מבטה מצטלל בתוך עיניו איך הסיגריה המוחזקת לה ביד מעיפה עשן המערפל את הסביבה.
הוא יכל לראות דרך עיניה הבוהקות שהיא רוצה אותו,חושקת עצם המחשבה של האיפוק העוצמתי הזה
גורמת לו לאבד את עשתונותיו.
"אני עובדת במשרד פרסום" ענתה לו לאחר התמהמהות ממושכת.
ללא ספק ידע שהיא מרוויחה ביושר,ושכסף זו לא הבעיה שלה.
שפתייה העבות,עיניה החומות והקטנות שנראות כה בודדות,גופה היה לא מספיק דקיק אך גם לא מלאה.היא הייתה במידה המושלמת.בחן את גופה כראוי.
"כל הכבוד.אני סופר" היא הביטה בו במבט חולני,רצתה לראות אם הוא אכן איננו משקר.
"הוצאת ספר לאור?" שאלה
"כן" הוא ענה תוך כדי כחכוח.
"אומרים שהשראה של הגברים בספרים הן הנשים,אתן אלה שגורמות לנו לרצות לכתוב ולהמשיך לעסוק" שמע את עצמו מלמל ולגם מין המשקה האלכוהולי שלו.
יושבים בבר תחת קורת גג,וסביבם ברמן משוגע אשר מפזר לעבר האורחים כוסות ללא הרף.
"מממממ" זמזמה
קירבה את פניה לפניו,ונשקה לו.לאחר כמה שניות פניה התנתקו ממנו
"אמרת לעסוק?במה בדיוק?" לא הבינה את המשפט הנאמר.
"לעסוק בכללי גם בכתיבה ובנשים לצאת אם את מבינה" הוא קרץ לה.
ליבה לא צנח,היא לא התרגשה כבר משום קריצה או נשיקה,הפרפרים בבטנה מזמן כבר נעלמו היא חשה שמעולם לא תוכל לאהוב שוב.
"אתם חושבים שאנחנו הבובות שלכן,העיניים רואות הכל" רקעה ברגליה,ועפה מין הבר.
בפעם הראשונה בחייו שאישה הולכת ממנו,דבר זה מעולם לא קרה לו.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
