פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 132 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 3 חודשים סייג' (ל"ת)
-
לפני 3 חודשים זה כל כך אני באיזשהו אופן... פוליאנה :-)
אני אוהבת להיות רגישה, כלומר, לרוב אני שונאת את זה, רק לאחרונה אני אוהבת את זה, אוהבת באמת.
העניין הוא כזה, להיות רגישה זו מתנה, עד שבעיני, זה פוגע בך, ואז צריך לפתח איזשהו מגן של- ואולי כבר פיתחת אותו, אבל ככה זה אצלי...
שכל מה שמישהו או מישהי אחרת אומר או מתנהג בסביבה שלי ואולי גם מפנה כלפיי אמירות לא נעימות או מבטים לא נעימים או חיוכים שלא מוצאים חן בעיני באופן אישי, אני צריכה להבין את זה שזה שלו, לא שלי, או שלה, לחלוטין לא אישי כלפיי.
אז כנראה עליו או עליה עבר איזשהו יום כלשהו שלא מדבר אליי בשום צורה ולא קשור אליי בשום אופן.
וזה כבר נקרא להיות נחמדה, אבל לפעמים אנשים פשוט חושבים את עצמם לכל מה שאני, מעולם לא היה לי, האומץ והביטחון והדימוי העצמי לחשוב את עצמי.
וזה כבר מה שקורה כשחיים עם דימוי עצמי נמוך מדי וביטחון עצמי נמוך מדי ועושים את זה יותר מדי שנים.
אבל בכנות, אני ב"ה זוכה בעזרה ובאנשים טובים בסביבה כולל אנשים שאכפת להם וכן, זה מוקדש לך, בוסית מדהימה מהעבודה, מנהלת איכותית, בנאדם טוב, וחברה טובה חח וגם בזכותה, אני מרגישה הרבה יותר טוב עם עצמי.
ואני מקווה, שגם את, לא תקחי מדי ללב, אלא אם כן זה מספיק כדי לכתוב כזה שיר יפה ומהמם.
וכבר מדי חפרתי, אז אם תרצי להתעלם מהתגובה הזאת באלגנטיות, גם את זה, אני אבין, ברור.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 חודשים אם אני מתעלמת מתגובות כלשהן סייג'
זה לרוב כי אני לא יודעת מה להגיד, כי אני לא מבינה את האחר או לא מסוגלת להיות כנה עם האחר, וזה מסובך עבורי.
אבל כמובן, לרוב אני תמיד מגיבה, כי לרוב תמיד אפשר להגיד תודה.
יש לך דרך להעריך ולקחת ללב דברים, וזאת הדרך המיוחדת שלך לחוות את העולם, ואני לא כזאת בכלל.
אני לא עפה על הרבה דברים או אנשים.
אז תודה על זה.
אפילו על זה שהבנת את השיר שלי כנראה מאוד שונה מאיך שכתבתי אותו - לי זה לא כזה משנה איך אנשים קוראים אותו, כי כתבתי לפני יותר משבוע שזה בשבילי כמו שנה.
זה שיר על רגישות פיזית, על חוסר נוחות סביבתית, ובלבול לגבי התנהגות של אדם שנמצא איתך וטוען שאכפת לו ממך, אבל לא מתקשר איתך כי הוא פשוט "רגיש מדי", ויש לו חרדה ויותר מדי מחשבות וזה מפריע לו לתקשר.
זה שיר די ממורמר האמת.
"אין לי לב להיות רגישה." זה בעצם אומר שאני לא רוצה להתחשב ברגישות של האחר, כשאני עצמי רגישה, אבל בדרך שונה.
אני לא רוצה להבין את האדם שמתעלם ממני, ושאני יודעת שמשום מה קשה לו לדבר איתי, אבל אני רואה אותו מתקשר בקלות עם אחרים ומחייך אל אנשים אחרים.
ואז המילים האחרונות - זה פשוט רגע של ציניות.
זה ההפך מלהיות רגישה ולהבין את האחר, זה להיות אטומה ובשלי ולשפוט את הדרך שבה האחר מתנהג - בגלל שהוא רגיש, אבל כי הוא לא רגיש אליי ואל איך שאני מרגישה כשאני בסביבתו ואיך שהוא מתנהג אליי בצורה מסוימת שלא מתאימה לי.
זה שיר נורא ביקורתי.
מבחינתי לפחות.
ואני תוהה אם ההסבר הורס אותו, כי אני לא מסוגלת לקרוא אותו בצורה אחרת, אני פשוט טענתי אותו בכל כך הרבה מירמור ושיפוטיות - שזה כל מה שאני רואה כשאני קוראת את זה.
אבל אני אוהבת את זה כמובן.
אני אוהבת לבטא את הרגשות האלה, אני אוהבת להיות קוצנית ורגישה בדרך אנוכית.
אז אולי אני צריכה לקבל את זה שלכולם יש דרך להתמודד עם הדברים שהם רגישים אליהם ושאני צריכה לנסות לשפוט פחות, אבל לא על חשבוני, כי מבחינתי לשפוט לפעמים זה חלק מהקבלה הרגשית של עצמי ומה שאני חווה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
