הוצאת האקדמיה ללשון העברית
הספרים של הוצאת האקדמיה ללשון העברית
| 1. |
| 2. |
| 3. |
| 4. |
| 5. |
| 6. |
| 7. |
מהדורת התלמוד הירושלמי של מפעל המילון ההיסטורי מבוססת על כתב יד ליידן הנודע, שממנו משתלשלים ויורדים כל הדפוסים. במהדורה שלפנינו מובאת מסירת היסוד במלואה, בציון כל הגהותיה.
הירושלמי חולק למשניות ולפסקאות, פסוקים ומשניות סומנו במרכאות, הוכנס פיסוק, צוינו חסרונות, הושלמו השלמות מכתבי יד ומקטעי גניזה, סומנו נוסחים תמוהים בסימני ק...
|
| 8. |
הספר מבוסס על עבודת הדוקטור שהגיש ד"ר גרוס לסנאט האוניברסיטה העברית בשנת תשל"ב ונושאה: משקלים בעלי סופית ־ון, ־ָן הכוללים שמות ממוצא שמי בלבד ומשמעויותיהם במקרא ובלשון חכמים (היא נכתבה בהדרכתו של פרופ' י' קוטשר ז"ל). נספח לה הפרק על הארמית, שלא נכלל תחילה בעבודת הדוקטור....
|
| 9. |
בספר זה קיבץ המחבר מאמרים בענייני הלשון העברית של ימינו ודברים שנשא בעל פה בישיבות מליאת האקדמיה ללשון העברית.
הצד השווה בהם שנועדו להבהיר שאלות לשון שהיו, ומקצתן עודן, שנויות במחלוקת. כחוט השני עובר בספר השילוב בין העיון המופשט וההתבוננות ההיסטורית ובין המגמה המעשית.
בספר ארבעה שערים: (א) מאז ועתה; (ב) בין ועד הלשון העברית לאקד...
|
| 10. |
| 11. |
| 12. |
|
| 13. |
הספר שלפנינו בוחן מקרוב את התהליך המופלא והמרתק של הפיכת העברית משפה שהיא נחלתם של יחידים לשפתה של אומה ושל חברה. המחבר רוקם עלילה רבת פרטים ודמויות על תהליך השתרשותה של העברית בארץ. הוא מלווה את חלוצי העברית בוועד הלשון ובקרב המורים בדרך רבת המכשולים שבה צעדו במשך ארבעים שנה: למן ראשית שנות השמונים של המאה הי”ט, עם עלייתו של בן־...
|
| 14. |
| 15. |
| 16. |
| 17. |
שפה קמה - לקט מתוך המדור "לשוננו לעם"
עיתון "הארץ" תרצ"ג-תש"ה (1932-1944) - סדרת אסופות ומבואות בלשון #7 מאת סמדר ברק
האסופה המהודרת "שָׂפָה קָמָה" מביאה לפני הקוראים מבחר מאמרים וקטעים מתוך 'לשוננו לעם – מדור לענייני הלשון העברית',שהתפרסם בעיתון "הארץ" משנת תרצ"ג (1932) ועד שנת תש"ח (1948).
המדור הוא מראה מהימנה לעברית בעשורים שקדמו להקמת המדינה. הדיבור העברי כבר רווח ביישוב הארץ־ישראלי, אך עדיין לא היה מובן מאליו.רבים חשו בצורך ביד מכוונת בשימוש הלשו...
|
| 18. |
| 19. |
| 20. |
|
| 21. |
| 22. |
| 23. |
| 24. |
| 25. |
| 26. |
| 27. |
| 28. |
| 29. |
| 30. |
| 31. |
| 32. |
| 33. |
| 34. |
| 35. |
| 36. |
| 37. |
|
| 38. |
| 39. |
|
| 40. |
| 41. |
| 42. |
| 43. |
| 44. |
| 45. |
| 46. |
החיבור מן היישוב ומן היער מוקדש לחקר לשונו של רומן הביכורים של חיים הזז ״בישוב של יער״ שנכתב בפריז וראה אור בשנת תר״ץ. הזז לא השלים את כתיבת הרומן וגם לא כינס אותו במהדורות המקובצות של סיפוריו; בשנת תש״ד פרסם נוסח חדש לשני פרקים ממנו.
המפגש עם המודרנה בפריז הקוסמופוליטית והניתוק מן המרכז הספרותי הסמכותי בארץ ישראל העניקו להזז עצ...
|
| 47. |
| 48. |
| 49. |
| 50. |
|
| 51. |
| 52. |
|
| 53. |
| 54. |
| 55. |
| 56. |
כתאב אלנתף (אלנותף) - פירושו הדקדוקי של ר’ יהודה חיוג’ לספרי נביאים בעיבוד עלי בן סלימן
מאת אהרן ממן
כִּתַאבּ אַלנֻּתַף הוא ספרו הרביעי והאחרון של גדול המדקדקים העבריים בימי הביניים, ר’ יהודה בן דוד חיוג’. בספר זה פירש חיוג’ את המילים הקשות שבספרי נביאים פירוש דקדוקי מתוך מימוש העקרונות הגדולים שגילה, ובראשם תלת-עיצוריות השורש העברי בַּפֹּעַל ו”הנח הרפה” (סַּאכִּן לַיִּין), כפי שניסחם בספרי הדקדוק הראשונים שלו. גורלו של כִּ...
|
| 57. |
במאה השלישית לסה”נ חיבר אב הכנסייה אוֹרִיגֶנֶס את המשושֶה – הקספלה (Ἑξαπλᾶ), נוסח המקרא בשישה טורים. בטור השני מופיע תעתיק של הנוסח העברי באותיות יווניות. הספר שלפנינו עוסק בדקדוק הניב העברי שנשתמר בתעתיק היווני שבטור השני. החיבור השלם של המשושה אבד, אך בשנת 1894 גילה הקרדינל ג’ובָני מֶרְקָאטִי פָּלִימְפְּסֵסְט (כתב יד מחוק) של ...
|
| 58. |
| 59. |
| 60. |
| 61. |
| 62. |
ענינו של הספר הוא תאור בלשני של תופעות בעברית של ימינו בתחומי ההגה, הצורה, המילון והצירוף (תחביר), והשפעותיהם זה על זה. התאור מבוסס על קורפוס דבור וכתוב, על דוגמאות מזדמנות ועל מחקרי שטח מתוכננים. בספר מושווית המציאות הלשונית העולה מן הקורפוס בתחומים הנזכרים לעברית כפי שרצו לעצבה מחיי הלשון וכפי שאכן נלמדה בבתי הספר באירופה. שאיפת...
|
| 63. |
| 64. |