"המעניק" הוא סיפור מדהים. זהו סיפורו של ג'ונס, נער המתגורר בעולם אידיאלי לכאורה: עולם שאין בו עימותים, עוני, אבטלה, גירושים, אי - צדק או חוסר שוויון. עולם שאין בו מרד נעורים, ולערכי המשפחה נודעת חשיבות מרכזית. מדי שנה, בדצמבר, מתקיים טקס שנתי בו על בני השתים - עשרה לקבל מטלה שמטילה עליהם ועדת הקשישים. ג'ונס נבחר למלא תפקיד מיוחד במינו. בח...

הכחול האבוד, הספר השני בסדרה המצליחה המעניק, חוזר אל העולם העתידי של הספר הראשון, שקם בעקבות הרס וחורבן נוראיים. ״קירה,״ אמר ג׳יימיסון כשהוא מביט בה, ״הדגימי את הנכות שלך בפני 'מועצת המגוננים'. הראי לנו כיצד את הולכת. לכי עד הדלת, וחזרי.״ זה היה מרושע מצדו, חשבה. הרי כולם ידעו שיש לה רגל מעוקמת... לרגע רצתה לסרב לו, לפחות להתווכח. אבל ...

"לג'וֹנַס אין תפקיד," הודיעה לקהל, ולבו של ג'וֹנַס נפל. והיא המשיכה. "ג'וֹנַס נבחר. " הוא מצמץ בעיניו. לְמה היא מתכוונת? הוא חש בגל של סימני שאלה הגואה בקהל. גם הם, כמוהו, היו מבולבלים. היא הכריזה בקול תקיף ומצווה, "ג'וֹנַס נבחר להיות מקבל הזיכרון הבא שלנו. " ואז שמע את ההתנשמות -את שאיפת האוויר הפתאומית, החדה מרוב תדהמה, בקרב כל האזרחים ש...

מֵהָרֶגַע שֶׁגּוּנִי גְּרִין מַגִּיעָה לְבֵית־הַסֵּפֶר, מְגַלִּים יַלְדֵי כִּתָּה ב' עִנְיָן רַב בְּסִגְנוֹן הַלְּבוּשׁ הַיִּחוּדִי שֶׁלָּהּ וּבַאֲרוּחוֹת הָעֶשֶׂר הַמְּיֻחָדוֹת שֶׁלָּהּ. לָכֵן בִּשְׁעַת סִפּוּר בּוֹחֲרִים כֻּלָּם פֶּה אֶחָד לִשְׁמֹעַ סִפּוּר עַל גּוּנִי גְּרִין. וּלְגוּנִי גְּרִין זֶה מַתְאִים מְאֹד, ...

לויס לוורי, היא סופרת הכותבת לבני נוער. היא מתגוררת בעיר בוסטון בחוף המזרחי של ארצות הברית - וחלק מהזמן בחווה משפחתית בניו המפשיר הסמוכה. על שניים מספריה קיבלה לויס לוורי את מדליית ויוברי, הפרס האמריקאי היוקרתי ביותר לספרות ידלים. ``מונה מספר לכוכבים`` (1990) ו``הנתון`` (1994) - פנטסיה עתידנית על עולם שאין בו מלחמות אבל אין בו אהבה. לאנמאר...

שנים רבות חלפו מאז "החורבן". העולם הישן נמחה אפילו מן הזיכרון. קירה, ילדה נכה שהתייתמה זה עתה גם מאמה, ניצבת לבדה מול עולם עוין ונטול רחמים. חוקי ההישרדות של הקהילה הקטנה שהיא חיה בה מחייבים התנערות מן החלש וחסר ההגנה. קירה מחכה לגזר הדין של מועצת זקני הכפר, אבל להפתעתה למועצה יש תוכניות אחרחת לגביה. כישרון הרקמה הכמעט מאגי שלה מציל ...

אחר שמלאו לאנסטסיה עשר, קרו לה כמה דברים חשובים. חלקם היו טובים, כמו ההתאהבות בוושברן קמינגס בעל ההליכה המקסימה. וההתקרבות לסבתה, שהיתה בת תשעים ושתיים וגרה בבית-אבות ואף פעם לא זכרה את שם נכדתה. אבל חלק מהדברים היו איומים. כמו העובדה שהיא היתה הילדה היחידה בכיתה ד' עם שם ארוך מדי להדפיס לרוחב חולצת טי מבלי שייעלם בתוך בתי השחי. וגם...

"אני זוכר את היער בלילה." "זוכר ממתי?" האיש חייך. "מהימים שבהם עוד ראיתי. הרבה לפני שנולדת." "פחדת מהיער?" מאטי שאל אותו. כל כך הרבה אנשים פחדו מהיער, ובצדק. "לא. זה הכול אשליה." מאטי קימט את מצחו. הוא לא הבין למה הוא מתכוון. האם הוא אומר שפחד הוא אשליה? או שהיער הוא אשליה? בעולם עתידני ואפל נוצרת קהילה אחת דמוקרטית, מוקפת ביער ...

בן, הספר הרביעי בסדרה המצליחה המעניק, מספר סיפור אמיץ ועוצר נשימה על הדרך הקשה אל עולם טוב יותר. "אני מוכרחה לנסות," אמרה לו קלייר. "אני מוכרחה לנסות לטפס החוצה." הוא נעץ בה את מבטו. "אף אישה לא עשתה את זה בחיים," אמר. "אני מוכרחה. יש לי ילד שם בחוץ. בן. אני מוכרחה למצוא אותו." בקהילה העתידנית שהתגלתה ב"מעניק", קלייר נבחרת להיות אם-יולד...

"פשוט מאוד לנהל משק בית", אמר מיירון. "כן", אמרה אנסטסיה. "כל מפגר יכול לעשות את זה. כל מה שצריך זה לוח זמנים".   אנסטסיה ואביה מכינים לוח זמנים "לא סקסיסטי" לניהול משק הבית, במטרה להקל את המשימה על קתרין, אמא של אנסטסיה. אך כשהתיאוריה שלהם עומדת מול מבחן המציאות, וקתרין נוסעת במסגרת עבודתה לעשרה ימים ומשאירה את אנסטסיה אחראית על הבי...

ארבעת ילדי משפחת וילובי – טים, ברנבי א´, ברנבי ב´ וג´יין – שוקלים את האפשרות להתייתם. זה לא מפתיע, שכן מדובר במשפחה מיושנת, כמו בסיפורים הקלאסיים, וההורים – טוב, הם ממש לא מציאה. בהשראת גיבורות וגיבורים ספרותיים כמו אן שרלי, פוליאנה וג´יימס והאפרסק הענק שלו, זוממים הילדים להפוך ליתומים לתפארת. אין להם מושג שמר וגברת וילובי החלו גם ...