26/8/10 מאת:ארי שמלה
התכונה הסופר אנושית
מיום שנולדתם הופעתי בחייכם. בעצם לפני שנולדתם, עוד כששאבתם חמצן מבטן אימכם. שאבתם אותי דרך צינורותיה, אני הוא הזרע של צרותיה.
אני תמיד מזדחל לאט וכובש את פסגת מחשבתכם. אתם עומדים בפני מבחן האל ואני שומט את הקרקע תחת רגליכם. אני שם להכשיל ולפגום בטיב יכולותיכם. אני המחיה או הממית את נפשכם.
כשאתם ניצבים בפני משימה חשובה, בעורקיכם הצרים מתפתחת הליבה. מי הוא זה הבא להכשילנו אתם שואלים, אך אתם את התשובה היטב יודעים. אתם מכירים אותי ואני אתכם, הלא נוצרתי מתוך נשמתכם. לי ברור ולכם דואב שאני הוא המציץ ברחשי ליבכם.
אני הוא השטן המחייך באפילה, אני הוא הערפד המוצץ דמכם בחשיכה. אני הוא הקוף המגחך דרך הכלוב, אני הוא בעל זבוב. אני הוא המתסיס את דמכם, אני הוא הג'וקר של רגשותיכם.
בלעדיי חייכם לא היו שווים כקליפת השום, בלעדיי הייתם לוודאי חור עמום. אתם צריכים אותי יותר מאוויר לנשימה, אתם זקוקים לי אף יותר ממים לרוויה.
אין מאורע חשוב בחייכם שאליו לא הוזמנתי, תמיד אני שם הורס לכם ת'שאנטי. יושב על רקתכם הצלולה בנעליי פונפון וכובע ליצנים בצבע הדרקון.
אני מביט לכם בלבן של העין ואתם משתתקים. אני קופץ לתודעתכם ואתם סיגריה מציתים. שואפים קצת עשן ונושפים ואז לפתע פלאי הפסיכולוגיה מתגלים.
רק בגללי אתם לוקחים חופש. אני הוא שיצר לכם שבת לנופש. אני האצבע המרקדת של גלגל המזלות. אני אחרון המחלות. אני הגידול שיושב לכם בלב, אני הוא הנושך כזאב. אני ידידו הטוב של הדוקטור/הפסיכולוג/הפסיכיאטר, אני אלוף יותר מכל האקר.
אני סובל מנוכחותכם העלובה, מזיעתכם הקרה, מחוסר המעוף וכפיפות עמוד השדרה. אתם הזבל הקיומי, השמן האלמותי, הרפש הצואתי, כן אתם השטן שלי.
הנוף של חיי מורכב מאישיותכם הנלוזה, משבירת רגעי השלווה. קצה נפשי מאפסותכם הקרירה, קצתי מהשגרה המרירה.
אני עתיק כימי בראשית. אני התכונה הסופר אנושית. אני נוצרתי בכדי אתכם לשפר, אני אהיה שם בכדי לספר. אני רב כוח, משתלט על כל מוח.
אומר לכם בשיא המחץ, הלא לי אתם קוראים.........לחץ.
התכונה הסופר אנושית
מיום שנולדתם הופעתי בחייכם. בעצם לפני שנולדתם, עוד כששאבתם חמצן מבטן אימכם. שאבתם אותי דרך צינורותיה, אני הוא הזרע של צרותיה.
אני תמיד מזדחל לאט וכובש את פסגת מחשבתכם. אתם עומדים בפני מבחן האל ואני שומט את הקרקע תחת רגליכם. אני שם להכשיל ולפגום בטיב יכולותיכם. אני המחיה או הממית את נפשכם.
כשאתם ניצבים בפני משימה חשובה, בעורקיכם הצרים מתפתחת הליבה. מי הוא זה הבא להכשילנו אתם שואלים, אך אתם את התשובה היטב יודעים. אתם מכירים אותי ואני אתכם, הלא נוצרתי מתוך נשמתכם. לי ברור ולכם דואב שאני הוא המציץ ברחשי ליבכם.
אני הוא השטן המחייך באפילה, אני הוא הערפד המוצץ דמכם בחשיכה. אני הוא הקוף המגחך דרך הכלוב, אני הוא בעל זבוב. אני הוא המתסיס את דמכם, אני הוא הג'וקר של רגשותיכם.
בלעדיי חייכם לא היו שווים כקליפת השום, בלעדיי הייתם לוודאי חור עמום. אתם צריכים אותי יותר מאוויר לנשימה, אתם זקוקים לי אף יותר ממים לרוויה.
אין מאורע חשוב בחייכם שאליו לא הוזמנתי, תמיד אני שם הורס לכם ת'שאנטי. יושב על רקתכם הצלולה בנעליי פונפון וכובע ליצנים בצבע הדרקון.
אני מביט לכם בלבן של העין ואתם משתתקים. אני קופץ לתודעתכם ואתם סיגריה מציתים. שואפים קצת עשן ונושפים ואז לפתע פלאי הפסיכולוגיה מתגלים.
רק בגללי אתם לוקחים חופש. אני הוא שיצר לכם שבת לנופש. אני האצבע המרקדת של גלגל המזלות. אני אחרון המחלות. אני הגידול שיושב לכם בלב, אני הוא הנושך כזאב. אני ידידו הטוב של הדוקטור/הפסיכולוג/הפסיכיאטר, אני אלוף יותר מכל האקר.
אני סובל מנוכחותכם העלובה, מזיעתכם הקרה, מחוסר המעוף וכפיפות עמוד השדרה. אתם הזבל הקיומי, השמן האלמותי, הרפש הצואתי, כן אתם השטן שלי.
הנוף של חיי מורכב מאישיותכם הנלוזה, משבירת רגעי השלווה. קצה נפשי מאפסותכם הקרירה, קצתי מהשגרה המרירה.
אני עתיק כימי בראשית. אני התכונה הסופר אנושית. אני נוצרתי בכדי אתכם לשפר, אני אהיה שם בכדי לספר. אני רב כוח, משתלט על כל מוח.
אומר לכם בשיא המחץ, הלא לי אתם קוראים.........לחץ.