פורומים » סיפור שכתבתי

כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.

• לפני 14 שנים ו-7 חודשים שלמה כ.

  משהו מתפספס כאן
  במציאות של היום
  המטורפת..
  
  גם כשהכל נפלא
  לכאורה.
  
  אני מאושרת.
  
  הפרטים מסביב
  זה באמת לא ממש נורא.
  
  חוזרת הבייתה
  אחרי יום עבודה
  ארוחת ערב
  להציע מיטה..
  
  סוף היום.
  אני עייפה.
  
  "אימא!
  אני צמא!"
  (לפני רגע שתית..)
  "למזוג לך מים?
  להכין לך מיץ?"
  
  "אימא!
  פיפי!"
  "שנייה, תחזיק חזק
  אני מגיעה-
  שנייה."
  
  "אימא! תשחקי איתי!"
  "חכה רק רגע!"
  "אבל הבטחת!!"
  "תכף!"
  תכף...
  
  אני תכף בוכה.
  
  היה לי לא קל
  היום בעבודה...
  
  "עכשיו תורי בשירותים.
  חכו שניכם.
  חכו דקה!"
  
  נכנסת.
  
  סוגרת את הדלת.
  הריצפה קרה.
  אני בוכה.
  
  "אימא! בואי!
  הוא לוקח לי!!"
  
  שיעזבו אותי בשקט.
  לדקה.
  רק דקה...
  
  "אימא!!!"
  
  "שנייה!
  אני רק שוטפת ידיים.
  כבר מגיעה!
  שנייה."
  
  לוקחת נשימה עמוקה.
  
  נכנסת למקלחת.
  שוטפת פנים
  ויוצאת.
  
  ניגשת לארון
  שולפת חיוך
  וחבילת בלונים.
  
  מנפחת.
  הם שמחים.
  גם אני נהנית.
  כולנו נהנים.
  
  ואני באמת מאושרת...
  באמת.
  
  וכל המסביב
  זה לא ממש נורא.
  
  רק לפעמים
  
  חושבת-
  
  שמשהו מתפספס כאן
  במציאות של היום
  המטורפת..
  גם כשהכל נפלא.
  
  אולי זאת רק אני.
  
  רק.
  
  אז אולי זה באמת לא ממש נורא.
  
  
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  

  • לפני 14 שנים ו-7 חודשים WOW~ ~נשמה מצויירת~ (קוקי, לין, הדס)

    

    ~נשמה מצויירת~ (קוקי, לין, הדס)

    כאם לחמישה כל כך קל לי להזדהות..
    כמו שזה מספק, לעיתים זה מתיש..
    בסופו של יום שעוצמים עיניים, ומתבוננים לעומק, רואים שאלו,
    אלו רגעי האושר הקטנים שממלאים אותנו כל כך..
    וגורמים לנו להישאר בשפיות..
    
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 14 שנים ו-7 חודשים אני מורידה בפנייך את הכובע .. כ.

      אני כותבת על התמודדות עם שניים... ואת עושה ג'גלינג עם חמישה :)
      מעריצה אותך.
      
      תודה לך על ההזדהות..
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

  • לפני 14 שנים ו-7 חודשים שתים עשרה וחצי בלילה, הבנות ישנות, מייל אחרון של העבודה נשלח, ועכשיו הזמן לנקות קצת את הראש בסימניה. חיים משוגעים (תרתי משמע) :-] ניר

    

    ניר

    אם רק היו עוד כמה שעות ביממה...
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 14 שנים ו-7 חודשים וטוב לנו ככה, עמוסים - אחרת היה משעמם... :-) כ. (ל"ת)

      
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

  • לפני 14 שנים ו-7 חודשים תמציתי וממצה את קשיי החיים הצורך לתמרן בין פרנסה לבין משפחה panyola

    הצורך במציאת איזון ויכולת להשיגו.
    אני בדרך כלל לא מתחברת לשירים ולחרוזים אך לשיר זה שלך
    התחברתי ואהבתי.
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

  • לפני 14 שנים ו-7 חודשים את אמיצה מאוד להודות בזה. אנקה

    

    אנקה

    ועוד מרככת את זה בחרוזים.
    תחזיקי מעמד יקירה,
    הנחמה היא שבעוד כמה שנים מתישות
    הם גדלים ופיזית כבר לא צריכים
    לטפל בהם למרות שיש מחויבות אליהם
    לנצח.
    או כמו שסבתי היתה אומרת: הורות היא מאסר עולם ללא חנינה:)
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 14 שנים ו-7 חודשים תודה על האמפטיה :) אבל- כ.

      אני תמיד ארגיש שיכולתי לעשות יותר, (הן מהפן האמהי והן מהפן האישי)
      אם המציאות הייתה פחות תובענית.. ומכאן תחושת פספוס.
      
      נסיבות החיים שמסביב לילדים, שמביאות אותנו לעיתים לתשישות נפשית (גם אם רגעית) הן הכשל הלוגי שלי.
      איך אפשר להספיק לעשות הכל? אי אפשר... משהו חייב ליפול בין הכיסאות...
      
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

      • לפני 14 שנים ו-7 חודשים הן תמיד יש משהו יותר טוב והמחשבה המטרידה שאפשר לעשות יותר panyola

        אבל מה שאת מנסה לעשות לעצמך, כמעשה אטלס שהחזיק את כדור הארץ
        על כתפיו וזה בן אנוש לא יכול לעשות. אין לך שליטה על המציאות
        כי היא דבר נתון. החשוב הוא מה שאת עושה במציאות הקשה. והתמצית
        של הטוב שאת עושה, לפי מילות השיר שלך, מתחבאת לרגע מנגבת דמעה,
        יוצאת החוצה חיוך מאיר את פניך ומנעימה את זמנם של ילדיך קטנים.
        כי הרי מוקדם לשתף אותם בקשיים ובלבטים.
        

        ---

        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

        כותרת התגובה:
        תוכן התגובה:

        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        

        • לפני 14 שנים ו-7 חודשים פניולה, קראתי את תגובתך בתשומת לב והעלת כאן עניין שגרם לי להרהר... כ.

          חוששתני שכך בדיוק עלי ועל שכמותי לנהוג ואף זה מחובתנו-
          לנהוג כאטלס- והמשך תגובתך מחזק תובנה זו.
          
          מעשה אטלס והרקולס המיתולוגיים: אטלס אשר החזיק את כדור הארץ על כתפיו,
          התאווה מאוד להיפטר מהעול הכבד- והנה, הרקולס נזדמן לו והתאפשרה לו הפוגה לכמה רגעים.
          בסוף דבר הרקולס מתחמק מהמשימה באמצעות תירוץ ועול נשיאת העולם חוזר אל כתפי אטלס. לתמיד.
          וזו מילת המפתח: לתמיד.
          הרקולס המיתולוגי, בהתייחס לענייננו קיים גם בכל משפחה נורמטיבית (על אף שהמושג קצת הטשטש נכון להיום),
          כך שבמציאות הרקולס העסוק לא הולך לשום מקום לתמיד {למרות שלא חסרים תירוצים באמתחתו:)}
          
          והנתון המוחלט היחיד הוא שאסור להפיל את הכדור.
          
          אם כן, מה שאני דורשת מעצמי הוא לא בשמיים ורבות שכמותי מיישמות היטב:
          כוח סיבולת ואיפוק, עד שמזדמנת הפוגה.
          
          {עד שהרקולס שלי חוזר מהעבודה :)}
          
          תודה לך.. :)
          
          
          

          ---

          הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

          כותרת התגובה:
          תוכן התגובה:

          * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
          

          • לפני 14 שנים ו-7 חודשים נכון, ומשמעותו לדעת לחלוק את הנטל עם הרקולס panyola

            ואת לא לבד נושאת בנטל. אבל בכל זאת אני מזהה בך דרישה בשמים
            מעצם העובדה שבין דברייך מסתתר כאב והלקאה עצמית כלשהי על
            שנבצר ממך לשנות את אשר אינך יכולה.
            אבל מסכימה איתך אסור להפיל את הכדור עד ההפוגה.
            בניגוד לאטלס שהיתה לו רק הפוגה אחת קצרה,
            את יכולה לקחת הרבה הפוגות קצרות, למסור להרקולס את הכדור, למלא את המצברים,
            להתחזק ולקחת את הכדור חזרה.
            
            טובים השניים....
            
            

            ---

            הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

            כותרת התגובה:
            תוכן התגובה:

            * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
            

            • לפני 14 שנים ו-7 חודשים את צודקת בהחלט. :-) כ. (ל"ת)

              
              

              ---

              הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

              כותרת התגובה:
              תוכן התגובה:

              * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
              

      • לפני 14 שנים ו-7 חודשים משהו נופל בין הכסאות תמיד. אנקה

        

        אנקה

        אבל צריך ללמוד לחיות עם זה, אנחנו לא מושלמים.
        אנחנו זקוקים לעזרה.
        אני בטוחה שרוב האמהות עושות את המיטב והמירב,
        אבל הרצון הזה להיות טובה בכל התחומים
        זה מתיש נפשית.
        דרך אגב התמונה שלך יפהפיה. את מוכשרת גם ברישום:)
        
        

        ---

        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

        כותרת התגובה:
        תוכן התגובה:

        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        

        • לפני 14 שנים ו-7 חודשים תודה לך, על ההבנה והמחמאה :) כ. (ל"ת)

          
          

          ---

          הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

          כותרת התגובה:
          תוכן התגובה:

          * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
          

          • לפני 14 שנים ו-7 חודשים הכיף כולו שלי:) אנקה (ל"ת)

            

            אנקה

            
            

            ---

            הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

            כותרת התגובה:
            תוכן התגובה:

            * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
            

  • לפני 14 שנים ו-7 חודשים ילדים זה ברכה,ת מוטקה

    

    מוטקה

    תמיד,
    גם שאת בוכה
    וגם שאת שמחה
    
    לפעמים יוציאו ממך את המיץ
    יתישו ויטרטרו מפה לשם להריץ
    
    אבל,יש רגעים של אושר והנאה
    שהם יעניקו לך את כל אשר נתת,
    ואפילו יותר מכך פי מאה
    
    ישנן כאלה, ללדת כמהות
    יהפכו עולמות להפך לאמהות.
    
    בית בלי ילדים בית עצוב,בית קר
    שקט,של בית קברות,אכזרי ומנוכר,
    
    צהלת הילדים,חיים של אושר ושמחה
    כי ילדים זה ברכה.
    
    
    
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 14 שנים ו-7 חודשים אני מסכימה איתך בהחלט.. כ.

      במילותיך מוטקה, אינני מטילה ספק.
      כתבת נכון.
      זו אכן האמת.
      
      ואני מודה לאל מקרב לב
      על ילדים יקרים ובעל אוהב.
      
      במילותיך מוטקה, אינני מטילה ספק.
      כתבת נכון.
      זו אכן האמת.
      
      האושר, השימחה, המולת ילדים-
      תחושת מלאות נפלאה
      צבע ומשמעות לחיים.
      
      לא, מוטקה-
      לא ביקשתי את זאת לשנות.
      חלילה.
      אלא את המציאות מסביב
      שלפעמים קשה לי מאוד.
      
      והיא לא ניתנת לשינוי
      (לפחות לא כרגע...)
      כמו אצל רבות אחרות-
      יש אילוצים.
      צריכים להתקיים, לחיות.
      
      זה הדור שלנו מוטקה.
      מציאות גונבת זמן.
      
      זה הדור שלנו.
      ואני תוהה עד מתי?
      עד לאן?
      
      הדור שלנו
      של האימהות העובדות
      דור שלבטח יש בו עוד כמוני
      נשים מפספסות.
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

  • לפני 14 שנים ו-7 חודשים :) ...... תולעת

    

    תולעת

    אח, זה לא רק את, זה כמעט כולם..
    חוזרים הביתה עייפים, מותשים.. גם כשהכל וורוד ושיש לך אנשים מסביבך.
    בוכים לכמה שניות, לא בגללם, זה בגלל שאת רוצה...
    קצת..
    להשתחרר גם כהמציאות מטורפת........
    :)
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 14 שנים ו-7 חודשים כולנו צריכים לנשום מדי פעם :) כ.

      כן. לעתים הפוגה קצרה, אפילו קצרה מאוד, שלוש דמעות ונשימה...
      מטעינה אותנו בכוחות מחודשים. תודה :)
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

      • לפני 14 שנים ו-7 חודשים חח..:) אהבתי.. מטעינה אותנו בכוחות.. זה מזכיר לי כמו מטען של פלא רק שהוא לא בוכה. תולעת

        

        תולעת

        חחחח.......:) קיצר צריך לקחת את החיים בקלות.
        

        ---

        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

        כותרת התגובה:
        תוכן התגובה:

        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        

  • לפני 14 שנים ו-7 חודשים ככה אמורים לעשות! סטילבל

    

    סטילבל

    השמחה המזויפת יכולה לנצח את העצב האמיתי!
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 14 שנים ו-7 חודשים אולי לא כדאי.. לאורך זמן.. כ.

      זה קו דק. שמחה מזוייפת לאורך זמן עשויה להוביל למרירות.
      תלוי בנסיבות...
      דיסק ילדים משעשע, שיר ילדים ביוטיוב או המשחק עם הבלונים, לצורך העניין, מביאים אותי
      למצב של שמחה אמיתית ותחושת הסיפוק ששואבים מכך הילדים מביאה אותי למצב של אושר אמיתי -
      ולא שליפת החיוך עצמה מתוך הארון.
      שליפת החיוך היא רק תחנת ביניים.
      שמחה מזוייפת מוטב שתהיה רק תחנת ביניים בדרך לדבר שמשמח אותנו באמת...
      :)
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

      • לפני 14 שנים ו-7 חודשים כמובן! סטילבל (ל"ת)

        

        סטילבל

        
        

        ---

        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

        כותרת התגובה:
        תוכן התגובה:

        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        

  • לפני 14 שנים ו-7 חודשים זה יפה :) ליילק

    

    ליילק

    מאוד .
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 14 שנים ו-7 חודשים תודה :) כ. (ל"ת)

      
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

  • לפני 14 שנים ו-7 חודשים משהו מתפספס monica

    השיר ממש משקף את תחושת התסכול והפספוס בצורה מדהימה. הוא משדר את הלחץ שבו נמצאים ההורים היום יותר מבתקופות אחרות. חיים בתחושת לחץ מתמיד שלפעמים מפספסים את ההנאה שבגידול הילדים. כתבת וביטאת את התחושות בצורה אותנטית.
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 14 שנים ו-7 חודשים תודה :) כ.

      ציינת נכון. ההנאה השלמה מגידול הילדים נפגעת. אבל לא רק.
      גם משהו ממני, מהמהות שלי, מתפספס.
      התחושה שאין לי זמן לכלום- יש כל כך הרבה דברים לעשות ולהספיק
      עד שלא נשאר לי זמן לעצמי.
      תמיד יש איזו משימה ברקע שמחכה לי ומפרה את השלווה.
      אפילו עכשיו. :)
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.