“הספר הראשון וללא ספק הטוב ביותר של הסופרת.”

“אני לא זוכרת את העלילה, קראתי כשהייתי בצבא אני רק זוכרת שאמרתי שאקרא אותו שוב מרוב שהוא סחף, ריגש והעציב אותי..”

“ספר קריא אבל שטוח לגמרי. בסופו דבש שמטביע אותך.”

“מי לא השקיעה בכלל בספר? יאנג! מי רוצה להרוויח כסף? יאנג! מי חושבת שאנחנו, הקוראות הנאמנות, טיפשות? יאנג! לרוב הספרים של סמנתה יאנג הם מושקעים: מלאים בפרטים קטנים שעושים את הסיפור, שלכל דמות אפשר להתחבר ובכל ספר נגמר עם חיוך קטן ואמונה יותר זעירה שאולי, רק אולי, יש אהבת אמת. רק אולי. סיפור עם עלילה שאפשר להתחבר אליה, סיפור כיפי ומעניין ואחד שרוצים לקרוא ממנו עוד. אני נהנתי מהסיפורים שלה... עד שהיא מחליטה שהכסף שווה יותר מהעלילה. ג'וס ובריידן הם הגיבורים הראשונים של הסדרה שלה. הם בין הזוגות הפחות מועדפים עליי אבל אני עדיין אוהבת אותם. אין לי מושג למה. הרבה מאוד זמן אני רוצה לקרוא את הספר שמספר את המשך החיים שלהם -על החתונה ועל ההריון הראשון- אז הרשתי לעצמי לקנות אותו ב"בעברית" (אפליקציה לקניית ספרים אונליין). הספר כל כך ממהר באירועים שקרו, בקושי מספר משהו, מתעמק בדברים הכי לא חשובים - רק בדברים שמסופר בספרים עצמם. יאנג לא המציאה שום דבר חדש והרסה את העולם שכבר יצרה. הדמויות עצמן -בריידן, ג'וס וכל השאר- יצאו כל כך שטוחות שאפילו הדמויות מקרטון שיש במסדרונות של בתי הקולנוע נראות יותר עמוקות מהן. הילדים הקטנים שאני עובדת איתם בשירות הלאומי יכולים ליצור דמויות יותר עמוקה מהדמויות בספר. התחושה היחידה שהרגשתי בספר היא הזלזול של יאנג. "היי! יש לי מעריצות! אני אוציא ספר שאני אכתוב בתוך שבוע והן יקנו אותו!" לעזאזל.”

“הספר הראשון וללא ספק הטוב ביותר של הסופרת.”

“אני לא זוכרת את העלילה, קראתי כשהייתי בצבא אני רק זוכרת שאמרתי שאקרא אותו שוב מרוב שהוא סחף, ריגש והעציב אותי..”

“ספר קריא אבל שטוח לגמרי. בסופו דבש שמטביע אותך.”

“מי לא השקיעה בכלל בספר? יאנג! מי רוצה להרוויח כסף? יאנג! מי חושבת שאנחנו, הקוראות הנאמנות, טיפשות? יאנג! לרוב הספרים של סמנתה יאנג הם מושקעים: מלאים בפרטים קטנים שעושים את הסיפור, שלכל דמות אפשר להתחבר ובכל ספר נגמר עם חיוך קטן ואמונה יותר זעירה שאולי, רק אולי, יש אהבת אמת. רק אולי. סיפור עם עלילה שאפשר להתחבר אליה, סיפור כיפי ומעניין ואחד שרוצים לקרוא ממנו עוד. אני נהנתי מהסיפורים שלה... עד שהיא מחליטה שהכסף שווה יותר מהעלילה. ג'וס ובריידן הם הגיבורים הראשונים של הסדרה שלה. הם בין הזוגות הפחות מועדפים עליי אבל אני עדיין אוהבת אותם. אין לי מושג למה. הרבה מאוד זמן אני רוצה לקרוא את הספר שמספר את המשך החיים שלהם -על החתונה ועל ההריון הראשון- אז הרשתי לעצמי לקנות אותו ב"בעברית" (אפליקציה לקניית ספרים אונליין). הספר כל כך ממהר באירועים שקרו, בקושי מספר משהו, מתעמק בדברים הכי לא חשובים - רק בדברים שמסופר בספרים עצמם. יאנג לא המציאה שום דבר חדש והרסה את העולם שכבר יצרה. הדמויות עצמן -בריידן, ג'וס וכל השאר- יצאו כל כך שטוחות שאפילו הדמויות מקרטון שיש במסדרונות של בתי הקולנוע נראות יותר עמוקות מהן. הילדים הקטנים שאני עובדת איתם בשירות הלאומי יכולים ליצור דמויות יותר עמוקה מהדמויות בספר. התחושה היחידה שהרגשתי בספר היא הזלזול של יאנג. "היי! יש לי מעריצות! אני אוציא ספר שאני אכתוב בתוך שבוע והן יקנו אותו!" לעזאזל.”