אני אתחיל ואומר שאני בדרך כלל כותבת רק כשרע לי, זו פשוט הדרך שלי לפרוק.
בפעמים היחידות שאני כותבת כשטוב לי, זה תמיד מרגיש לי ילדותי. אבל הפעם הרגש חזק ממני ורציתי לשתף:
אני שוכבת על המיטה שלך
מתבוננת בך יושב מול המחשב,
שר לעצמך שירים שרק אתה אוהב.
וכמעט ולא שמתי לב
לאושר שהתגנב
והציף אותי.
אתה שולח לי הודעה ומספר
על הופעה שהלכת עם חבר
וכמה היה לך חסר
הראש שלי על הכתף שלך
כשאתה מלא בשימחה.
רצית שארגיש אותך.
והחיוך שלי נולד מבפנים
ומכה שורשים.
אתה שר לי בשפה אחרת
שיר ילדים מטופש
וכל מה שמוכר לי בך
הופך פתאום חדש
וימים שלמים אני מסתובבת,
מחייכת לעצמי ברבים
ומזמזמת איזה שיר ילדים
בשפה של אחרים
שלך.
ובין ליטוף בשיער וחיבוק מתוק,
ימים של ביחד ולילות של צחוק
לאט לאט, ובבת אחת
שני עולמות מתמזגים
ואני אוספת לי את כל אותם הרגעים
של אושר.
בפעמים היחידות שאני כותבת כשטוב לי, זה תמיד מרגיש לי ילדותי. אבל הפעם הרגש חזק ממני ורציתי לשתף:
אני שוכבת על המיטה שלך
מתבוננת בך יושב מול המחשב,
שר לעצמך שירים שרק אתה אוהב.
וכמעט ולא שמתי לב
לאושר שהתגנב
והציף אותי.
אתה שולח לי הודעה ומספר
על הופעה שהלכת עם חבר
וכמה היה לך חסר
הראש שלי על הכתף שלך
כשאתה מלא בשימחה.
רצית שארגיש אותך.
והחיוך שלי נולד מבפנים
ומכה שורשים.
אתה שר לי בשפה אחרת
שיר ילדים מטופש
וכל מה שמוכר לי בך
הופך פתאום חדש
וימים שלמים אני מסתובבת,
מחייכת לעצמי ברבים
ומזמזמת איזה שיר ילדים
בשפה של אחרים
שלך.
ובין ליטוף בשיער וחיבוק מתוק,
ימים של ביחד ולילות של צחוק
לאט לאט, ובבת אחת
שני עולמות מתמזגים
ואני אוספת לי את כל אותם הרגעים
של אושר.