ארץ ישראל, שלהי תקופת השלטון העות’מני, שלמה וחנה מייזלס מתיישבים במושבה הצפונית יסודות, הסמוכה לאגם החולה. לשניים נולדים שני בנים ובת, האב זוכה להערכה כרב המושבה,והאם החרוצה פותחת עסק קטן ומצליח לייצור גבינות בוטיק. עם ההסתגלות לחיי העבודה וההווי של המושבה, אוסרת חנה על ילדיה לבקר בכפר הבוץ הקרוב, שבו חיים פלחים בני שבט החורני, ...

"פתחתי את הארנק שלי והוצאתי ממנו את המפתח ששנים הסתובבתי איתו בלי סיבה. היה לי מפתח לבית שלו כי הוא היה מפוזר מאוד. לא הספיק שאימא שלו תלתה לו את המפתח על הצוואר ושמה שכפול בתיק שלו; את כל המפתחות הוא איבד, אז היא נתנה גם לי אחד מבלי שהוא ידע. 'אותך הוא לא יכול לאבד, נכון?'" הם לא ממש זוהרים, הן לא תמיד בולטות, הם כמעט אף פעם לא באמצע. הם ...

"מודל לחיקוי". זהו צמד המילים הנאמר בהקשר שלי יותר מכול במהלך שנותיי ככדורגלן.   בהישמע צמד מילים זה, תמיד השפלתי מבט במבוכה והסמקתי. כעת הגיע הזמן להתגבר על פחדי החשיפה ולשתף מה גרם דווקא למילים אלו להיאמר בתדירות כה גבוהה. זוהי שליחות, מחויבות.   שש הוא מספר קבוצות הכדורגל ששיחקתי בהן. שש הוא המספר שאיתו אני מזוהה יותר מכול. מבין כ...

עו"ד יוסף ויצמן מרצה למשפטים, סופר, משנה לראש לשכת עורכי הדין, דירקטור בחברות ממשלתיות, בעל תואר שני במשפטים ומחבר של ספר ״הוצאה לפועל - מעשה והלכה״, ספר מקצועי בתחום שנמכר באלפי עותקים ומצוטט בפסקי דין של בתי המשפט לרבות בית המשפט העליון. בספרו "סיפורי אולם המשפט" מתרגם עו"ד ויצמן את עולמו המשפטי-מקצועי לספורים קצרים ומהנים הכתוב...

״ברד התופים והשריקות המרעננות של הפיקולו הפגישו את החורף והאביב לטקס של העברת דגל. הקולות שעלו מהם לא היו תחינה, גם לא הלל, כי אם קבלת סדרי הטבע והאדם בתוכם, כמו תפילה רבת משתתפים מאוחדת ועמוקה. עיר שלמה בהליכת שמונה עשרה. את מניין הרבבות השלמתי עשירי. גם בשנים הבאות ימָרשו המנגינות, אבל את באזל שלי, שחצי יובל שנים רוותה מפִּטמות אצ...

• איך הפכה מצדה לאתר עלייה לרגל? • למה לא נקבעו גבולות ישראל? • למה לובשים החרדים שחור? • למה לא הפציצו את אושוויץ? • האם היהודים אשמים בצליבתו של ישו? • מה מרגיש ישראלי המוצא עצמו במחנה פליטים פלשתיני? אלה רק קצתן של השאלות שבהן עוסק הספר. הספר הוא יומן המסע של מיכאל באואר כמדריך קבוצה הטרוגנית של תשעה אנשי תקשורת צעירים הבאי...

לא עוד, לא עוד ישיבה, לא עוד גורא. הם מכריחים אותי להתחתן עם אסתר, הבת הבכורה של פרץ נחום. לא רק שהיא מכוערת, גם אין לי על מה לדבר איתה. אני רוצה לעשות דברים אחרים. נמאס לי מהספרים שיש כאן, שצריך להגיד מה אמר זה ומה ענה לו ההוא. אני רוצה לכתוב ספרים אחרים כמו מאפו, או שירים כמו י. ל. פרץ. אני רוצה אוויר. אני לא יכול לחיות כאן. אני רוצה מרחבי...

המוסד ועוד הוא מעין קו מתוח בין שתי נקודות. בקצה אחד, היום שבו אתה זוכר את עצמך, והנקודה בקצה השני ממשיכה להימתח כל עוד אתה חי ולמעשה מסמנת את היום והרגע הזה. על הקו הישר הזה ניתן לסמן, בין שני קצותיו, תחנות מפתח במהלך החיים שהשפיעו על החיים והיוו מפנים… ממרום גילי, היום, אני יכול להסתכל אחורה ולראות את המשמעויות של ההחלטות ביחס ל...