָלִים. לַחֲבוּרָה מִצְטָרֶפֶת מְכַשֵּׁפָה צְעִירָה בְּשֵׁם גִּי וְיַחְדָּו הֵם מְנַסִּים לִגְבֹּר עַל חֻמְבַּבַּה הַמִּפְלֶצֶת. הַאִם יַצְלִיחוּ לַעֲבֹר אֶת כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים בַּדֶּרֶךְ לְיַעַר הָאֲרָזִים? הַאִם יַכְנִיעוּ אֶת חֻמְבַּבַּה וִישַׁחְרְרוּ אֶת הַגּוּרְזָלִים? וְהַאִם כֻּלָּם, יַחְזְרוּ הַבַּיְתָה בְּשָׁלוֹם? גִילְגַמֶשׁ הַצָּעִיר וְחוֹטֵף הַגּוּרְזָלִים הוּא הַסֵּפֶר הַשְּׁלִישִׁי בְּסִדְרַת הַסְּפָרִים גִילְגַמֶשׁ הַצָּעִיר הַמְּגוֹלְלִים הַרְפַּתְקָאוֹת הַמִּתְרַחֲשׁוֹת בְּאֶרֶץ שׁוּמֵר לִפְנֵי כַּ-5,000 שָׁנָה. כְּמוֹ בַּסְּפָרִים הָרִאשׁוֹנִים בַּסִּדְרָה, גַּם הַסִּפּוּר הַזֶּה מְבֻסָּס עַל דְּמֻיּוֹת מִתּוֹךְ עֲלִילוֹת גִילְגַמֶשׁ, הָאֶפּוֹס הַגָּדוֹל שֶׁל הַמִּיתוֹלוֹגְיָה הַבָּבְלִית. הַסְּפָרִים הָרִאשׁוֹנִים בְּסִדְרַה, גִילְגַמֶשׁ הַצָּעִיר וְהַגַּן הַמְּכֻשָּׁף וְגִילְגַמֶשׁ הַצָּעִיר וְהַמַּסָּע לַשְּׁאוֹל, זָכוּ לִשְׁבָחִים מִפִּי מְבַקְּרֵי סִפְרוּת רַבִּים. ...

"אוּלַי נַעֲשֶׂה הַפְסָקָה, נִרְאֶה לִי שֶׁאֲנַחְנוּ כְּבֵדִים מִדַּי לְרַעַם", צָעֲקָה גִי בְּאָזְנִי. "אִי אֶפְשָׁר, עוֹד דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה לְפָנֵינוּ. עָלֵינוּ לְהַגִּיעַ בְּהֶקְדֵּם לְהָרֵי הַמַשׁוּ", צָעַקְתִּי חֲזָרָה. הָרוּחַ הִצְלִיפָה בָּנוּ בְּחָזְקָה וְהִרְגַּשְׁתִּי אֶת הַלְּפִיתָה הַחֲזָקָה שֶׁל גִי בְּמָתְנַי. לְפֶתַע רַעַם הִנְמִיךְ. "רַעַם, מָה קוֹרֶה?" צָעַקְתִּי. רַעַם שָׁאַג וְנוֹפֵף בִּכְנָפָיו בְּכוֹחַ אֲבָל לֹא הִצְלִיחַ לְהִתְרוֹמֵם, וַאֲנַחְנוּ צָלַלְנוּ מַטָּה. "גִילְגַמֶשׁ, אֲנַחְנוּ נִתְרַסֵּק!" כָּךְ נִפְתַּחַת הַהַרְפַּתְקָה הָאַחֲרוֹנָה בַּעֲלִילוֹת גִילְגַמֶשׁ הַצָּעִיר! גִילְגַמֶשׁ וְגִי רוֹצִים לְהוֹשִׁיעַ אֶת חֲבֵרָם אֶנְכִּידוּ אַחֲרֵי שֶׁהֻרְעַל מִגִּצִּים שֶׁזָּרַק עֲלֵיהֶם חֻמְבַּבַּה. רַק אִם יַשִּׂיגוּ אֶת צֶמַח הָרַפֵּא־נִי־נָא, אֶנְכִּידוּ יִחְיֶה, אֲבָל הַמִּכְשׁוֹלִים בַּדֶּרֶךְ רַבִּים מְאוֹד. הַאִם יַצְלִיחוּ לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם? הַאִם יַצְלִיחוּ לְהַשִּׂיג אֶת הַצֶּמַח, וְאִם כֵּן, הַאִם יַסְפִּיקוּ לַחֲזֹר בַּזְּמַן לְהַצִּיל אֶת אֶנְכִּידוּ? גִילְגַמֶשׁ הַצָּעִיר נִלְחָם בַּגּוֹרָל הוּא הַסֵּפֶר הָרְבִיעִי בְּסִדְרַת הַסְּפָרִים גִילְגַמֶשׁ הַצָּעִיר הַמְּגוֹלְלִים הַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ בְּאֶרֶץ שׁוּמֵר לִפְנֵי כַּ-5,000 שָׁנָה. כְּמוֹ בַּסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים, גַּם הַסִּפּוּר הַזֶּה מְבֻסָּס עַל דְּמֻיּוֹת מִתּוֹךְ עֲלִילוֹת גִילְגַמֶשׁ, הָאֶפּוֹס הַגָּדוֹל שֶׁל הַמִּיתוֹלוֹגְיָה הַבָּבְלִית. הַסְּפָרִים הָרִאשׁוֹנִים בַּסִּדְרָה זָכוּ לִשְׁבָחִים מִפִּי קוֹרְאִים וּמְבַקְּרֵי סִפְרוּת רַבִּים....

לקראת ערב היום השני למסע התקרבה השיירה סוף־סוף לעיר.נשאתי את עיניי בציפייה, "עמְֹדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ, יְרוּשָׁלִָם", אמרתי. אך כאשר חומות העיר הופיעו מול עינינו חדרה אכזבה לליבי. בודדה ושוממה ומוקפת מדבר עמדה החומה האפורה, כאילו הגענו לסוף העולם. כאשר נעמדנו ברחבה שלפני שער יפו הבטתי סביבי בעצב. ירושלים, עיר חלומותיי, העיר הקדושה, היא לא־כלום – חומות אפורות מוקפות חול, קוצים ודרדר.ירושלים של שנת 1846 היא עיר מוזנחת, מלוכלכת, מוכת עוני ומוות השוכנת בתוך החומות העתיקות. לעיר הזאת נשלח קונרד שיק, צעיר גרמני בן למשפחת איכרים, על מנת ללמד את התושבים מלאכות יד ולהביא את הקדמה לירושלים. ואולם בירושלים חלומות ומציאות מתנגשים.למרות הקשיים שמערימה העיר העות'מאנית על תושביה היהודים,המוסלמים והנוצרים, מצליח שיק להשתקע בירושלים, להקים משפחה ולימים להפוך לאחד מבוניה וחוקריה החשובים של ירושלים. דגמיו והמבנים שבנה מעטרים את רחובות העיר עד היום.ד"ר שירלי גרץ מורת דרך וסופרת ילידת גרמניה, מתגוררת בירושלים קרוב לשלושים שנה. במשך יותר משנתיים חקרה חומרים עתיקים, תעודות, כתבות בעיתונים ויומנים שטרם פורסמו. מתוך מחקר מקיף זה נולד הספר ירושלים של שיק, רומן היסטורי סוחף על הקהילה הגרמנית הפרוטסטנטית בירושלים שבמרכזו סיפור חייו המרתק של קונרד שיק. בכישרון רב היא טווה את חוטי הסיפור, מחיה את ירושלים של המאה ה־ 19 ומציירת תמונה ססגונית של העיר המתחדשת מנקודת מבט מרגשת ומרעננת.בספריה הקודמים עיבדה את המיתולוגיה הבבלית על המלך גילגמש לספרי הרפתקאות לילדים – בסדרת 'גילגמש הצעיר' המצליחה....