מספר: אי שם במחוזות לבנט, בעת העתיקה, ממלכה אחת נתנה את הטון.
מהודו ועד כוש, פחדו כל ברנש וגברת מן המלך אחשוורוש.
אחשוורוש היה שמן בגופו, לא ידע שובע ומלך ביד רמה על כל הסובבים אותו.
יום אחד ערך המלך משתה ענק בהשתתפות מיטב אנשי העיר שושן
אוכל ושתייה לרוב, נשים יפות ומוזיקה ערבה.
לפתע שם לב אחשוורוש כי אישתו הנאה ושתי אינה בין החוגגים, שלח את משרתיו להביאה מן החדר.
אחשוורוש: היכן ושתי? כבר הגיעו כולם, מדוע נותר מושבה מיותם?
סריס: היא בחדרה מלכי, לא תראה פרצופה, טוענת כי מאסה בחיי המלוכה.
אחשוורוש: הביאו אותה מיד אל החצר, תדאגו שתלבש את שמלתה היפה ביותר!
סצינה 2
סריס: גברתי המלך דורש לראות פרצופך באופן בהול למדי. להרגיז אותו הרי לא כדאי. תרכסי השמלה, תסדרי שערך, אולי כך תצליחי להציל את עורך.
ושתי: תאמר למלך כי לא אהיה בין הנוכחים, מספיק בלעתי עלבונות ובדי צמר זולים, היכן המשי?
איפה הויסקוזה?
סריס: אמסור למלך כי סירבת, את צעקותיו תשמעי מיד.
סצינה 3
אחשוורוש: מדוע ושתי מאחרת ואינה מפציעה?
סריס: העלמה מוסרת כי אינה תגיע בכוונה תחילה.
המלך: אישה ארורה , אגרש אותה מהארמון כעונש, אין היא יודעת שמילה שלי היא קודש?
סצינה 4
המלך: הביאו לי את כל הנשים בממלכה, היום אמצא כלה שתחמם את מיטתי הרחבה.
מספר: מי תהיה מלכת שושן החדשה? בגדים וזהב ככל שתנוח הדעת, משרתים ומקלחות ללא חיוב.
סצינה 5
(המלך בוחן את הנשים ובוחר באסתר)
המלך: את הנערה הזו אשא לי לאישה, יופייה נשגב כפריחת הרימון, הכינו את הטבעות ואנשי הקדושה, הקיץ תיערך חתונה בארמון.
מספר: ולאסתר המלכה אב מאמץ היה, מרדכי היהודי הנודע, ישב כהרגלו מרדכי בשער העיר,
האזין לשיחות של עוברים ושבים. שמע מרדכי שיחה בין שני סריסים, את המלך זממו להרוג
במגוון תכסיסים. אל המלך צעד, ובפיו הבשורה, אל הכיסא רכן ללא שהות יתרה.
מרדכי: מלכי היקר עלי להזהירך, קיימים בוגדים בחצר המלוכה, את הכתר רוצים נפרד מראשך
זוג סריסים, בשר מבשרך.
המלך: בוגדים ארורים בהם אטפל, ובאשר לך אני מתפעל, עזרת רבות זאת לא אשכח, בגדים תכולים וזהב אני דורש שתיקח.
מספר: ובארמון השמחה משתוללת, ליצני החדר מסדרים שיערם, ההכנות לחתונה כבר החלו אך לא הכל ורוד ומושלם.
המן הרשע בכיר השרים, נודע בשנאתו הרבה לזרים, אל המלך הגיע ובפיו הידיעה, אסתר המלכה היא לגמרי יהודייה.
המן: מלכי האהוב ישנה בעיה, כיצד יתכן כי יהודים מולכים בכיפה? את העץ הגבוה ביותר בוא נסב לעמוד תלייה אכזרי וכואב.
המלך: יש צדק בדבריך ידידי המן, יהודים הם מטרד, מקומם לא כאן!
האימפריה הפרסית גאה ובועטת, הירגע המן, חזור נא לשבת.
המן: כן מלכי היקר רק הצעתי עזרה, נשוב לימים היפים במהרה, כבר כרכתי החבל על העץ העצום, שלחתי שליחים שיוציאו פרסום, הכל מוכן ועומד מחכה לפקודה, שילמנו לתליין על יום עבודה.
מספר: שמע מרדכי על תוכניתו של המן, את בגדיו השליך וגידל הזקן, לשק אבל נכנס, לא אכל לא שתה, לא הבין מדוע הוא נידון לשחיטה.
הערב ירד כולם במיטה רק המלך עוד ער, הוא יצא משליטה, את עיניו לא עוצם ונדמה כי מוטרד, מה יחליט בעניינו של היהודי הנחמד?
המלך: הביאו את ספר דברי הימים, ברצוני לבדוק את אירועי החודשים האחרונים.
מספר: הבין המלך כי מרדכי לו עזר, המידע שנתן את הרצח עצר.
לפתע הבריק במוחו רעיון להפוך את מרדכי ליקיר הארמון.
המלך: הביאו את המן ללכשתי במהירות הבזק, את עצתו אצטרך להסדרת הברדק.
המן: מלכי האהוב, האם יש פתרון? החבל מתוח, התליין בהיכון!
מלך: תאמר לי המן מה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו?
מספר: חשב לו המן כי בו מדובר, בדימיונו כבר ראה פאר והדר.
המן: מלכי האהוב- התשובה היא קלה- בגדים יפים, סוס ועגלה, ברחובות שושן ובכל העיר,יונף על כפיים בקול אדיר,כך יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו.
המלך: ריתמו את הסוסים במהרה,את הבגדים יש לתפור,מחר מרדכי יוצג כגיבור.
מספר:
ומה באשר להמן ומשפחתו?זאת רק התליין ידע
ומרדכי יצא מלפני המלך,בלבוש מלכות ועטרת זהב,ומרדכי יצא מלפני המלך והעיר שושן צהלה ושמחה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה