פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 2564 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 14 שנים ו-5 חודשים הספור האחרון של עמיר ווליד החלטה רגעית שלי "לצאת מהארון" איני יכול עוד. מיכאל(עמיר ווליד)
בעת האחרונה כשחלו ההפגנות במצריים עלה העיניין שלי בנושא ערביי ישראל כחלק מהעולם הערבי והקונפלקטים הקשים שביננו ובינם לבין עצמם.
ציינתי שעוד זמן לא רב יהיו ערביי ישראל (ללא ערבי השטחים)כמעט כמחצית מאוכלוסיית הארץ הזו.
קראתי מספר ספרים שיצאו בהוצאת אנדלוס שהקשה שבהם ספרו של אליאס חורי באב אל שאמס. קראתי את הספר ערבים רוקדים של סייד קשוע, בעבר קראתי ספר נפלא של אמיל חביבי שהיה גם חבר כנסת שנקרא בשם האופטימסט וכן את הספרים המתורגמים לעברית של נגי"ב מחפוז שהוא כידוע מצרי וזוכה פרס נובל.
החלטתי לערוך בדיקה שנראית לי מאד רלוונטית בעיקר כעת היות שאני מתגורר לא הרחק מרמלה ועבדתי מספר שנים במקום בחרתי זהות של ערבי מרמלה. כחומר ספרותי השתמשתי בספורים ששמעתי מבני משפחתי יהודים מוותיקי הישוב.ומהכרותי עם רמלה אבי ז"ל לחם בחטיבת גבעתי במלחמת השחרור והיה בקשרי עבודה עם ערבים היות שעסק בחקלאות בפרדסנות ויחסו אליהם היה רגיש ומתון(בעיקר בעיקבות היותו לוחם בחזית הדרום במלחמת השחרור-המראות שצפה בהם השפיעו עליו מאד הוא ראה את הסבל בעיני שני הצדדים-איבד את היקרים בחבריו אך גם צפה בעזיבה/בבריחה המבוהלת שלהם מישובי הדרום בעיקר.
ספורי הקרבות שבהם השתתתף דומים במידה רבה לספורים של הסופר ס' יזהר חירבת חיזעה. וימי ציקלג.הוא כאב גם את כאבם וראה בהם בני אדם כמונו . אני רואה זאת לזכותו ובימים אלו שהתמונות רצות גם מיפן וגם מאזורנו התחושה שהאנושות מאוחדת על ידי סבל של רבים כל כך אינה מרפא ממני. שירתתי בצה"ל עסקתי בחינוך וכעת אני גימלאי ועדיין מתנדב לעבוד עם תלמידים מתקשים.
בחרתי לעצמי את דמותו של עמיר - למרות שאיני יודע מילה בערבית נראה לי שהצלחתי ליצור דמות משכנעת מספיק שהצליחה להקלט. עמיר אדם נעים הליכות צנוע מאד בן למשפחה הגונה. בעיני אין זו היתחזות זו דמות ספרותית שיצרתי אישית הדמות שבתה את ליבי. אני בטוח שישנם לא מעט "אמירים" בינם אהבתי את האיש ובעיקר את סבו. את דמות הסב יצרתי מדמות של קשיש ערבי תושב לוד. לפני שנים רבות רצינו לנסוע לאילת וקבלתי תקר בגלגל. רק בלוד היתה פנצר"יה פתוחה בשבת. נסעתי בבוקר ונתקלתי בזקן שישב על מזרון בחצר ביתו וטחן לעצמו קפה והרתיח על פחמים. בעוד שבנו עוסק בתיקון הצמיג הבן הסביר שרק כך אביו שותה קפה.קפה על הגז לא טעים לו. האב היה הבסיס לדמות של סבו של עמיר. כתבתי והמתנתי לתגובות. עד היום הצלחתי לעצור את עצמי להמנע מפגיעה למרות שנכתבו דברים קשים ולדעתי שלא בצדק. חשתי בשנאה אלי כעמיר, בחוסר אמון, אבל זכיתי גם לתמיכה לאהדה בעיקר אני חייב תודה וסליחה למר שמעון שלוש איש יקר. האיש הוכיח אצילות נפש צר לי שבמשך תקופה לא קצרה לא יכולתי לגלות לו את זהותי האמיתית.
מעניין שבמשך כל התקופה לא היו מעורבים ערבים. אף אחד לא כתב , לא הגיב, יתכן שהם אינם נמצאים באתר.
בכל מקרה נראה לי שלמדתי שעור קשה על מצבם של ערביי ישראל ועל מצבנו באותו הקשר עצוב ומר.(הרצח הנתעב של המשפחה במהלך הבדיקה העלה מאד את רף הזעם והשנאה). איני איש שמאל, איני עוסק כלל בפוליטיקה. ולכל הניסיון לא היה כל קשר עם פוליטיקה (לפחות בראשיתו). הכוונה בתחילה היתה ספרותית להתקבל בקהל הכותבים ככותב ערבי רמלאי שהעברית שלו משובשת שהוא טועה בכתיב ולראות לאן זה יוביל.
היום העלבונות מאותו יהודי כנראה חי באמריקה ולעניות (לדעתי ייצג רע מאד את הפלורליזם האמריקאי הידוע). עשו את שלהם והביאו אותי לשלוח לו מייל . ולקצר את הניסיון שלי מה גם שלא נעיםהיה לי נגד מר שלוש ואנשים טובים אחרים שעקבו אחרי הבלוג לאורך זמן. חשתי שזה מספיק.
אני ממליץ לקרא את הבלוג במלואו ומי שמוצא לנכון להגיב שיגיב. אני משוכנע שיהיו תגובות נגדי כמו "סתם מתחזה" שקרן וכו" אז מקדים ואומר הכוונה שלי היא להציג מציאות ישראלית כפי שהיא. מציאות כואבת כואבת מאד. בהחלט אינו סותר כל יצירה ספרותית המופיעה בסימניה ובצניעות להציע שנבדוק את עצמנו ושיבדקו הם, כל אחד לעצמו את מערכת היחסים האיומה הנרקמת כאן. ואמר מי שאמר "גיס חמישי" שיחשוב שוב רק לרגע כיצד הוא היה מתנהג אם היה קורא חלק מהתגובות. אם היה שייך לקבוצה שאנו מכנים ערביי ישראל. ובכלל האם יש מקום להכללות. אנו עוסקים בבני אדם. בפעוטות בנשים בילדים , בזקנים.
אולי מעט אופטימיות לקראת הסיכום- היו נסינות להזדהות, היו כאלו שטרחו להפריד בין הרוצחים הנתעבים שמפגעים בנו לבין האזרח הערבי שחי ורוצה לחיות בשלווה את חייו בעיר מגוריו או בכפר ורוצה שכבודו לא ירמס.
אני פונה גם לערבים למרות שאם קראו לא הגיבו (גם לא במייל אישי). שיש נקודות של אור ותקווה ואת אלו חייבים לחזק -הם חייבים לשתף פעולה בכך ולא לחזק את השסע שהוא מזמן יצא מכלל שליטה. כי בדור הבא נאלץ לחיות פה כשני עמים כמעט שווים מבחינת מספר. ואם לא נמצא את הדרך כעת צפוי שפך דם וחוסר בטחון שלא יאפשרו קיום לדור הבנים.
שוב סליחה אם פגעתי באיש -כוונותי היו חיוביות -חייבים לצאת מיידית לדרך קשה , למי שאינם מאמינים בניסים אם לא נמצא את הגשר מצפה לנו לכולנו ליהודים. חילונים , דתיים, ערבים בעיר ובכפר עתיד לא פשוט . אז אולי עשיתי מעשה....אולי העלתי את הנושא גבוה יותר לסדר היום הציבורי דרך האתר סימניה. שוב מתנצל אם פגעתי באיש .ממליץ בעיקר לקרא את התגובות האחרונות מיום ו' נראה לי שיש כאן תובנה עמוקה המחייבת את כולנו לבדוק את עצמנו-יהודים וערבים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-5 חודשים למיכאל שלום שמעון שלוש
עמיר או מיכאל שכתבו איך שכתבו הביעו אמת - אינני דן אלא אדם. אמי עליה השלום נתנה את חצרה לערבים שהציפו את השכונה לאחר שנת 67 , נתנה להם לאחסן את סחורתם, דיברה אליהם , הציעה להם אוכל וערבה להם. הם קראו לה בשמה - לא כל אחד עשה זאת, ואני התחנכתי אצל זו שידעה לחיות עם מוסלמים בין אם היו ברברים במרוקו, וגם פה אהבה אדם באשר הוא, ואכן אצילה הייתה.
שכונת בקעה בירושלים בילדותי כללה איטלקים מן המנזרים, יוונים נוצרים-אורתודוכסיים, ערבים נוצרים ומוסלמים..., האחרונים עזבו אט אט ועם מלחמת ששת הימים.
מלכתחילה נתתי לך פתחון לב, וראיתי את סביבותיי גם לגבי סוג וטיב כתיבתך וגם לחברים פה שנקטו עמדה אל מולך. אני התייחסתי אל ספרותך, ולא אל הפוליטיקה שליוותה אותך מלכתחילה.
מורשת משפחת שלוש לענפיה קדמה לציונות. אלה שהגיעו בדרך לא דרך והיו למיסדיה של תל-אביב הקטנה, אני רואה בהם כמשפחתי הגדולה. הם ידעו להלך עם ערביים, ובדומה למה שיכולתי לחוש כילד ירושלמי מבית טוב ביחסי לערבים אחרי 67
אני מודה לך גם על כנותך האחרונה
ואם אכיר אותך ולא תהייה גם מיכאל - אכירך לפי חלקך
השמור.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-5 חודשים תודה לך שמעון מיכאל(עמיר ווליד)
-
-
לפני 14 שנים ו-5 חודשים בעיניים שלי כיהודי... Mr. Vertigo
עמיר ווליד היה אותנטי, אבל ייתכן מאד שבעיניים של ערבי (ויש פה כאלה) הוא לא היה ולכן לא זכית לתגובות מהם, ובזמן שהבנתי שאתה לא רוצה לדבר על פוליטיקה - ניסיתי להכניס אותך לפינות עם שאלות (לא הצלחתי),
ושאלתי את עצמי מה כל-כך קשה לערבי ישראלי לומר 'מה הוא רוצה', 'למה הוא שואף' (מבחינת החיים פה), 'ומה החזון שלו' (אם יש כזה), עכשיו אני מבין למה לא זכיתי לתשובות. בעצם, שלך כמתחזה, לא יכול להיות מושג.
בי באופן אישי לא פגעת אם כי לכתוב בזהות כפולה - זה לא לעניין, אפילו אם היו לך כוונות טובות (ואני מבין שהיו).
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 14 שנים ו-5 חודשים זה בכלל לא חשוב מי אתה,,,באמת,,א מוטקה
אתה גם לא מחדש כלום.
המלחמות שיש לנו עם הערבים,,כל הערבים,,קרי, הפלישתינאים שבגדה ובעזה,,הערבים שבארצות השכנות שעם חלק מהם יש הפסקת אש שנקרא בטעות אופטית שלום,,כל המלחמות הללו הן מלחמות דת,,ולא על טרטוריה ואדמות,,בכוונה לא ציינתי את מקומם של הערבים אזרחי המדינה,,שעד היום לא אני ולא הם החליטו מה הם,אני לא מדבר על הפאנאטים שבינהם שהולכים בעיניים עצומות אחרי מסיתים ומחרחרי ריב כגון ראיד סאלאח,אני מדבר על שכבה הולכת וגדלה של אינטלקטואלים,אנשים חרוצים,רופאים מדענים,ועוד,,מן הסתם,הללו כדוברי עברית צחה,,יודעים את האמת,,על זכותנו ההסטורית על הארץ ,,למרות שחלק לא יודו בכך,,גם בעובדה שהשממה ששררה במשך כמעט אלפיים שנה כאן פרט לקומץ של כמה אלפים ששכן פה,וזאת,על פי עדויות של חוקרי ארצות ועוד כל מיני משוטטים למינהם,,מרק טווין למשל,,
ורק שהתחילו העליות, של היהודים נרדפי הגלות,, החלה זליגה שהפכה וגדלה של ערבים מארצות השכנות,
ירושלים סמל לשיבת ציון,אליה התפללו במשך אלפיים שנות גלות,,כלל לא מוזכרת בקוראן,,ומעבר לכך,,אנשי דת מוסלמים,מסיתים ומשקרים ביודעין שכלל לא היו יהודים בירושלים,,עיר דויד,,למרות עובדות הסטוריות בדוקות גם על ידי מדענים זרים , בלי קשר לדת,,פשוט עובדות.
אבל כל זה לא משנה,,העולם כולו חי היום בשקר,,ויש בו יותר מידי רוע,,לבה של שנאה בתוך הר געש שמתפרץ מידי פעם,
אינני נביא,,ואיני יודע אם אי פעם ישכון שלום כאן,,מנסיון העבר ,,כנראה שלא,,אפילו יקום מנהיג אמיץ שיחליט
לסגת ולהתכווץ לגבולות החלוקה של 47,,,
ישנם כאלה רואי שחורות שסבורים ,שהמדינה צועדת לקראת חורבן בית שלישי,,ממש מאותן סיבות של החורבנים הקודמים,,מלחמת אחים.
אני עצמי גם חשבתי כך,,וכעת אני מנסה לא לחשוב יותר,,ולהנות מהחיים,,אותם חיים פעם אחת רק,והם ערך עליון בעיני.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 14 שנים ו-5 חודשים זה בכלל לא חשוב מי אתה,,,באמת,,א מוטקה
אתה גם לא מחדש כלום.
המלחמות שיש לנו עם הערבים,,כל הערבים,,קרי, הפלישתינאים שבגדה ובעזה,,הערבים שבארצות השכנות שעם חלק מהם יש הפסקת אש שנקרא בטעות אופטית שלום,,כל המלחמות הללו הן מלחמות דת,,ולא על טרטוריה ואדמות,,בכוונה לא ציינתי את מקומם של הערבים אזרחי המדינה,,שעד היום לא אני ולא הם החליטו מה הם,אני לא מדבר על הפאנאטים שבינהם שהולכים בעיניים עצומות אחרי מסיתים ומחרחרי ריב כגון ראיד סאלאח,אני מדבר על שכבה הולכת וגדלה של אינטלקטואלים,אנשים חרוצים,רופאים מדענים,ועוד,,מן הסתם,הללו כדוברי עברית צחה,,יודעים את האמת,,על זכותנו ההסטורית על הארץ ,,למרות שחלק לא יודו בכך,,גם בעובדה שהשממה ששררה במשך כמעט אלפיים שנה כאן פרט לקומץ של כמה אלפים ששכן פה,וזאת,על פי עדויות של חוקרי ארצות ועוד כל מיני משוטטים למינהם,,מרק טווין למשל,,
ורק שהתחילו העליות, של היהודים נרדפי הגלות,, החלה זליגה שהפכה וגדלה של ערבים מארצות השכנות,
ירושלים סמל לשיבת ציון,אליה התפללו במשך אלפיים שנות גלות,,כלל לא מוזכרת בקוראן,,ומעבר לכך,,אנשי דת מוסלמים,מסיתים ומשקרים ביודעין שכלל לא היו יהודים בירושלים,,עיר דויד,,למרות עובדות הסטוריות בדוקות גם על ידי מדענים זרים , בלי קשר לדת,,פשוט עובדות.
אבל כל זה לא משנה,,העולם כולו חי היום בשקר,,ויש בו יותר מידי רוע,,לבה של שנאה בתוך הר געש שמתפרץ מידי פעם,
אינני נביא,,ואיני יודע אם אי פעם ישכון שלום כאן,,מנסיון העבר ,,כנראה שלא,,אפילו יקום מנהיג אמיץ שיחליט
לסגת ולהתכווץ לגבולות החלוקה של 47,,,
ישנם כאלה רואי שחורות שסבורים ,שהמדינה צועדת לקראת חורבן בית שלישי,,ממש מאותן סיבות של החורבנים הקודמים,,מלחמת אחים.
אני עצמי גם חשבתי כך,,וכעת אני מנסה לא לחשוב יותר,,ולהנות מהחיים,,אותם חיים פעם אחת רק,והם ערך עליון בעיני.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-5 חודשים פתרת את הבעיה האישית שלך "להנות מהחיים כעת" ומה עם הצעירים בני המשפחה שעתידם עוד לפניהם. אתה יכול להתעלם מכך? מיכאל(עמיר ווליד) (ל"ת)
-
-
לפני 14 שנים ו-5 חודשים קטע מוזר ביותר. בי לא הצלחת לשטות. אנקה
אין לי מושג אם עשית את זה בשביל הקטע "הספרותי"
או בשביל לנסות ליצור איזה דיאלוג,
אבל אנשים כאן האמינו לך.
לדעתי האישית, לעבוד כאן על אנשים זה לא אתי ולא הגון.
עדיין אין לי מושג מה רצית להוכיח בזה.
נהנית? שיהיה לך לבריאות.
הריב שנוצר כאן לא הוסיף לאף אחד שלות נפש.
סוף מעשה במחשבה תחילה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 14 שנים ו-5 חודשים מי שקורא את הספרים של הוצאת אנדלוס ולוקח את פרסומיהם כדברי אלוהים חיים-אז הוא בבעיה .ואני קראתי כמה ספרים מההוצאה שלהם חמדת
והספרים שם מוטים באופן חזק שרק הצד הערבי צודק והיהודים אשמים בכל .לידיעתך מיכאל שיעור הגידול של האוכלוסייה הערבית בישראל,הנו כל הזמן חג סביב ה-%20 -25% ולא מעבר לכך .והיחסיות הזאת נשמרת מאז 48 .איני מבינה גם כיצד אתה מקשר את מה שארע במצרים עם ערביי ישראל .מה הקשר?!ובאשר לדי'זראלי ולתגובותיו -כל מי שקורא את תגובותיו ולא חשוב בהקשר למה - מבין שיש פה עסק עם אדם שנמצא בשוליים הקיצוניים .אתה צריך לבחון מה הין רוב התגובות אליך מצד חברי האתר תושבי המדינה היהודיים .עד כמה שאני זוכרת אין ולא הייתה אף תגובה נזעמת חריגה גם אם לוקחים את המקרה של איתמר שכל בן אדם שרואה זאת עולה לו הפיוזים לראש .ובאשר לערביי ישראל באתר ומחוצה לו -אם הם לא יקומו ויעיפו את החכים שלהם -אז הם בבעיה אמתית מול האוכלוסייה היהודית.
שבת שלום וחג פורים שמח .
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-5 חודשים חמדת הקורא ספרים מההוצאה שציינת חייב להבין שבהסטוריה אין אובייקטיביות-הכותב כותב מתוך רחשי ליבו וכך להתיחס לכתוב מיכאל(עמיר ווליד)
אני קורא ובשעת הקריאה זוכר את אותם ניצולי שואה שהגיעו לכאן למצוא לעצמם מולדת. אנשים נרדפים שאיבדו את היקר להם מכל -בני משפחותיהם.
זוהי הטרגדיה שלנו בארץ הזאת.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
