נזכור את כולם, תקומה תהיה רק אחריו
מורן שריר, הארץ
אנחנו עוד לא יודעים איך לציין את 7 באוקטובר. ייקח כמה שנים עד שתתקבע מסורת, עכשיו עוד מוקדם מדי ובעיקר לא סגור. האסון הזה עוד לא הסתיים עבור כל כך הרבה ישראלים. השיגורים היום מכיוון עזה הם רק דוגמה אחת.
"אסון" הוא מילה מטעה. הדבר הראשון שחשוב לזכור הוא שהאסון הזה הוא מעשה ידי אדם. בני אדם תכננו אותו, פיקדו עליו וביצעו אותו. זוהי לא גזירת גורל, בני אדם גם אפשרו אותו. ישראלים שאמונים על הביטחון שלנו נתנו לזה לקרות. התעלמו מאזהרות המודיעין, העבירו לארגון טרור מיליארדי דולרים לא מסומנים, הגדילו את הקרע בעם והזמינו את האויב לפעול. האנשים האלה עדיין שולטים בגורלנו.
יריב לוין שיצר כאוס לאומי בשם שיגעון פרטי, עדיין ממשיך במסע הצלב החולני שלו. דודי אמסלם, שהסית נגד קיבוצניקים פחות מחודש לפני שקיבוצים נכבשו ונשרפו - לא מצא זמן לנסוע לניר עוז לבקש סליחה. במקום זה הוא מוריד דרינקים בהילטון עם אורחים מחו"ל. צחי הנגבי, היועץ לביטחון לאומי של מדינת ישראל, עדיין בתפקידו אחרי המחדל הביטחוני הגדול בתולדות ישראל.
מעל כל אלה עומד איש אחד, שגם 1,200 נרצחים לא מחקו לו את החיוך הזחוח מהפנים. האיש שהגשים את החלום הרטוב של אסד, נאצר, חומייני וקדאפי. ראש ממשלת ישראל.
אנחנו נמצאים בבור היסטורי משום שנתניהו בלע את הפתיון שסינוואר הציב לו. הוא לקח את ה"סיכון המחושב" שסינוואר הציע לו בפתק אוהבים בכתב ידו. לא נתניהו שילם את מחיר ההימור הכושל. את המחיר שילמו משפחות קוץ וקדם, כנרת וכרמל גת, ארנון זמורה, אלמוג סרוסי, עידן שתיוי ורבים אחרים.
צריך לזכור את זה משום שעכשיו, אחרי שהוא הוביל את מדינת ישראל לכישלון הגדול בתולדותיה, הוא מבקש להוביל אותנו למלחמות גדולות בלבנון ובאיראן. מנהיג מנגנון האיוולת והשחיתות, ששוחה עד צוואר במורשת של דם, אנוכיות וחוסר רצינות - מבקש את האמון שלנו בדרך למערכה שתעלה בחיי אזרחים וחיילים רבים.
לאיש הזה אין מנדט ציבורי להציב רמזור בפינת רחוב. אין לו לגיטימציה לפתוח שנת לימודים, בטח שלא לסכן את עתיד המדינה במלחמה גדולה. שורה של הצלחות מבצעיות בלבנון פתחו לו את התיאבון. השכיחו את ההפקרה והכישלון, את חבלי הארץ השרופים והנטושים, את הישראלים בעזה, את החודשים בהם הסתתר מעמו, מבוהל ומבולבל. היום האיש הזה במאניה.
האיש שלא הודה באחריות שלו, לא חקר ולא נחקר, לא הפיק לקחים, לא למד שיעור בצניעות, לא כרע ברך מול משפחות שכולות ולא קרא לסדר את השרים המושחתים והמופרעים שלו - לא יכול להוביל אותנו למלחמה חדשה. אחרי שהקונספציה שלו עלתה בכל כך הרבה חיי אדם, אחרי שכבר נחשף שאין לו לב ואין לו שכל. דעתו משובשת משנים של שלטון, חנופה, טרלול משפחתי וספינים. הוא לא כשיר לנהל, הוא מסוכן. האיש הזה צריך לבלות את שארית חייו במחילה. מבודד, מיוסר על ידי מצפונו, מושפל על ידי הכבוד העצמי שלו. איש כזה לא יוביל אותנו לשום מלחמה. ודאי שלא לניצחון.
היום פורסם שהוא רוצה לקרוא למלחמה "מלחמת התקומה". שיקרא לה איך שהוא רוצה, בלאו הכי המלחמה על שמו. הטבח על שמו, הכישלון על שמו, ההפקרה על שמו. תקומה תהיה רק אחריו.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
