מיראקל ואחיה הקטן, זאק, ננטשו בצעירותם ומתגלגלים מבית לבית, מאכזבה לאכזבה. יומנה של מיראקל נפתח ביום בו הם מגיעים לבית האומנה ”סקילי” בלונדון, שנראה להם כתחנה האחרונה. ”...כתבתי יומן כי הרגשתי שאנחנו כמעט בלתי נראים ורציתי לוודא שהסיפור שלנו יסופר...” זה סיפור שובר-לב, על קשר עמוק ואמיץ שיכול להירקם רק בין אחים, שכל אחד מהם משַמש...