כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם
כָּתַבְתִּי לָהּ מִכְתָּב אִינְטֶרְנֵטִי
וּבוֹ מִלּוֹת חֻלִּין וְאִחוּלִים.
וְהִיא הִגְדִּילָה עָשֹׂה וְשָׁלְחָה
מִלּוֹת תּוֹדָה וּבְרָכָה כְּפוּלוֹת
בְּלֵב רָחָב וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה,
מָשָׁל הָיִינוּ יְדִידִים זֶה שָׁנִים.
הִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה אָחֲזָה בִּי
לְמִלּוֹתֶיהָ הַיּוֹצְאוֹת מִן הַלֵּב
וְנִכְנָסוֹת אֶל הַלֵּב – בְּאַהֲבָה.
וַאֲנִי מַחֲרֶה מַחֲזִיק אַחֲרֶיהָ
וּמְהַדֵּק אֶת הָאֲחִיזָה בַּיָּהֲלֹם
שֶׁנִּקְרָה בְּדַרְכִּי בְּהֶסַּח הַדַּעַת.
בע"ה י"ד בֶּאֱלוּל תּוֹדָה לָךְ בַּת מַזָּל
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה