פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
	
				» נצפה 1432 פעמים מאז תחילת הספירה.
					
						
						- 
	לפני 15 שנים ו-3 חודשים שלום,זה הסיפור הראשון שלי.מקווה שתאהבו :) מלכת הספריםסיפורה של יעל ליכטנשטיין-סיפור שכתבתי בהשראת הספר 'חברות' של אסתר שטרייט-וורצל(לא סיפור אמיתי)
 
 יעל קומי,אמרה אמא.התעוררתי עם חיוך גדול על הפנים,הייתי ממש שמחה לא אצטרך ללכת לבית הספר הישן שלי.חטפתי שם השפלות בלי סוף ושלא אתחיל לדבר על מה שקרה בכיתה ו'(למה אני תמיד חייבת להיכנס לעבר?),היום אני מתחילה התחלה חדשה בכיתה ז'.בבית ספר חדש שאף ילד מהכיתה שלי לא הלך עליו,אני מקווה שיהיה לי טוב שם.
 שלום,שמי יעל ליכטנשטיין והייתי רוצה לספר לכם את סיפורי,כדי שהילדים יידעו מה עבר עליי בשנותיי בבית הספר היסודי(בעיקר בכיתה ו')שנים שהיו אמורות להיות שנים מאושרות ונטולות כל עצב היו שנים רעות ואומללות.
 --
 פרק א'-יום מהסיוטים
 כל הבלגן התחיל בשיעור מתמטיקה,הייתה מהומה רצינית בשיעור(כמו תמיד),אפילו המורה למתמטיקה הידוע בקשיחותו לא הצליח להשתלט עלינו,לכן הוא הלך כדי לקרוא למנהלת שלנו(שאותה אני דווקא אהבתי ועדיין אוהבת)בטענה שהכיתה שלנו פראית ושאי אפשר להשתלט עלינו.
 כשהמורה למתמטיקה נעלם מן העין,התחילו קטטות רציניות בכיתתנו,בהתחלה היו אלה רק המופרעים של הכיתה(ניב,סתיו ומתן)אבל אחר-כך הצטרפו גם בנים אחרים לקטטה.
 פתאום בלי כל הכנה,סתיו(הידוע בכינוי 'סתיו לא עשיתי כלום')משך בכיסאה של מירית(שהיא גם לא מקובלת,והכיתה שמעה שיש לה דיסלקציה)מירית נפלה על הרצפה בחבטה גדולה(כצפוי כל הכיתה צחקה בלעג),מירית נעמדה על רגליה ואמרה לסתיו:''אני אגיד למורה שמשכת לי את הכיסא והפלת אותי לרצפה".סתיו אמר:"אם תעשי את זה מירית אהרוס לך את הפרויקט,ואקרע לך את כל ספרי הלימוד.
 באותו רגע נכנס המורה למתמטיקה עם המנהלת ציפורה.
 המנהלת ציפורה אמרה:''אני מאוד מאוכזבת מכם ו'1,אתם אמורים לשמש דוגמה לתלמידים הצעירים מכם.במקום זאת אתם מתנהגים לא יפה ובחוצפה,ובנוסף גורמים לתלמידים מכיתות אחרות להתנהג באלימות ובפרעות(למה תמיד מאשימים את הכיתה שלנו כל הזמן,הכיתה שלנו מתנהגת ממש יפה.זה לא אשמתנו שתלמידים מכיתות אחרות מתנהגים בצורה בוטה וגסה).
 ''המנהלת''.....קטעה מירית את דברי ציפורה המנהלת
 ''רגע מירית אני באמצע משפט''.
 ''המנהלת זה משהו חשוב'' אמרה מירית
 ''מה העניין מירית?''
 ''סתיו משך לי את הכיסא והפיל אותי לרצפה אז אמרתי לו שאספר את זה למורה למתמטיקה,והוא איים עלי שיהרוס לי את הפרויקט ושיקרע לי את כל ספרי הלימוד אם אספר.'' אמרה מירית
 ''זה נכון סתיו?'' שאלה המנהלת
 ''המנהלת היא סתם מעלילה עליי שקרים,אני בכלל ישבתי בכיסא שלי כל הזמן'' אמר סתיו
 ''נכון!'' הסכים איתו ניב(שהיה גם חברו הטוב ביותר של סתיו)
 ''מירית הזאת סתם טיפשה,היא לא מבינה שום דבר מהחיים שלה'' אמר מתן(שהיה גם חבר טוב של סתיו וניב)
 ''המנהלת למה את תמיד לטובת מירית המכוערת?!'' אמר חיים(שהיה הליצן של הכיתה,וגם חבר טוב של סתיו)
 ''מספיק!! אני לא מוכנה לשמוע יותר'' אמרה המנהלת
 ''ובכן,תלמידים האם סתיו אכן עשה את המעשים המיוחסים לו?'' שאלה המנהלת(אין תגובה)
 ''כן המנהלת,סתיו אכן עשה את הדברים האלו,אני הייתי עדה לכול'' אמרתי אני(בהתקף של אומץ)
 ''תודה שענית יעל,שימשת דוגמה לכל התלמידים בכיתה.אני מאוד מאוכזבת מכם שלא היה לכם די אומץ לקום ולהגיד את האמת.'' אומרת המנהלת(שימשה דוגמה למלשינים שבינינו,אומר סתיו לניב)
 ''ועכשיו סתיו,רד איתי למזכירות מייד!'' אמרה המנהלת
 ''חכי..חכי יעל,מה שאני עומד לעשות לך'' אומר סתיו כשהוא הלך(בהתקף זעם)
 ''סתיו מספיק,אני מתקשרת להוריך'' אמרה המנהלת
 מאותו יום גורלי התחילו כל הצרות שלי.
 
 הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה- 
	לפני 15 שנים ו-3 חודשים ההמשך לסיפור,חלק ב' מלכת הספריםפרק ב'-פחד
 כשהלכתי הביתה מבית-הספר חשבתי על מילותיו של סתיו''חכי..חכי יעל,מה שאני עומד לעשות לך'',נכון שאולי המילים האלו לא אומרות כלום(כשהרגיזו אותו הוא תמיד איים ''חכה להפסקה דני'' ועוד.. ולא קרה לילדים האלו כלום)מצד שני סתיו אוהב להציק לילדים כמוני(לא מקובלים,חנונים ועוד...).
 אמרתי לעצמי:''יעל תתעשתי,סתיו לא הולך לעשות לך כלום.וגם אם כן תמיד תוכלי להתלונן עליו אצל המנהלת או אצל אמך''
 פתאום ראיתי את סתיו,ניב,מתן,חיים,ירון,שי,יוסף,עדנה,ירדן,נעמה,יובל,לירית,שלי ושמחה(הילדים המקובלים של הכיתה)התחבאתי מהר כדי שלא יראו אותי(בעיקר פחדתי מסתיו).שמעתי את סתיו אומר:''כמה שאני שונא את מירית ואת יעל,המלשניות של הכיתה. בגללן כל הזמן שהקדשתי ללימודים הלך לטמיון,התעודה שלי הולכת להיות גרועה במיוחד.
 ''למה אתה שם עליהן בכלל?'' אמר ירון
 '' אל תשים לב עליהן,סתם פרחות'' אמרה ירדן
 ''ממתי יעל ומירית נעשו פרחות?חשבתי יותר בכיוון של מוגבלות'' אמר חיים
 ''סתם מגעילות,במיוחד יעל המוזרה'' אמרה שלי(שידועה בכינוי 'דוגמנית צמרת')
 ''עזבו את זה עכשיו,העיקר שההורים שלי עצובים,והפסידו שעות עבודה'' אמר סתיו(מסתבר שגם סתיו הוא בעל רגשות)
 ''אחי,אתה בסדר?'' שאל ניב(בדאגה)
 ''כן,אני בסדר'' עונה לו סתיו
 ''שיעל ומירית יעשו מה שהן רוצות רק שלא יתפלאו אחר-כך שכולם שונאים אותן ושלא רוצים לשתף אותן בחברה.'' אמרה שמחה
 ''אני מציע שנלך הביתה,שניפגש אחר-כך ונדבר על זה'' אמר שי
 ''אני מסכים,ביי ח'ברה'' אמר סתיו
 ''ביי'' אמרה לירית
 ''ביי ליריתוש'' אמר חיים(כל-כך ברור שהוא מחבב אותה)
 נשמעו קריאות 'שלום' ו'ביי' מכל עבר,ואז כל ילד הלך לביתו.הייתי המומה ונסערת,''לא ייתכן שהם אמרו את זה'' אמרתי לעצמי.''למה הם חושבים עליי ועל מירית את הדברים האלה?'',''מה קרה לירדן ושלי שתמיד אמרו עליי שאני ילדה מיוחדת שעוזרת לכולם,ותמיד העתיקו ממני את שיעורי הבית?''
 התחלתי להרגיש רע(ממש רע)ודמעות התחילו לזלוג על פניי(ניסיתי להיאבק בהם אך ללא הצלחה),נכנסתי הביתה במהירות ורציתי לעלות למעלה,לשכב על מיטתי ולבכות.אבל כנראה שהיום זה לא היה היום שלי,נכנסתי הביתה וראיתי את אמי במטבח מבשלת.אמי שמעה שנכנסתי ושאלה:''שלום יעלי,איך היה בבית-הספר היום?''
 (לא עניתי)''יעלי,את שם?'' שאלה אמי(גם על השאלה הזאת לא עניתי),אמי הפסיקה לבשל וניגשה אליי.ברגע שראתה אותי שאלה:''יעל מתוקה שלי,מה קרה לך?
 אמרתי:''שום דבר,סתם החלקתי וכואב לי עכשיו הגב''
 ''את בטוחה?מישהו העליב אותך בבית הספר?'' שאלה אותי אמי
 ''לא אמא,אני נשבעת שהחלקתי'' אמרתי(לא יכולתי להגיד לאמי מה קרה,גם ככה היא עסוקה מאוד ועובדת קשה.אני לא רוצה להעמיס עליה בצרות שלי,שהם גם ככה רבות ומסובכות).
 ''טוב,יעלי שלי.רוצה לאכול ארוחת צהריים? שאלה אותי אמי
 ''בטח'' אמרתי
 אכלתי את ארוחת הצהריים(הטעימה ביותר בכל העולם),הכנתי שיעורים,עזרתי לאמי,צפיתי בטלוויזיה,התקלחתי,קראתי ספר,גלשתי קצת במחשב והלכתי לישון(סדר היום הרגיל שלי)חלמתי סיוט בלילה(שסתיו כולא אותי בתוך תא לנצח נצחים,ושכולם צוחקים עליי),התעוררתי ב-2 בבוקר בצרחות(אמא שלי עמדה לצידי וניסתה להרגיע אותי בכל מיני דרכים),בסוף אמא שלי ישנה איתי במיטה.
 הבוקר הגיע,התעוררתי והתארגנתי ליציאה.אמא שלי הכינה לי סנדוויץ' ואיחלה לי יום נעים בבית-הספר(כמה שאני אוהבת את אמי),הלכתי לבית-ספר וחשש כרסם בליבי ''תירגעי יעל,סתיו לא יעשה לך כלום'' אמרתי לעצמי.
 נכנסתי לחצר בית-הספר אמרתי שלום לחברות שלי מכיתה ה',עליתי לכיתתי(שנמצאת בקומה השלישית)נכנסתי לכיתה וראיתי ילדים מתלחשים וצוחקים.
 שמעתי ילד אחד אומר לחברו ''יעל הזאת היא סתם..''
 
 הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
- 
	לפני 15 שנים ו-3 חודשים אויי את חייבת לשנות את הכינוי שלך! ~דניאל~את לא מלכת הספרים, את מלכת הסיפורים!
 ממש אהבתי את הסיפור שלך!
 ויחסית לסיפור ראשון - הוא מוצלח מאוד . הסיפור הראשון שלי
 היה על ארנב שמתחבר עם חזיר ים (-;
 
 ממש אהבתי את הסיפור!
 יש לך כישרון !
 מקווה לשמוע המשך, ושתדעי שאני ממש מפרגנת לך :)
 
 הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה- 
	לפני 15 שנים ו-3 חודשים תודה :) מלכת הספריםשמחה שאהבת את הסיפור,ותודה על כל המחמאות.
 אני אוסיף עוד מעט את ההמשך.
 
 הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
 
- 
	
- 
	לפני 15 שנים ו-3 חודשים וואי ממש אהבתי! לידורליעל יש הרבה אומץ, וממש חיכיתי שמישהו יעזור למירית ויעמוד לצידה. כל פעם שמישהו פתח את פיו חיכיתי שהוא יגיד את האמת, עד שבסוף יעל עשתה זאת. אפילו השארת אותי במתח. את מתכוונת לעלות את המשך הסיפור לאתר? אם כן, אני אשמח.
 
 הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
 
- 
	
 
		 
		 
		