ברכה
אני אוהב את שעות הבוקר המאוחרות, השעות היפות והשלוות של מעמדי כאזרח ותיק, פנסיונר שעתותיו בידו. לאחר הקפה הראשון במיטה, התעמלות קצרה בהמשך, הליכת ספורט מהירה (יחסית, יחסית!) ואחר-כך ארוחה זוגית של טוסטים בחמאה וסלט ירקות והקפה השני של היום, לאחר כל אלה שעות הבוקר המאוחרות משרות עליי רוח טובה, נינוחה, אופטימית.
עם ספר טוב או כתיבה של סיפור חדש או צפייה בטלוויזיה בתוכנית בוקר כלשהי, אפילו שיחות השיווק הטלפוני – מצד נציגי חברות ביטוח סיעודי, שתדלני שח"ל (שירות חולי לב) ונט"ן (ניידת טיפול נמרץ) או מוכרי חלומות למיניהם – אפילו הן לא מצליחות לקלקל לי את תחילת שגרת יומי. כך קרה גם שלשום...
- בוקר טוב!
- בוקר טוב. אני מדברת עם צביקה אלון?
- נכון.
- שלום לך. שמי ברכה ואני מחברת סמארט. אולי שמעת עלינו...
- סמארט? כן, נשמע לי מוכר... זה קשור ללוטו או לטוטו?
- אכן כן, ואני רוצה להציע לך, צביקה, להצטרף לתוכנית המינויים שלנו ולקבל הטבה אישית מיוחדת, שזכית בה בהגרלה חד-פעמית...
- אני מצטער, אבל אני לא מעוניין.
- רגע, עוד לא שמעת את ההצעה: אתה מקבל מאתנו הגרלה חינם ועוד השתתפות בארבע הגרלות כפולות ב- 50% הנחה...
- אני באמת לא מעוניין. כבר דיברתי עם נציגה שלכם לפני מספר שבועות ואין לי עניין בזה.
- צביקה, לא חבל? אתה מפספס הזדמנות נהדרת, חד-פעמית, לזכות בהרבה כסף. ההטבה האישית שאתה מקבל של הגרלה חינם ועוד ארבע הגרלות כפולות בלוטו ובטוטו, בעלות של 180 שקל לחודש בלבד במקום 320 שקל, ההטבה הזאת ניתנת רק השבוע ואם...
- סליחה שאני קוטע אותך, ברכה, אבל כבר הייתי פעם בסיפור הזה של ההימורים והחלטתי לפרוש.
- הימורים? זה ממש לא הימורים, צביקה! התוכנית שלנו היא עניין מדעי, מדויק, מבוסס על סטטיסטיקה וניתוח נתונים ע"י מומחים...
- באמת? לוטו, טוטו, חיש-גד, ווינר, בורסה – כולם הימורים למיטב הבנתי. כי אם זה לא הימורים, הרי כל מי שמשתתף בהם אמור להפוך למיליארדר, לא?
- טוב, אני לא יכולה להבטיח לך, צביקה, שתהפוך למיליארדר, אבל בתוכנית שלנו אתה מגדיל את הסיכויים שלך לזכייה פי מאה! לא היית רוצה לזכות ב- 50,000 שקלים, נניח, כשכל ההשקעה שלך היא 180 שקל? והאם אתה יודע, צביקה, שבכל חודש יש לנו 50 משתתפים זוכים?
- לא, לא ידעתי. וכמה משתתפים בכל חודש לא זוכים?
- זאת לא הנקודה, צביקה. תאמין לי, תנסה פעם אחת, ללא שום התחייבות בהמשך, ותראה שעוד תודה לי על הברכה שתבוא עליך כשתזכה!
- אני באמת מצטער לאכזב אותך, ברכה, אבל אני לא מעוניין להשתתף בתוכנית שלכם. אני מאחל לך שתראי ברכה בעמלך אצל אחרים...
- הבנתי. אתה עושה טעות גדולה, אדוני, אבל זאת זכותך. שיהיה לך יום טוב.
- יום טוב ושיהיה במזל...
הנחתי את שפופרת הטלפון על כנה, מחייך לעצמי, ואז צילצל הנייד שלי. על הקו היה ידידי הטוב מימי השרות הצבאי המשותף שלנו, גיל.
- אלון, אתה לא תאמין מה קרה – אמר בקול צוהל – שלשום התקשרה אליי אחת, ברכה, מחברת סמארט. החברה הזאת מגייסת אנשים להגרלות של מפעל הפיס, והברכה הזאת ניג'זה לי בשכל איזה רבע שעה שאצטרף לתוכנית המנויים שלהם. לא יודע למה, אבל בסוף באמת חתמתי לה ואתמול בבוקר מילאתי טופס דאבל-לוטו. ההגרלה הייתה בערב, ונחש מה?
הרגשתי שהראש שלי מתמלא בערפל.
- אל תגיד לי, גיל, שזכית במיליון שקל...
- לא, לא במיליון – הצחוק המתגלגל שלו עשה לי חררה בכל הגוף – בשניים וחצי מיליון!
אני אוהב את שעות הבוקר המאוחרות, השעות היפות והשלוות של מעמדי כאזרח ותיק, פנסיונר שעתותיו בידו. לאחר הקפה הראשון במיטה, התעמלות קצרה בהמשך, הליכת ספורט מהירה (יחסית, יחסית!) ואחר-כך ארוחה זוגית של טוסטים בחמאה וסלט ירקות והקפה השני של היום, לאחר כל אלה שעות הבוקר המאוחרות משרות עליי רוח טובה, נינוחה, אופטימית.
עם ספר טוב או כתיבה של סיפור חדש או צפייה בטלוויזיה בתוכנית בוקר כלשהי, אפילו שיחות השיווק הטלפוני – מצד נציגי חברות ביטוח סיעודי, שתדלני שח"ל (שירות חולי לב) ונט"ן (ניידת טיפול נמרץ) או מוכרי חלומות למיניהם – אפילו הן לא מצליחות לקלקל לי את תחילת שגרת יומי. כך קרה גם שלשום...
- בוקר טוב!
- בוקר טוב. אני מדברת עם צביקה אלון?
- נכון.
- שלום לך. שמי ברכה ואני מחברת סמארט. אולי שמעת עלינו...
- סמארט? כן, נשמע לי מוכר... זה קשור ללוטו או לטוטו?
- אכן כן, ואני רוצה להציע לך, צביקה, להצטרף לתוכנית המינויים שלנו ולקבל הטבה אישית מיוחדת, שזכית בה בהגרלה חד-פעמית...
- אני מצטער, אבל אני לא מעוניין.
- רגע, עוד לא שמעת את ההצעה: אתה מקבל מאתנו הגרלה חינם ועוד השתתפות בארבע הגרלות כפולות ב- 50% הנחה...
- אני באמת לא מעוניין. כבר דיברתי עם נציגה שלכם לפני מספר שבועות ואין לי עניין בזה.
- צביקה, לא חבל? אתה מפספס הזדמנות נהדרת, חד-פעמית, לזכות בהרבה כסף. ההטבה האישית שאתה מקבל של הגרלה חינם ועוד ארבע הגרלות כפולות בלוטו ובטוטו, בעלות של 180 שקל לחודש בלבד במקום 320 שקל, ההטבה הזאת ניתנת רק השבוע ואם...
- סליחה שאני קוטע אותך, ברכה, אבל כבר הייתי פעם בסיפור הזה של ההימורים והחלטתי לפרוש.
- הימורים? זה ממש לא הימורים, צביקה! התוכנית שלנו היא עניין מדעי, מדויק, מבוסס על סטטיסטיקה וניתוח נתונים ע"י מומחים...
- באמת? לוטו, טוטו, חיש-גד, ווינר, בורסה – כולם הימורים למיטב הבנתי. כי אם זה לא הימורים, הרי כל מי שמשתתף בהם אמור להפוך למיליארדר, לא?
- טוב, אני לא יכולה להבטיח לך, צביקה, שתהפוך למיליארדר, אבל בתוכנית שלנו אתה מגדיל את הסיכויים שלך לזכייה פי מאה! לא היית רוצה לזכות ב- 50,000 שקלים, נניח, כשכל ההשקעה שלך היא 180 שקל? והאם אתה יודע, צביקה, שבכל חודש יש לנו 50 משתתפים זוכים?
- לא, לא ידעתי. וכמה משתתפים בכל חודש לא זוכים?
- זאת לא הנקודה, צביקה. תאמין לי, תנסה פעם אחת, ללא שום התחייבות בהמשך, ותראה שעוד תודה לי על הברכה שתבוא עליך כשתזכה!
- אני באמת מצטער לאכזב אותך, ברכה, אבל אני לא מעוניין להשתתף בתוכנית שלכם. אני מאחל לך שתראי ברכה בעמלך אצל אחרים...
- הבנתי. אתה עושה טעות גדולה, אדוני, אבל זאת זכותך. שיהיה לך יום טוב.
- יום טוב ושיהיה במזל...
הנחתי את שפופרת הטלפון על כנה, מחייך לעצמי, ואז צילצל הנייד שלי. על הקו היה ידידי הטוב מימי השרות הצבאי המשותף שלנו, גיל.
- אלון, אתה לא תאמין מה קרה – אמר בקול צוהל – שלשום התקשרה אליי אחת, ברכה, מחברת סמארט. החברה הזאת מגייסת אנשים להגרלות של מפעל הפיס, והברכה הזאת ניג'זה לי בשכל איזה רבע שעה שאצטרף לתוכנית המנויים שלהם. לא יודע למה, אבל בסוף באמת חתמתי לה ואתמול בבוקר מילאתי טופס דאבל-לוטו. ההגרלה הייתה בערב, ונחש מה?
הרגשתי שהראש שלי מתמלא בערפל.
- אל תגיד לי, גיל, שזכית במיליון שקל...
- לא, לא במיליון – הצחוק המתגלגל שלו עשה לי חררה בכל הגוף – בשניים וחצי מיליון!