1. קיכלי שמיימית

קיכלי שחורת כנף טופפה בין חיים
למוות על קצה ענף רעוע
התייתמה מאב ומחסדיו של אלוהים
עוד כששאפה לראשונה נשימות חנוקות
של עולם חדש ומסוכן.
בליבה פועם בעצמה חציו של לב אשר בימי קדם התנפץ
לרסיסים כנועים של קרח, הלמות חלושות.
הפוחזים יביטו בשיממון,הלא היא ככולן אולי פחות
ונועזי הלב ייכספו בערגה כנה,אכן ציפור פרא נדירה שמאסה בכלוב חייה
באבני הלשם שבעיניה המגוללות בשקט צנוע את מסעה
הצלקות המוטמנות היטב,הרחק מלשונות הרשע
זועקות למקלט ומדממות לסירוגין מתמיד
ספקות,זרות ואכזבה..
אל תולכו שולל אחר מבטה התם והנוגה,
נשמתה רדופה בידי שדים על זמניים הממאנים להרפות
ונידונה היא למעוף של בדידות.

וכך,היא ממשיכה לפסוע במשעולי הזמן,
במקצת בת תמותה ובמקצת שמיימית...

נכתב לפני 14 שנים ו-4 חודשים

2. בראשית הקסם והרוח..

'ב-ראשית הקסם והרוח'


ישנו מקום,
פיסה של יופי בין הכאוס,
אשר מוטמנת פלא,
הרחק מטופריי עיניים תועות;
ונפקדים בשעריו הראויים,
אשר ליבם טוהר וידיהן תום.
והם פוסעים בקרבה,
בשבילי חסד אבותיהם
אל נבכי הנחלה המיוחלת,
אשר לכל איש מלבדם
סתומה ההבנה מה בחובה טומנת.
ויש תקווה ויש מרפא,
חומקות המילים בין חריצי כותליה,
אשר מתחברות חרש אל ניגון
שירה מאוחדת וענוגה,
בתווי רגש המוכרים רק להם-
לראשית עדיני הנפש ואדומת העיניים ימינו,
אשר עמלו
מעדו
וכיספו
משחר היווצרותם מן האין,
לזריחתו של היום
מבעד למשקף הידיעה,
אשר כעת
כ"כ זכה וצלולה.

נכתב לפני 14 שנים ו-11 חודשים

3. על כוכבים ומנגינה..

(נשימה עמוקה..קופצת למים.)


-מלאכי האהבה-

הכוכבים מתבוננים במבט עצל,
כמי שכבר היו עדים לכל-
אהבות נכזבות,חיבוקים
ודמעות.
והנה שוב,הם ממלמלים
עוד סיפור של אכזבה.
הוא, שוזר בסתר מנגינות עבורה,
והיא,עדיין לאחר מחכה.
הוא חולם, כָּמֵהַּ לעשותה מאושרת,
והיא,איננה מבחינה.
ליל ירח,הכוכבים מבכים,
על עוד לב שניתץ לרסיסים.
אך,הם גומלים בליבם אחרת,
עוטים ארשה מנצנצת
ומגיחים ממושבם,ממחבואם
לתקן את אשר נעשה.
הלא הם,
מלאכי האהבה.
הם מזרזפים לאיטם רמזים וסימנים,
אי שם מהמרומים.
משתוקקים לחבר את אותן נשמות אבודות,
ביחד,לנצח עולמים.
ואז,בליל אפוף כוכבים,
היא מבחינה באחד,חוצה את השחקים.
היא משגרת את תפילת ליבה אל חיקם;
והם בחיוך תם וטהור, כמי שלא ידע רוע מימיו,
כזוהר ליבם,
מוליכים אותה,
תו אחר תו,
אל מחוז חפצה-
אל זרועותיו.

נכתב לפני 15 שנים