“.
שלא כמו 'מפלגת בג"ץ', ששתי בקורות עליו (אחת שלי, אחת של "אדמה") זכו פה לעניין רב באחרונה, הספר הזה עוסק לא במחלוקות מרעישות עולם על עתיד המדינה אלא על תיקים אזרחיים, אפילו תביעות קטנות.

זה לכן ספר שיעורר פחות וויכוחים נסערים, אבל קהל הקוראים שימצא בו עניין הוא דווקא יותר גדול לדעתי. כי אין אף אזרח שלא ימצא, בין ארבעים וארבעה פרקי הספר, לפחות קומץ של מקרים שהוא בעצמו התנסה בהם: התחמקות מוכר מאחריות, משכיר דירה מתעלל, גירושין, צוואות, תרמית...

כמה מפסקי הדין הפתיעו אותי. הופתעתי שעל היתקלות בגזע עץ שבלט כמה סנטימטרים ממדרכה, מישהו זכה לפיצוי מעריית ירושלים. הופתעתי שנהג ששכח חומר נקוי צורב בארגז מכוניתו (חומר שבמרוצת כמה חודשים דלף וגרם כל מני נזקים), זכה לשיפוי מחברת הבטוח. הופתעתי שאדם המתחזה למקובל מסיר כישופים עלול לקבל גזר דין של שנים בבית סוהר. הופתעתי שבנק חייב לשמור על סודיות של אדם כלפי אשתו.

כמה מלים עלי: אינני משפטן, מעולם לא תבעתי לדין את אף אחד ומעולם לא נתבעתי. ולא זו בלבד אלא שחונכתי בארה"ב וביליתי שם 54 מ-61 שנותיי. אז כשאני מופתע מפסקי הדין הללו זה משקף גם בורות כללית גם חוסר ידע ספציפי על החוק במדינת ישראל.

ברור שאני ממליץ על הספר הזה. אבל נתתי לו ארבעה ולא חמישה כוכבים, משני טעמים. א', הנסיבות מאחורי כמה מפסקי הדין אינן מוסברות בצורה הטובה ביותר. (הפרשה עם חבר שהפקיד כסף אצל רעהו, למשל.) ב' פה ושם הספר נשמע כמו פרסומת. דברי עדוד לתובע בכוח מופיעים פעם אחר פעם בסיכומי הפרקים. למשל (בסיום הפרק על הגזע והמדרכה) "אל תהססו, תתבעו!"”