ברור שזה בסופו של דבר האגו שלי שיגרום לי להגיב רק כדי להגיד שצדקתי. (אני צוחקת חחחחח)
אני פשוט רואה את עצמי בהמון רגעים בשיר הזה, מעבר לכך שהוא מצטט אותי.
אתה אולי כבר יודע, שההקדשה הזאת באה לי ברגע מאוד מסונכרן מבחינתי, ולכן זה מאוד נגע ללבי.
יש לי המון להגיד בקשר ללמה זה נגע בי, אבל אני אשמור את זה לעצמי בינתיים.
אני מניחה שזה פשוט משתלב לי עם הדברים שאני עוברת כרגע.
וכמובן, שגם בלי קשר אליי, זה שיר מקסים.
משום מה המשפט האהוב עליי הוא:
יֵשׁ הַחוֹשְׁבִים שֶׁחִלּוּפֵי עוֹנוֹת
הֵם רַק הַזְּמַן לְסִדּוּר אֲרוֹנוֹת.
-
אני מניחה שזה כי זה גורם לי לחשוב גם על ארונות נפשיים ורגשיים, ועל התזוזה שחלה בהם.
אני אוהבת את הדינאמיות הזאת, שמיוצגת גם בשינוי של העונות בחוץ, וגם של הארונות בפנים.
זה גורם לשיר להרגיש הרבה יותר קרוב לבית, הנפשי והפיזי.
-
לסיכום אני מאחלת לנו
שיחד עם השינוי הבלתי נמנע בארונות שלנו
נרגיש גם את תחושת הביטחון
מהחפצים והאנשים
שעדיין שם
לא משנה באיזו עונה אנחנו נמצאים.
חג סוכות שמח.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
