כתבתי את הסיפור הזה בהשראה מספרי פרסי ג'קסון,ובכלל מהמיתולוגיה,מקווה שתאהבו...אם כן,אני אמשיך אותו...
* * * * * *
בשעה שלוש לפנות בוקר,ניקי כבר הייתה בדרכה אל היער שליד ביתה.
בערב שלפני כן, היא כבר ארזה את התיק שלה,שכלל אוכל,מים,בגדים להחלפה,מברשת שיער ומברשת שיניים,ספר וכמובן החרב שלה והקשת שלה,עם אשפת חיצים מלאה.
היא הרגישה שהיא לא מסוגלת יותר.פשוט לא מסוגלת.
בכל פעם שקרה משהו מסוכן,אתם יודעים,עם מפלצות וכאלה,אמה ואביה החורג כעסו עליה כל כך.
ניקי תמיד הרגישה שונה,אבל אף פעם לא ידעה מה בידיוק לא בסדר איתה.
בשעה חמש לפנות בוקר, היא כבר נמצאה עמוק בתוך היער,בתוך המחבוא שלה,שבנתה כבר לפני שנים.
פיתאום היא שמעה רעש,ואז הכל נהיה חשוך....
והיא איבדה את הכרתה.
* * * * * *
בשעה שלוש לפנות בוקר,ניקי כבר הייתה בדרכה אל היער שליד ביתה.
בערב שלפני כן, היא כבר ארזה את התיק שלה,שכלל אוכל,מים,בגדים להחלפה,מברשת שיער ומברשת שיניים,ספר וכמובן החרב שלה והקשת שלה,עם אשפת חיצים מלאה.
היא הרגישה שהיא לא מסוגלת יותר.פשוט לא מסוגלת.
בכל פעם שקרה משהו מסוכן,אתם יודעים,עם מפלצות וכאלה,אמה ואביה החורג כעסו עליה כל כך.
ניקי תמיד הרגישה שונה,אבל אף פעם לא ידעה מה בידיוק לא בסדר איתה.
בשעה חמש לפנות בוקר, היא כבר נמצאה עמוק בתוך היער,בתוך המחבוא שלה,שבנתה כבר לפני שנים.
פיתאום היא שמעה רעש,ואז הכל נהיה חשוך....
והיא איבדה את הכרתה.