בבוקר ההוא / אלי פז
בבוקר ההוא, כששקט נשבר,
אמא צעקה — ואז נגמר.
אבא רץ, הדלת נטרקה,
ואני נשארתי — בלי משפחה.
אמרו לי: "הם שם, במרומים",
אבל אני רק בן חמש וחצי שנים.
הבובה שלי שותקת מאז,
והלב שלי כבר לא נרגע אף פעם.
בבוקר ההוא, כששקט נשבר,
אמא צעקה — ואז נגמר.
אבא רץ, הדלת נטרקה,
ואני נשארתי — בלי משפחה.
אמרו לי: "הם שם, במרומים",
אבל אני רק בן חמש וחצי שנים.
הבובה שלי שותקת מאז,
והלב שלי כבר לא נרגע אף פעם.