קוראי הבלוג שלי כבר מכירים אותי ויודעים שבתור מבקרת ספרים, רשימת הספרים שלי לביקורת כוללת גם פנטזיה, אבל פנטזיה מסוג שונה: לא הארי פוטר, משחקי רעב. כן פיות ויצורים קסומים, בשבילי זאת הפנטזיה האמיתית, בעיקרון בתור קוראת וחביבת הסרטים של הארי פוטר, הם לא רעים. אבל בגיל 14 ווינטר בלו הייתה המובילה ברשימת הספרים שהייתי קוראת יחד עם ספריה של ליאת רוטנר(שהם היום נחשבים בעיני פחות פחותי ערך) אפילו כמעריצה ראיינתי את הסופרת לפני כמה שנים בנוסף לכך היא אפילו חתמה על הספר האחרון שלה בסדרה הקודמת ''וינטר בלו ילדות פיות'' שלמעשה הספר הזה הוא המשכו של סדרת הספרים הקודמת שהייתה חלק מהוצאה אחרת של ''ידיעות אחרונות''. אמרלד ילדת פיות, מגולל את סיפורה של ביתה של ווינטר שגם היא בעל כורחה הופכת לילדת פיות בגיל 11, ומתחברת עם ילדים חדשים שהם לא אחרים מילדיהם של חבריה של ווינטר בלו, אפשר למצוא שם את בנותיה של מגי, חברתה הטובה של ווינטר בלו כפיה, בנוסף אוליבר הבן של טימוטי האקס של ווינטר שהתחתן עם חברתה הטובה ביותר קית, שאינה יודעת למעשה שווינטר היא ילדת פיות, שבספר הזה היא מגילה את טיב הקשר( בינה לבין בעלה טימוטי). אמרלד עוברת הרפתקאות של ילדת פיות יחד עם הרפתקאות כילדה רגילה שהולכת לבית ספר בבקרים, ובערבים עוזרת לארץ קסם, בספר זה היא מצילה את ילדי האי האבודים שהולכים לאיבוד בעולם האמיתי, היא ואוליבר עוזרים להם להיחלץ ממלתעותיהם של אנשים רעים בעולם האמיתי שרוצים להשמיד את יצורי ''ארץ קסם'', אכן כמו הספרים הקודמים, מעניין והרפתקני, אפשר לומר ששוב מתחיל להיצמד גם הפן המעניין הקשרים החברתיים והרומנטיים אולי בינה לבין אוליבר?(ילד הפיות החדש, והחבר הכי טוב שלה) הספר הזה בא למקומו בשלום בהרגשה טובה, אך עדיין יש דברים שחסרים לי בספר, העניין שהמבוגרים שאותם אנחנו זוכרים כגיבורי הסדרה הקודמת, ווינטר ובעלה אדוארד נשארים מחוץ לתמונה ולא יכולים להצטרף להרפתקאות, כי הם אינם פיות, והם מבוגרים מדי כדי להתעסק בכך, אך שאני קוראת קטעים מתוך הספר אני חשה את המצוקה שלהם כההורים שלא מעורבים בחיי ביתם, לפי דעתי הסופרת צריכה להכניס אותם באיזשהוא מקום להרפתקאות של ילדיהם, אבל ספר משובח ומתאים בעיקר לאנשים בעלי חוש פנטזיה, או למבוגרים שלא חדלו להפסיק לקרוא סיפורי פיות.
