יפתי הנוגה / אלי אביר
הֲשָּלוֹם לָךְ יָפָתִי הַנּוּגָה
הַאָבוֹא בֵּין כְּתָלַיִךְ אֲפִלּוּ לְדַקָּה
וּצְנוּמָה כָּמוֹךָ יֵשׁ צרֶֹךְ
לְנַתֵּץ חוֹמָה בְּצוּרָה,
לַהֲפֹךְ עִירֵךְ לְעִיר פְּרָזוֹת הֲרֵי
דֵּי הִפְרַזְנוּ בַּחֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל פָּרִיז,
גַּם בְּעִיר אַחֶרֶת
יֵשׁ קֶסֶם יֵשׁ אוֹרוֹת,
יֵשׁ אֱמֶת פְּשׁוּטָה
שֶׁמְּנַסָּה חֲגִיגִית לִהְיוֹת.
הִנֵּה מֻתָּר גַּם לָךְ לִפְעָמִים לִהְיוֹת מְשֻׁחְרֶרֶת
לִכְאוֹרָה, אֲפִלּוּ בִּמְשׂוּרָה, אֲפִלּוּ
שֶׁצַּיָּדֵי הָרוּחַ אוֹרְבִים בְּכָל פִּנָּה,
אַתְּ יְכוֹלָה לְשַׁיֵּט בִּמְנוּחָה,
כָּךְ סְתָם בְּרִפְיוֹן, לְלֹא שׁוּם הִגָּיוֹן,
בְּלִי חִפָּזוֹן, כְּמוֹ אֵיזֶה חֲרוּזוֹן
אוֹ סְתָם בַּרְוָזוֹן,
תּוּכְלִי לִהְיוֹת לְטֶרֶף קַל,
לְשׁוֹמְרֵי הַמִּשְׁקָל,
לְהַקְרִיב עַצְמֵךְ
עַל מִזְבַּח הָרוּחַ,
וְאַחַר כָּךְ לְהַפְלִיג
בְּמִפְרָשׂ מָתוּחַ.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה