בתאריך 1.10 היה יום הקשיש הבינלאומי, בתוכנית בוקר ברדיו דיברו על תרופה חדשה להארכת חיים, שכבר הצליחה בעכברים (בסוף המרוויח העיקרי מכל מחקרי הבריאות הם עכברים), ושמענו ממומחית להארכת החיים, שהצביעה על חשיבות הסוכר לשמירת הבריאות ועל ספורט, כשהדגש הוא על תנועות מתפרצות, קפיצות וכדומה. בכלל, ידוע שתנועה היא מכרעת לשמירה על בריאות, וחשוב למי שיושב לקום מדי פעם, ולעשות סיבוב קטן, כדי להימנע מבעיות בריאות בגיל המבוגר.
בצעירותי הייתי צרכן סוכר לא קטן. אני זוכר שכל מי ששאל אותי כמה סוכר לשים בתה או בקפה שהכין לי, נדהם לשמוע את התשובה: 3 כפיות! גם אהבתי מאוד עוגות, אמנם לא עוגות זולות, אלא עוגות מקרר, איכותיות מבת היוצר של קפולסקי. מגלידות נמנעתי תמיד, כמו גם מבורקסים.
כשהגעתי לגיל מתקדם, כבר הרגשתי שהעוגות לא עושות לי טוב. ומשך כעשרים שנה נמנעתי מהם. עד שיום אחד, לא יודע איך זה קרה, גיליתי שהעוגות הטובות של פעם, לא עושות לי רע. מאז עשיתי לי מנהג, של עוגת פרג (אגב בפרג יש את אחוז הברזל הגבוה ביותר) יחד עם עוגת קרם, או שוקולד, או שניהם, כל יום עם הקפה. עדיין אני נמנע מצריכת סוכר במשקאות, או חלילה ממשקאות שונים מכל סוג שהוא, וצורך רק מים (אגב, עצת הזהב גם ממומחי הבריאות!). וגם, כמובן, עוקב אחרי הסוכר, שלא יגיע לערכים גבוהים בדם.
כן גיל הזקנה דורש ויתור על הנאות רבות: פיצוח גרעינים, פיסטוקים, ויתור על פלאפל ולאחרונה גם על שווארמה, ובכלל הימנעות מלאכול בשר מטוגן.
את החשיבות של ההתעמלות היומיומית אימצתי הלכה למעשה. אמנם אני כבר לא מתאמן בחדר כושר, עם משקלות, אבל מקפיד על תרגילי התעמלות מומלצים על ידי מומחים, בבית. חשובה בעיקר השמירה על גמישות המפרקים. התעמלות שגם עוזרת לשמור על שיווי משקל, גם במקרים של תנועות חדות. מאידך אני שומר על עקרונות הליכה מונעת נפילה: מבט קדימה, לא על הרגליים אלא על הדרך, היכה על עקבים ולא על בהונות, צעדים קטנים, שמונעים מהסיכון של מעידה שצעד גדול טומן בחובו.
כשהייתי צעיר לקחתי מולטיוויטמין, שהיה אז באופנה והרגשתי פתאום מלא אנרגיה וטוב יותר. היום הכדור הזה, הרבה פחות משפיע עליי, אולי בגלל שהספיגה של הקיבה שלי, פחות יעילה. בכלל היום למרות שיש לי תיאבון, צמצמתי מאוד את כמות האוכל שאני אוכל בצהריים. גיליתי שזה עלול לגרום לי לבעיות של צרבות. מעניין שארוחת בוקר מלאה, טובה ובריאה, לא משפיעה עלי לרעה. אני מאלו שנגררים אחרי כל ידיעה על תוספי מזון שמוסיפים לנו בריאות. כך מצאתי את עצמי לוקח כל בוקר כמעט עשרה סוגי תוספים כאלה. שלא לדבר על מזונות על, כמו גרגרי צ'ה ועוד. גיליתי שיש תוספים כמו ל-ארג'ינין, שממש מוסיפים לי אנרגיה וגם, אומרים שזה טוב ללחץ דם גבוה. היום כמעט כולם יודעים שויטמין D3 (כארבע טיפות בחוזק של 1000 ליום) מאוד מאוד חשובים לבריאות. כך גם ויטמין B12 שמי שסובל ממש ממחסור בהם, יכול לקבל זריקות שיעשו לו פלאים! אוכמניות טריות יוסיפו לנו בריאות ויחזקו את מערכת החיסון שלנו. עוד כשהיית צעיר, גיליתי שעוגת אוכמניות עוזרת לי כשאני מקורר. היום אני ממליץ גם על דובדבנים חמוצים (יש את זה בצנצנות). אומרים שכסף בא לכסף ועשירים הופכים לעשירים יותר. כך, לפי דעתי, גם עם בריאות, ברגע שאתה מצליח לשמור על בריאות, התיאבון שלך להמשיך להשתפר גובר. ברגע שאתה חולה, המחלה תוספת אותך וגורמת לך לחשוב באופן חולני. שהרי אדם שמאבד תקווה, מאבד גם מוטיבציה להשתפר.
בצעירותי הייתי צרכן סוכר לא קטן. אני זוכר שכל מי ששאל אותי כמה סוכר לשים בתה או בקפה שהכין לי, נדהם לשמוע את התשובה: 3 כפיות! גם אהבתי מאוד עוגות, אמנם לא עוגות זולות, אלא עוגות מקרר, איכותיות מבת היוצר של קפולסקי. מגלידות נמנעתי תמיד, כמו גם מבורקסים.
כשהגעתי לגיל מתקדם, כבר הרגשתי שהעוגות לא עושות לי טוב. ומשך כעשרים שנה נמנעתי מהם. עד שיום אחד, לא יודע איך זה קרה, גיליתי שהעוגות הטובות של פעם, לא עושות לי רע. מאז עשיתי לי מנהג, של עוגת פרג (אגב בפרג יש את אחוז הברזל הגבוה ביותר) יחד עם עוגת קרם, או שוקולד, או שניהם, כל יום עם הקפה. עדיין אני נמנע מצריכת סוכר במשקאות, או חלילה ממשקאות שונים מכל סוג שהוא, וצורך רק מים (אגב, עצת הזהב גם ממומחי הבריאות!). וגם, כמובן, עוקב אחרי הסוכר, שלא יגיע לערכים גבוהים בדם.
כן גיל הזקנה דורש ויתור על הנאות רבות: פיצוח גרעינים, פיסטוקים, ויתור על פלאפל ולאחרונה גם על שווארמה, ובכלל הימנעות מלאכול בשר מטוגן.
את החשיבות של ההתעמלות היומיומית אימצתי הלכה למעשה. אמנם אני כבר לא מתאמן בחדר כושר, עם משקלות, אבל מקפיד על תרגילי התעמלות מומלצים על ידי מומחים, בבית. חשובה בעיקר השמירה על גמישות המפרקים. התעמלות שגם עוזרת לשמור על שיווי משקל, גם במקרים של תנועות חדות. מאידך אני שומר על עקרונות הליכה מונעת נפילה: מבט קדימה, לא על הרגליים אלא על הדרך, היכה על עקבים ולא על בהונות, צעדים קטנים, שמונעים מהסיכון של מעידה שצעד גדול טומן בחובו.
כשהייתי צעיר לקחתי מולטיוויטמין, שהיה אז באופנה והרגשתי פתאום מלא אנרגיה וטוב יותר. היום הכדור הזה, הרבה פחות משפיע עליי, אולי בגלל שהספיגה של הקיבה שלי, פחות יעילה. בכלל היום למרות שיש לי תיאבון, צמצמתי מאוד את כמות האוכל שאני אוכל בצהריים. גיליתי שזה עלול לגרום לי לבעיות של צרבות. מעניין שארוחת בוקר מלאה, טובה ובריאה, לא משפיעה עלי לרעה. אני מאלו שנגררים אחרי כל ידיעה על תוספי מזון שמוסיפים לנו בריאות. כך מצאתי את עצמי לוקח כל בוקר כמעט עשרה סוגי תוספים כאלה. שלא לדבר על מזונות על, כמו גרגרי צ'ה ועוד. גיליתי שיש תוספים כמו ל-ארג'ינין, שממש מוסיפים לי אנרגיה וגם, אומרים שזה טוב ללחץ דם גבוה. היום כמעט כולם יודעים שויטמין D3 (כארבע טיפות בחוזק של 1000 ליום) מאוד מאוד חשובים לבריאות. כך גם ויטמין B12 שמי שסובל ממש ממחסור בהם, יכול לקבל זריקות שיעשו לו פלאים! אוכמניות טריות יוסיפו לנו בריאות ויחזקו את מערכת החיסון שלנו. עוד כשהיית צעיר, גיליתי שעוגת אוכמניות עוזרת לי כשאני מקורר. היום אני ממליץ גם על דובדבנים חמוצים (יש את זה בצנצנות). אומרים שכסף בא לכסף ועשירים הופכים לעשירים יותר. כך, לפי דעתי, גם עם בריאות, ברגע שאתה מצליח לשמור על בריאות, התיאבון שלך להמשיך להשתפר גובר. ברגע שאתה חולה, המחלה תוספת אותך וגורמת לך לחשוב באופן חולני. שהרי אדם שמאבד תקווה, מאבד גם מוטיבציה להשתפר.