סְתָו מְפֻיַּח, אָבִיב שׁוֹמֵם
7.10
שְׁבִיל הַבֵּטוֹן הַנִּסְדָּק,
שִׁקַּע הָאֵפֶר שֶׁנִּמְחַק.
בַּיִת לְלֹא כְּתָלָיו,
חָשַׂף קִרְעֵי סְפָרָיו.
עָצִיץ מְנֻפָּץ שֶׁקָּמַל,
בּוֹ הַסַּחְלָב חֲדַל,
הַדֶּשֶׁא הַשָּׂרוּף,
יָבֵשׁ וְעָזוּב.
יַתְמוּת עוֹטֶפֶת סָבִיב,
גַּם אִם הִגִּיעַ אָבִיב -
שֶׁשָּׁבַק לְעֵת סְתָיו,
מִתְהַפֵּךְ בִּדְוַי קְרָבָיו.
כְּבָר אֵין פּוֹסְעִים בַּסַּךְ,
לֹא סַבְתָּא אוֹחֶזֶת בָּרַךְ,
לֹא אָב, לֹא אֵם,
הַכֹּל מְפֻיָּח, שׁוֹמֵם.
כ"ו אדר ב' ה'תשפ"ד
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה