אוהבת את קו המחשבה שלך.
למדתי בדרך הקשה שלדוש בדברים זה לא דבר חיובי.
אבל במקרה הנ"ל, אני פשוט מחפשת למצוא עוד דברים בעצמי. הפשפוש, ההתעסקות בזה, הרצון לשמוע דעות של אחרים נובע בעיקר מהצורך ללמוד עוד על עצמי.
בשנה האחרונה גיליתי על עצמי דברים שונים, דברים שלא ידעתי שקיימים בי. הגעתי לשפל שלא ידעתי שהוא קיים בי. והכל נבע מתוכי. כמובן שזה בא על ידי "כלי עזר" בצורת "הוא". אותו "הוא" שזה נגמר רע איתו. אבל על דברים אלו כבר כתבתי פוסטים אחרים.
הנקודה היא,
שבשורה התחתונה, קיימת בי הידיעה שזה לא הדדי. שאין שם את הרגש המעבר הזה שאני מרגישה, אותו רגש שהופך "חברות" ל"זוגיות". וזה לכשעצמו לא מפחיד אותי.
לא מפחידה אותי הדחייה. - זה משהו חדש שנוצר בי.
מתודעה זו, אני נוברת. מתעמקת ומתלבטת מה לעשות.
אולי כי קיים בי רצון ואומץ להגיד את מה שאני מרגישה בקול רם למישהו שסביר להניח ידחה אותי.
אולי כי נמאס לי להסתתר, נמאס לי ממסכות.
אולי כל ההתעסקות הזו קשורה יותר בי מאשר בו.
אולי מצאתי בעצמי את האומץ המופרך הזה, פשוט להיות "אני", עד הסוף. אותו "אני" שפעמים רבות בעבר ברחתי ממנו.
מקווה שאני ברורה.. אני אחרי אלכוהול :)
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
