הכל מתחיל מבוץ והבל.
גם הגולם המאכל,
מבוץ והבל הבלים
עד צמיחה מפוארת.
--------------------------
מאת הכותבת (ממני באהבה..)
באופן כללי, יש כאן מסר על חשיבות השמירה על בריאות נפשית והכוח להפסיק תהליכים מסוכנים, גם אם הם נראים מבטיחים. השיר מדגיש את המאבק של הכותב עם היצירה שלו ואת הצורך להישאר בשליטה, כדי שהיצירה לא תהפוך לאויב, אלא תישאר כלי לביטוי עצמי שמחזק אותו.
"פיסה":
המילה "פיסה" בכותרת "פיסה של אמת" נושאת עמה משמעויות רבות ומשקפת את התהליך הפנימי של הכותב ואת מערכת היחסים שלו עם היצירה.
חלק קטן ומוגבל מתוך היצירה:
המילה "פיסה" מדבררת את הרעיון שהכותב בוחר שלא להביא את כל האמת שלו לידי ביטוי, אלא רק קטע או צד אחד מהחוויה שלו. זהו לא התוכן השלם והמלא, אלא קטע נבחר או מחשבה מסוימת שנראית לו נכונה ואותנטית, הכותב מציע חלק מהאמת שלו, אך לא את התמונה המלאה. בכך, הוא שומר על שליטה על איך הוא מציג את עצמו ואת רגשותיו.
תהליך של חיפוש ובחירה מודעת:
הפיסה יכולה להעיד על תהליך החיפוש של הכותב אחרי משמעות או אמת. זהו תהליך של חקירה, שבו הכותב בודק מהו התוכן האמתי שהוא רוצה להעביר ומהי הדרך הנכונה לעשות זאת. הוא מבצע הבחנה בין מה שהוא מוכן לחלוק לבין מה שעליו להחזיק לעצמו. זהו תהליך מודע שבו הוא שוקל את ההשפעות האפשריות של חשיפת האמת המלאה שלו, ולכן הוא בוחר להציג "פיסה" בלבד.
אמת עם גבולות:
הפיסה מציינת גם את הרעיון שהאמת היא לא תמיד מוחלטת. הכותב יכול להרגיש כי האמת שהוא מציע היא סובייקטיבית ומוגבלת, ולכן הוא בוחר לשתף רק חלק ממנה.
הגנה על הכותב:
במובן זה, הכותרת מצביעה על כך שהכותב בוחר להציג רק חלק מהאמת, את זו שמייצגת את עולמו הפנימי מבלי לערער את עצמו או לאבד שליטה, כיוון שהיצגה של האמת במלואה עלולה לחשוף אותו לסכנות רגשיות או נפשיות. הוא עשוי לחשוש מהחשיפה המלאה של רגשותיו או חוויותיו, מה שעלול להוביל לתוצאות לא רצויות, כמו חשיפת יתר ופגיעות.
המילים:
"הכל מתחיל מבוץ והבל":
תהליך היצירה מתחיל בתוהו ובוהו של מחשבות ורעיונות לא ברורים. הכותב, כשהוא נמצא במצב זה, עשוי לחוש פחד מהאפשרות שהנהר של רעיונות לא מבוקר יוביל אותו ליצירה שמסוכנת עבורו.
"גם הגולם המאכל":
הגולם כאן הוא גם ייצוג של היצירה, אך גם כלי שמשמש את הכותב. כאשר הגולם הופך ל"מאכל", הוא מתחיל לאכול את הכותב עצמו. כאן נכנסת לתמונה היכולת של הכותב למחוק את האות "א". אם היצירה מתחילה להרגיש כנטל או סכנה, הכותב יכול לקחת צעד אחורה ולמנוע את עוצמתה.
האות א:
האות "א" עשויה לייצג את החיים, האמת והמהות. כאשר הכותב מחליט למחוק את האות "א", הוא בעצם מבצע פעולה שמובילה לפיסות של האמת שלו. כינוי של פיסה אחת, ולא את כל ה"א", מסמל את הכאב והמאבק של הכותב לשמור על זהותו ולקבוע את גבולות היצירה שלו.
כאב ומחסור:
ציינתי למעלה, אך גם בהקשר זה, פיסה יכולה גם להעיד על חיסרון או על חוויה של אובדן. כאשר הכותב מתמודד עם היצירה שלו, הוא עשוי להרגיש שהחלקים שהוא מצליח לשמור, הם רק פיסות קטנות מהאמת שלו, בעוד שייתכן שהחיסרון של ה"א" מחייב אותו להתמודד עם דבר מה גדול יותר, אשר הוא לא יכול להנגיש במלואו.
"מבוץ והבל הבלים עד צמיחה מפוארת":
בשלב זה, כאשר הצמיחה המפוארת מתפתחת, הכותב יכול להרגיש שהוא עלול להיסחף לתוך היצירה עד לאבד את עצמו. שליטתו במחיקת האות "א" עשויה לסמל את הכוח שלו לקבוע מתי להפסיק את התהליך, לשמור על עצמו ולהחזיר את האיזון, כך שיוכל ליצור יצירה מפוארת מבלי להקריב את זהותו או את בריאותו הנפשית.
לסיכום:
"פיסה של אמת" מייצגת את התהליך המורכב של חיפוש אחר אמת פנימית והקשר בין הכותב ליצירה שלו, היא מסמלת את האתגרים שהכותב נתקל בהם כשהוא מנסה לשמור על זהותו, להגן על עצמו ולהתמודד עם התוכן שהוא יוצר. פיסה זו היא תזכורת לכך שהאמת היא לא תמיד שלמה וברורה, אלא מורכבת ומלאה בניגודים ובתהליכים כואבים בשל הבחירה המודעת שלו לשתף רק חלק קטן מהאמת שלו, תוך שמירה על ההגנה והאיזון הפנימי שלו. זהו מסר על הסכנות שכרוכות בחשיפה רבה מדי, ועל כך שהאמת אינה תמיד שלמה או נוחה, ולעיתים יש צורך להציג רק פיסה, כדי להבטיח את שלומו הנפשי והרגשי של הכותב.
--------------------------
עניין נוסף שאני מגישה, בלי להרחיב עליו:
א מ ת
א' תמיד לראשית
ת' תמיד לסוף דבר
וביניהם מ' לסוף אדם
שראשיתו א'
ד' רגלים שהיינו כ ב' המ ה'
ב' שהוא מעשה בראשית למלכתחילה.
הסיבה להבאת עניין זה נוגע לתפיסת הפרדת האות ב' ב"קרקס".
--------------------------
אם אתם מוצאים משהו אחר, לכו עם זה.
קחו את הענן שלכם לאן שאתם מוצאים לנכון.
גם הגולם המאכל,
מבוץ והבל הבלים
עד צמיחה מפוארת.
--------------------------
מאת הכותבת (ממני באהבה..)
באופן כללי, יש כאן מסר על חשיבות השמירה על בריאות נפשית והכוח להפסיק תהליכים מסוכנים, גם אם הם נראים מבטיחים. השיר מדגיש את המאבק של הכותב עם היצירה שלו ואת הצורך להישאר בשליטה, כדי שהיצירה לא תהפוך לאויב, אלא תישאר כלי לביטוי עצמי שמחזק אותו.
"פיסה":
המילה "פיסה" בכותרת "פיסה של אמת" נושאת עמה משמעויות רבות ומשקפת את התהליך הפנימי של הכותב ואת מערכת היחסים שלו עם היצירה.
חלק קטן ומוגבל מתוך היצירה:
המילה "פיסה" מדבררת את הרעיון שהכותב בוחר שלא להביא את כל האמת שלו לידי ביטוי, אלא רק קטע או צד אחד מהחוויה שלו. זהו לא התוכן השלם והמלא, אלא קטע נבחר או מחשבה מסוימת שנראית לו נכונה ואותנטית, הכותב מציע חלק מהאמת שלו, אך לא את התמונה המלאה. בכך, הוא שומר על שליטה על איך הוא מציג את עצמו ואת רגשותיו.
תהליך של חיפוש ובחירה מודעת:
הפיסה יכולה להעיד על תהליך החיפוש של הכותב אחרי משמעות או אמת. זהו תהליך של חקירה, שבו הכותב בודק מהו התוכן האמתי שהוא רוצה להעביר ומהי הדרך הנכונה לעשות זאת. הוא מבצע הבחנה בין מה שהוא מוכן לחלוק לבין מה שעליו להחזיק לעצמו. זהו תהליך מודע שבו הוא שוקל את ההשפעות האפשריות של חשיפת האמת המלאה שלו, ולכן הוא בוחר להציג "פיסה" בלבד.
אמת עם גבולות:
הפיסה מציינת גם את הרעיון שהאמת היא לא תמיד מוחלטת. הכותב יכול להרגיש כי האמת שהוא מציע היא סובייקטיבית ומוגבלת, ולכן הוא בוחר לשתף רק חלק ממנה.
הגנה על הכותב:
במובן זה, הכותרת מצביעה על כך שהכותב בוחר להציג רק חלק מהאמת, את זו שמייצגת את עולמו הפנימי מבלי לערער את עצמו או לאבד שליטה, כיוון שהיצגה של האמת במלואה עלולה לחשוף אותו לסכנות רגשיות או נפשיות. הוא עשוי לחשוש מהחשיפה המלאה של רגשותיו או חוויותיו, מה שעלול להוביל לתוצאות לא רצויות, כמו חשיפת יתר ופגיעות.
המילים:
"הכל מתחיל מבוץ והבל":
תהליך היצירה מתחיל בתוהו ובוהו של מחשבות ורעיונות לא ברורים. הכותב, כשהוא נמצא במצב זה, עשוי לחוש פחד מהאפשרות שהנהר של רעיונות לא מבוקר יוביל אותו ליצירה שמסוכנת עבורו.
"גם הגולם המאכל":
הגולם כאן הוא גם ייצוג של היצירה, אך גם כלי שמשמש את הכותב. כאשר הגולם הופך ל"מאכל", הוא מתחיל לאכול את הכותב עצמו. כאן נכנסת לתמונה היכולת של הכותב למחוק את האות "א". אם היצירה מתחילה להרגיש כנטל או סכנה, הכותב יכול לקחת צעד אחורה ולמנוע את עוצמתה.
האות א:
האות "א" עשויה לייצג את החיים, האמת והמהות. כאשר הכותב מחליט למחוק את האות "א", הוא בעצם מבצע פעולה שמובילה לפיסות של האמת שלו. כינוי של פיסה אחת, ולא את כל ה"א", מסמל את הכאב והמאבק של הכותב לשמור על זהותו ולקבוע את גבולות היצירה שלו.
כאב ומחסור:
ציינתי למעלה, אך גם בהקשר זה, פיסה יכולה גם להעיד על חיסרון או על חוויה של אובדן. כאשר הכותב מתמודד עם היצירה שלו, הוא עשוי להרגיש שהחלקים שהוא מצליח לשמור, הם רק פיסות קטנות מהאמת שלו, בעוד שייתכן שהחיסרון של ה"א" מחייב אותו להתמודד עם דבר מה גדול יותר, אשר הוא לא יכול להנגיש במלואו.
"מבוץ והבל הבלים עד צמיחה מפוארת":
בשלב זה, כאשר הצמיחה המפוארת מתפתחת, הכותב יכול להרגיש שהוא עלול להיסחף לתוך היצירה עד לאבד את עצמו. שליטתו במחיקת האות "א" עשויה לסמל את הכוח שלו לקבוע מתי להפסיק את התהליך, לשמור על עצמו ולהחזיר את האיזון, כך שיוכל ליצור יצירה מפוארת מבלי להקריב את זהותו או את בריאותו הנפשית.
לסיכום:
"פיסה של אמת" מייצגת את התהליך המורכב של חיפוש אחר אמת פנימית והקשר בין הכותב ליצירה שלו, היא מסמלת את האתגרים שהכותב נתקל בהם כשהוא מנסה לשמור על זהותו, להגן על עצמו ולהתמודד עם התוכן שהוא יוצר. פיסה זו היא תזכורת לכך שהאמת היא לא תמיד שלמה וברורה, אלא מורכבת ומלאה בניגודים ובתהליכים כואבים בשל הבחירה המודעת שלו לשתף רק חלק קטן מהאמת שלו, תוך שמירה על ההגנה והאיזון הפנימי שלו. זהו מסר על הסכנות שכרוכות בחשיפה רבה מדי, ועל כך שהאמת אינה תמיד שלמה או נוחה, ולעיתים יש צורך להציג רק פיסה, כדי להבטיח את שלומו הנפשי והרגשי של הכותב.
--------------------------
עניין נוסף שאני מגישה, בלי להרחיב עליו:
א מ ת
א' תמיד לראשית
ת' תמיד לסוף דבר
וביניהם מ' לסוף אדם
שראשיתו א'
ד' רגלים שהיינו כ ב' המ ה'
ב' שהוא מעשה בראשית למלכתחילה.
הסיבה להבאת עניין זה נוגע לתפיסת הפרדת האות ב' ב"קרקס".
--------------------------
אם אתם מוצאים משהו אחר, לכו עם זה.
קחו את הענן שלכם לאן שאתם מוצאים לנכון.