לפרש אותי כפי שהייתי מעוניין, או באופן זהיר. ציינתי שחוק ארכימדס לא היה ניסיוני, והמשכתי בשיחה על המדע ביוון. אני לא מעוניין בהתנצחות, אתה צודק לגבי גלילאו.
הקשר בין הקונספט לסמל, נקבע שרירותית.
אולי ל"מדע" כסמל כל אחד יכול לפרש כעוות נפשו, אך כקונספט לא.
ואני לא מעוניין כרגע להיכנס לפילוסופיה של הלשון.
על סמך מה אתה משער שזה המצב בפילוסופיה של המדע היום?
בסקר הכי גדול שאי פעם נערך בקהילה הפילוסופית ("פילוסופיים מקצועיים"), רובם היו אתיאסטים, נטורליסטים וריאליסטים (בנוגע למדע).
אנשי הנאורות לא ניסו שהטבע יוכיח את האמת, הם ניסו להפוך את ההיגיון ורציונליות לעל-אנושיים, זו אחת הבעיות היחידות שיש לי איתם. יש דיבור על עיגון חוקי ההיגיון בביולוגיה, הזכרתי כבר שאני אופטימי (כמה פעמים אמרו שהמדע לא יגיע לזה ולא יגלה לנו את זה? בדרך שבועיים לפני התפרסם מאמר שבדיוק עושה את זה ;) ).
לגבי המושג "אמת", כפי שהזכרתי קודם, אני פשוט לא חקרתי מספיק ולא אוכל להרחיב (בגלל שלא הופרכת, אתה צודק?).
הסכמה אנושית לגבי האמת, היא עובדה טריוייאלית, יש לי ניסיון קצר עם סטודנטים מסיוציולוגיה, ולא הם לא יודעים לטעון כמו פילוסוף.
אבל אני יודע שהקהילה הנטורליסטית פורחת, על אף הבעיות ובהתמודדות איתן.
בקהילה הפילוסופית (שלא כמו מדעי הרוח) פיראבנד נחשב לבדיחה, ובפעם האחרונה ששמעתי את רורטי הוא טען שכל העולם -צריך- להפוך לארה"ב וארה"ב לנורבגיה אחרי שטען שאין דבר כזה 'נכון'. רורטי הוא ספקן אוטופיסט (דמוקרטיה ליברלית) שהפסיק לשאול.
בין הספקן (אי אפשר לדעת כלום, הפסקתי לשאול) לדוגמטיסט (אלוהים אחד) שהם שתי צדדים שונים של אותו מטבע, יש את זה ששואל שאלות, שממשיך לחקור ולהתדיין.
